לחם או מלחמה: בין פטיש הטרור לסדן ההישרדות - הפרדוקס של תושבי עזה

אף שבמבצע נראה היה שחמאס אימץ גישה "פרגמטית" יותר כלפי ישראל, מתקרב היום שבו הוא יגיע לתחושת מיצוי - וירצה יותר • למרות שהציבור בעזה רוצה ששגרת הסבבים תיפסק, התמיכה ב"התנגדות" ובעומדים מאחוריה נמשכת שגרת סבבים מתישים מול תמיכה בהמשך המאבק נגד ישראל

מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סנוואר. צילום: אי.אף.פי
היממה האחרונה ברצועת עזה הייתה בסימן של חזרה לשגרה. הרשויות וגופי הממשל שבו לפעילות, תושבים יצאו להתאוורר בבתי הקפה ובחוף הים של עזה, והתלמידים חזרו ללימודים. תנועה ערה נרשמה ברחובות אחרי המתיחות של הימים האחרונים. תושבים מיהרו לצאת לעבודה, אחרים יצאו לשווקים ולמרכזי המסחר, בין שלערוך קניות ובין שלמלא מצברים ו"לדפדף הלאה" לקראת החזרה ל"נורמליות". ברחוב הפלשתיני ברצועה אפילו לא מנסים להסתיר את הייאוש. הם מיואשים מכולם - מחמאס, מהג'יהאד, מהרשות הפלשתינית ומהמצב באופן כללי. ההסדרה החלקית שמוביל בשנה האחרונה מנהיג חמאס בעזה, יחיא סינוואר, מפיחה תקווה אצל התושבים ותורמת להנעת הכלכלה.
הרס בעזה, צילום: אי.פי.אי

חמאס לא מספק ודאות לתושבים בעזה

אך, במקביל הם מספרים על תחושה מתמדת של שבריריות בצל החיים מסבב לסבב. "כל זה עלול לקרוס ברגע אחד. אף אחד לא יודע אף פעם מה יקרה איתו מחר, בעוד חודש או שנה". הציבור בעזה עצמו חי בפרדוקס. מצד אחד רוצה ששגרת הסבבים המתישים תיפסק, ואילו מצד שני מביע תמיכה ב"התנגדות" ובכך מספק לגיטימציה לארגוני הטרור בעזה להמשיך במאבק נגד ישראל. חמאס לא מספק ודאות לתושבים ולפלגים בעזה, ומנסה בינתיים לקנות מהם שקט באמצעות הצעדים הכלכליים־אזרחיים שהוא מקבל מישראל. לעת עתה, סינוואר מאותת שהוא "זורם" עם שיטת התן־וקח, ומוכן לקבל מהישראלים מה שהם מוכנים לתת לו. אבל שלא נתבלבל - הוא לא ויתר על "ההסדרה הגדולה", התוכנית להקמת נמל ופרויקטים גדולים לשיקום הרצועה. בינתיים הוא מסתפק במה שיש, אך לא ירחק היום שבו הוא יגיע לתחושת מיצוי וירצה יותר. כשזה יקרה, סביר שידאג להעביר מסר מהדהד לישראל, ולא בהכרח בערוצים שקטים ודיפלומטיים. "סינוואר החדש - הפרגמט והאסטרטג" בונה על זה שישראל תגמול לו חסד לזכר "הימים הטובים" שבהם הוא עמד בצד והשאיר את הג'יהאד להילחם לבדו.
הריסות בעזה, צילום: אי.אף.פי

גורמים פלשתינים: הג'יהאד לא מקבל תכתיבים טקטיים

חמאס מודע לכך שהוא לא יכול להכתיר את עצמו כמנצח הבלתי מעורער של הסבב האחרון בעזה. למעט סיסמאות מתרברבות, אין לו רשימת הישגים ממשיים שהוא יכול למנות. זו הייתה מערכה של הג'יהאד האסלאמי מהתחלה ועד הסוף. הבמה היתה כולה שלו, הן בלחימה והן במו"מ הישיר שאנשיו ניהלו מול המצרים. עם זה חמאס עוד יכול לחיות בשלום. מה שהוא לא יוכל לספוג זה מצב שבו הג'יהאד יקטוף את הבכורה ויצליח למצב את עצמו כמגן ירושלים והעם הפלשתיני. ומילה על איראן. גורמים פלשתינים אומרים כי למרות התפקיד שזו ממלאת "בציר ההתנגדות האזורי" והתמיכה שהיא מספקת לג'יהאד האסלאמי, הארגון לא מקבל ממנה תכתיבים טקטיים לגבי מהלכיו ברצועת עזה, ואנשיו נהנים מחופש פעולה יחסי. סבבי העימות האחרונים יצרו דו־שיח בונה בין חברי ההנהגה המדינית של הג'יהאד היושבים בחוץ לארץ, ובהם המזכ"ל זיאד נח'אלה, לבין המודיעין המצרי. אלה מול אלה ישבו בחדר הסגור עד שיצא עשן לבן. זה כשלעצמו עשוי להיות איתות חיובי ליכולת של קהיר לרתום גם את "הארגון האיראני" ולהפעיל עליו מנופי השפעה. בימים שבהם איראן מסיתה לטרור בכל זירה אפשרית ומדרבנת את שלוחיה להתעמת מול ישראל ולערער את היציבות באזור, זה נראה כמו הישג מצרי משמעותי.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר