בעודם יושבים על כורסאות עור יוקרתיות במלון בדוחא, כיוון איסמאעיל הנייה את זיאד נח'אלה לאחד מסעיפי התשובה, שנמסרה לקטאר ולמצרים. היתה זו מחווה קטנה עם עט שחור, שנועדה להפגין אחדות בין מנהיגי חמאס והג'יהאד האסלאמי. ואולם, התמונה לימדה על התפתחות חריגה מאחורי הקלעים של מאמצי התיווך לעסקת חטופים. בעוד שבסבבים הקודמים הנהגת חמאס הובילה את המגעים כמעט לבדה, הפעם היא נאלצה לשתף יותר את הפלגים האחרים, ובראשם הג'יהאד האסלאמי, ארגון הטרור השני בגודלו בעזה.
כצפוי, חמאס מסר תשובה עם הערות מרובות, שכללו לוח זמנים לשלבי הנסיגה של צה"ל ברצועת עזה. כך, למשל, בארגון דורשים שישראל תשלים נסיגה מציר פילדלפי וממעבר רפיח בתוך שבעה ימים לתחילת השלב הראשון. כמו כן, הם מתעקשים להכריז על שקט ממושך, שפירושו יהיה "הפסקת אש קבועה", כבר באותו שלב. בישראל מגדירים זאת בצדק בתור דחייה בפועל של המתווה, שהציג נשיא ארה"ב ביידן, אבל בחמאס טוענים כרגיל שהם הפגינו "גישה חיובית".
כך או כך, השינוי הגדול ניכר במעמד החתימה, שכלל את מנהיג הג'יהאד האסלאמי. בשבועות האחרונים, נח'אלה הוזמן לפגישות עם המודיעין המצרי בקהיר, ואחר כך טס עד לקטאר כדי לקיים דיונים עם בכירים באמירוּת. אחד מבכירי ארגון הטרור בחו"ל טען בערב חג שבועות, כי ישראל ניסתה לנהל מגעים נפרדים עם הג'יהאד האסלאמי, שמחזיק בכ-30 חטופים.
לדברי הבכיר, הארגון "דחה זאת", אך היה בכך ללמד על האינטרס של חמאס להתקרב לנחאלה. מוקדם יותר במאי, בג'יהאד פרסמו סרטונים עם אות חיים מהחטוף סשה טרופנוב, שנראה במצב טוב. חלק מהמשפטים שהוכתבו לו על ידיו שוביו, תאמו באופן מחשיד לדף המסרים של חמאס.
נראה שבחמאס נאלצו לקרב אליהם את ראשי הג'יהאד האסלאמי, ולתת להם מעמד גבוה יותר, אפילו אם סמלי, במשא ומתן ובמתן התשובה למתווכות. המהלך לא רק מלמד על מהלכיו של הנייה בחו"ל, אלא גם מזכיר שבשטח, סדר הכוחות של סינוואר הולך ומתקרב לזה של פלוגות אל-קודס, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי.
אם בתחילת המלחמה חמאס החזיק בשלטון מתפקד ובעשרות אלפי מחבלים, כעת נותרו לו כ-10,000 בלבד, אולי אפילו פחות מכך. מספרים אלה מתקרבים כבר לכוח המצומצם של הג'יהאד, שעומד על כמה אלפי מחבלים. מהשפיץ של פירמידת הטרור העזתית, מעמדו של חמאס יורד - ומתקרב מיום ליום לזה של אנשי נח'אלה.
יהיו שיאמרו שמדובר בהתפתחות שלילית, שכן הג'יהאד נתון להשפעה איראנית רבה יותר מחמאס. גורם שמחויב יותר לאינטרסים של טהרן ופחות לאלה של עזה. ואולם, מתקפת 7 באוקטובר הוכיחה שיחיא סינוואר עצמו, לא מונע משיקולים פרגמטיים, אלא על ידי אידיאולוגיה אסלאמית רדיקלית. בטירוף דעתו, הוא מוביל את חמאס ממעמד של תנועת המונים (יסוד כוחה), לעבר מצב של ארגון שולי קיצוני בעל יכולות מוגבלות.