ההסתבכות של טהרן: מפגן הכוח שהציגה במזה"ת מתהפך כעת על אנשיה

רק בשבוע שעבר איראן ניסתה לשדר מסר למזרח התיכון. במשמרות המהפכה קיבלו אז אחריות לשיגורי טילים ארוכי-טווח לסוריה, לעיראק ולפקיסטן. היה זה מפגן כוח, שנועד לרמוז לישראל ולארה"ב שאיראן יכולה לפעול מולן ישירות, ולא רק דרך ארגוני טרור מקומיים בעיראק, בתימן, בסוריה ובלבנון.

אחת מהמטרות אף הוגדרה בתור "מִפקדה של המוסד" בארביל. הטריגר היה הפיגוע באזכרה למפקד כוח קודס קאסם סולימאני, שלאחריו מיהרו האיראנים להאשים את ישראל ואת ארה"ב, אף שדאעש קיבל עליו אחריות.

מאחורי המסר עמד ביטחונה העצמי הגובר של טהרן, שהבחינה בהססנות האמריקנית. על רקע סדרת המתקפות על יעדים של החות'ים בתימן, והחזרת המיליציה לרשימת ארגוני הטרור הגלובליים, גורמים בממשל ביידן עדיין מקווים שאלה יפסיקו את התקיפות בים האדום - ויחזרו להתמקד במלחמת האזרחים שהחריבה את ארצם. אלא שהחות'ים תלויים באיראנים באספקת נשק ותחמושת, ובלעדיהם גורלם ייחתם. על כן, הם ימשיכו לתקוף ספינות בים האדום ובמפרץ עדן כדי לפגוע בישראל, כל עוד יידרשו לכך.

מנגד, המסר של איראן סיבך אותה עם שכנותיה: בעיראק הוטחה בה ביקורת חריפה בעקבות התקיפה בארביל, שהובילה למותם של איש עסקים כורדי ובתו הקטנה; ופקיסטן ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עימה לכמה ימים ותקפה בשטחה. מעבר לכך, חמשת הבכירים במשמרות המהפכה שחוסלו אתמול בדמשק, ואיש הקשר שלה בלבנון שנהרג באזור צור, שילמו את מחיר ההתגרות שלה.

ניסיונות למנוע את קריסת חמאס

בינתיים, תוכנית-העל של איראן שנחשפה ב-7 באוקטובר הולכת ומתפוררת. אמנם קריאתו של מוחמד דף לאיראן ולחיזבאללה להצטרף למתקפה בשבת השחורה לא נענתה, אבל בטהרן עושים כל שביכולתם כדי להציל את חמאס מאיבוד השליטה בעזה.

חיזבאללה פתח במלחמה מוגבלת בצפון, מיליציות מעיראק שונעו לסוריה, ובתימן שיבשו את נתיב הסחר הגלובלי. ועדיין, ישראל מפרקת באופן שיטתי ומתמשך את היכולות הצבאיות של חמאס. ההערכות הן ש-17 מתוך 24 גדודי הזרוע הצבאית נפגעו באופן משמעותי, נוסף על עשרות מפקדים שחוסלו בעזה ותשתיות ייצור רקטות שהושמדו.

בעוד ישראל בחודש הרביעי למלחמה, פרשנים ובכירים לשעבר מקוננים על "דשדוש" ברצועת עזה ועל אי-השגת המטרות. הסתכלות בריאה יותר על המציאות תתמקד במגמת הלחימה, שלא פוסקת למרות כל נבואות הזעם בדבר הלחץ האמריקני.

בטווח הארוך חמאס מאבד עוד ועוד שטחים, כוחות לוחמים ותשתיות טרור. וגם אם שיטת הלחימה בצפון הרצועה השתנתה - הרי היא נועדה להתאים ללוחמת הגרילה של חוליות המחבלים שעוד נותרו בגזרה. למעשה, אחרי שניגף ברוב שטחי הרצועה, חמאס הפך את רפיח, את דיר אל-בלח ואת המבוך התת-קרקעי של חאן יונס למעוזיו האחרונים.

אף על פי כן, יש להודות כי חמאס מנהל מאמץ לשקם את יכולותיו הצבאיות. במובן זה, מהלך שובר-שוויון יכול להוות פגיעה בצינור הכסף של ארגון הטרור, שעובר מאיראן לבכירי הלשכה המדינית בחמאס שחיים בחו"ל.

קטיעתו תנטרל מוטיבציה מרכזית של המגויסים לגדודי עז א-דין אל־קסאם, כך שהדרך למיטוט חמאס לא עוברת רק ברצועת עזה - אלא גם באיראן, בקטאר ובלבנון.