עוד שנה חלפה בלי הוריו - סעד וריהאם - ואחיו הקטן עלי בן השנה וחצי, שנספו כולם לפני שמונה שנים בשריפה עקב בקבוק תבערה שהושלך אל ביתם שבכפר דומא. אחמד דוואבשה, שהיה אז בן 4 בלבד ושחולץ מהאש במצב קשה מאוד, חגג לפני שבוע יום הולדת 13. "בין שני המועדים יש הפרש של שבוע. בכל שנה כשמתקרב יום ההולדת של אחמד, הוא יודע שזה גם הסימן ליום השנה לאסון שקרה לנו, וזה עצוב לו ולכל המשפחה בכל פעם מחדש", אומר הסב חוסיין.
פרשת דומא: נפסלו ההודאות שנמסרו תחת עינויים, השיחזור נותר קביל
"עברו שמונה שנים, אבל אני מרגיש כאילו זה קרה אתמול", מוסיף חוסיין. "אי אפשר לשכוח אף פעם. אין יום שאני לא חושב על זה, אני חי את זה בכל דקה ובכל רגע. הכאב לא נגמר, הוא נשאר בלב. אחמד כבר לא ילד קטן, הוא גדל ומבין הכל. פעם הוא היה שואל שאלות, היום הוא כבר לא שואל על האירוע, אבל הטראומה קיימת".
אחמד מחלק את זמנו בין הלימודים בבית הספר לתחביב האהוב עליו ביותר - כדורגל. רק לפני שבועיים הוא נסע לירדן עם משלחת של נערים פלשתינים כדי להשתתף בתחרויות מטעם מועדון הכדורגל בשכם שבו הוא משחק, וחזר משם עם גביע. בני המשפחה מעידים שהם עושים כל שביכולתם כדי להסיח אותו מהמחשבות הטורדניות על האסון, ולספק לו חיי שגרה מלאים כמו שיש לכל ילד בגילו.
"זה לא תמיד מצליח", משתף נאסר דוואבשה, דודו של אחמד. "הילד הזה יצא מתוך האש שרוף כולו. הוא לא אוהב לפתוח את הנושא ולדבר, אבל הוא כל הזמן נזכר בהורים שלו ומרגיש את החוסר. לפעמים הוא אומר לי, 'יותר טוב אם הייתי מת איתם באסון'".
"אנחנו נותנים לו הכל ולא מחסירים ממנו כלום", מוסיף חוסיין, "וגם משתדלים לא לעורר את הנושא, אבל כמו כל ילד - הוא רוצה את ההורים שלו. לא מזמן הוא קיבל 87 במבחן, ואמר לנו: 'אם אמא שלי הייתה בחיים היא הייתה מלמדת אותי והייתי מקבל ציון יותר גבוה'. או למשל, הוא נזכר בדברים שהיה עושה עם אבא שלו כשהיו יוצאים לטייל, ובאמא שלו שלקחה אותו לקנות מצרכים במכולת. ככל שאחמד גדל, הוא יותר מודע לקושי של לגדול בלי אבא ואמא. אנחנו שמחים להעסיק אותו בכדורגל ולפתח את הכישרון שלו בספורט, שזה התחום שהוא הכי אוהב".
זה לא יהיה מפתיע לגלות שאפילו בזמן השיחה - אחמד נמצא מחוץ לבית, משחק כדורגל עם חבריו בכפר. זה עוד יותר לא מפתיע לשמוע מחוסיין כי החלום של אחמד הוא להיות שחקן כדורגל. חלום אחד הוא כבר הגשים כשנה לאחר פיגוע ההצתה, כשהוטס לספרד להיפגש עם כוכב הכדורגל הנערץ עליו, כריסטיאנו רונאלדו. "הוא גם שואף בעתיד להיות רופא", מוסיף נאסר. "בהתחלה אמר שהוא רוצה לטפל בילדים כמוהו שנשרפו, ועכשיו הוא רוצה להיות רופא שיניים".
אחמד ממשיך להגיע מדי כמה חודשים לבית החולים להשלמת הטיפולים. כזכור, במשך שנה שלמה הוא היה מאושפז בבית החולים תל השומר במצב קשה, בשל הכוויות שמהן סבל אחרי ההצתה.
לבית המשפחה השרוף בכפר הוא מקפיד לא להתקרב, מספר הסב. "אנחנו מנסים להרחיק אותו מכל מה שיכול לעורר את הטראומה, אבל הוא שומע מה קורה בכפרים ומה עושים המתנחלים, האירועים בתורמוס עיא ובחווארה, וכל דבר כזה מחזיר את כולנו לכאב שלא נגמר".
"כשאני רואה איך שהם מתנהגים וההגנה שהם מקבלים מהמדינה, אני כועס, וגם חושב שלא נלמד הלקח", הוא מוסיף. "אם היו רוצים שתהיה הרתעה, היו צריכים לגזור על מי ששרף את המשפחה שלנו גזר דין מוות". חוסיין מתכוון לעמירם בן אוליאל, שהורשע לפני שלוש שנים ברצח בני המשפחה ונידון לשלושה מאסרי עולם. "גם אחרי מה שקרה לנו, אנחנו לא נגד ישראלים ויהודים - אלא פשוט נגד אנשים פושעים שהורגים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו