הנפט והצמיחה שיורדת: סעודיה זקוקה לארה"ב

אם אכן נהיה עדים לצעדי נורמליזציה מול סעודיה, תהיה זו בעיקר תולדה של נכונותו של ביידן להיענות לכלל הדרישות של ריאד. הסדרת היחסים עם הממלכה בהחלט תעניק לו נקודות זכות במזרח תיכון. הרי מביירות ועד טהרן מבחינים היטב בצילה המתקצר של אמריקה באזור, זה שתורם לביטחונם העצמי המופרז של חמינאי ונסראללה. כך שהסכם עתידי יעיד שארה"ב כאן כדי להישאר, שסין המתעצמת ורוסיה השקועה בבוץ האוקראיני עדיין לא תפסו את מקומה בזירה הגלובלית.

יהיה זה מהפך מרהיב מצד ביידן. מי שהתייחס בתחילה לנסיך הכתר הסעודי כמצורע בגלל פרשת רצח חאשוקג'י, למד על בשרו את כוחו של ברז הזהב השחור. ההחלטה של סעודיה לקצץ בהפקת הנפט אחרי שמנהיג העולם החופשי נסע את כל הדרך לממלכה העמידה אותו במבוכה לנוכח הזינוק במחירי הדלק בארה"ב, ששברו שיא של כל הזמנים. 

ועדיין, לטובת ביידן תשחק התפתחות כלכלית שמדאיגה דווקא את בן סלמאן, תולדה של תהליכים שקשורים בחזון הדגל שלו לשנת 2030. השילוב בין בליץ מיזמי הנדל"ן הראוותניים שאוכלים מיליארדים מתקציב המדינה לבין צמצום תוצרת הנפט שעלול לבלום את הצמיחה בממלכה. בבסיס המהלך עומדת השאיפה לצמצם את התלות הכלכלית בנפט ולהתבסס יותר על ענף התיירות. למרות זאת, על פי כמה תחזיות, קצב הצמיחה צפוי להתכווץ ב־0.5% בשנה הקרובה. בקיצור, גם סעודיה זקוקה לארה"ב.

נכון, מוקדם לדעת אם המגמה תימשך, ובזכות תעשיית הנפט לסעודיה לא חסרות רזרבות. אבל די בכך כדי לאותת לנסיך הסעודי שלא לעולם חוסן. עם אוכלוסייה צעירה שגדלה, פתיחות לתרבות המערבית וציבור גדול של מוסלמים שמרנים שאינם שבעי רצון מהרפורמות, בן סלמאן עלול למצוא את עצמו במצב של השאה האיראני בשלהי שנות ה־70. "דיקטטור נאור", שקידם תהליכי מודרניזציה (עיור, למשל), ונקבר בסופו של דבר תחת מהפכת-נגד שצמחה מתוכם.

חרב הפיפיות של ביידן

אך מכאן עולה שהקלף של ביידן עלול לשחק גם נגד ארה"ב בעתיד. השאלה היא איך תיראה סעודיה ב־2030 או 2040. האם נחזה באמת בפרויקט המרהיב של עיר העתיד ניאום קורם עור וגידים ונבקר באתרי הנופש בים האדום? או שהכל יסתיים בפילים לבנים במקרה הטוב, ובכאוס חברתי שיעלה לשלטון אליטה אסלאמיסטית-פונדמנטליסטית במקרה הרע. כזו שעלולה גם להפוך ליריבה נוספת של ארה"ב ולהחזיק בפרויקט גרעין אזרחי, שניתן להסב לפיתוח נשק גרעיני.

ולסיום, מוטב להתייחס במידה של ספקנות לדיווחים על התקדמות בנורמליזציה מול סעודיה. ראשית, האמריקנים לא בהכרח ששים להעניק לריאד מטרייה ביטחונית ופרויקט גרעיני. מעבר לכך, כל עוד המלך סלמאן בחיים, בנו יתקשה להעביר הסכם ללא התקדמות משמעותית מול הפלשתינים, ועם הממשלה הנוכחית בישראל מופרך כמעט לדמיין את חידושו של התהליך המדיני. גם ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי בן סלמאן עצמו אמר ליועציו כי הוא "לא ממהר".