לא רק אל-אקצא: במזרח ירושלים דואגים למסגד - וליוקר המחיה

בית הקפה הפינתי "אלבייק" בתוך שער שכם שבעיר העתיקה בירושלים הוא ההפך הגמור מבתי הקפה המודרניים והרשתות המוכרות שאפשר לפגוש בחלקים אחרים בעיר. במותג המזרח ירושלמי הוותיק תמצאו כיסאות מעץ ותפריט מנייר קרטון תלוי על הקיר. בלי פומפוזיות, הכל כאן פשוט, בדיוק כמו  שהיה פעם.

הבעלים של בית הקפה, עז רג'בי, טוחן במקום את פולי הקפה, הריח ממכר. אפשר לבחור בין סוגים שונים, ברזילאי למי שאוהב חזק, או התערובת הקולומביאנית למי שמחפש טעם עדין יותר. "העסקים עדיין לא חזרו לעצמם לגמרי", מספר רג'בי בהתייחסו לנזקי הקורונה שחוו הסוחרים בעיר העתיקה ולהתמודדות שלהם עם יוקר המחיה שגם במזרח ירושלים היא מאוד לא קלה.

חשש מזליגה מיו"ש

"הכל יקר, אנשים יושבים בלי עבודה", אומר בייאוש רושדי, תושב העיר העתיקה, מובטל בעצמו בלי יכולת לפרנס את אשתו ואת ילדתו הקטנה. "יש עלינו לחץ מאוד כבד. המצב הכלכלי רע ביותר, אנחנו כבר חיים על הקצה. אפילו למאה שקל אין ערך היום. ילד מבזבז את זה ככה, בלי שזה בכלל מספיק לו".

אלא שמעל כל אלה מרחף חשש נוסף. זליגה אפשרית של ההסלמה הביטחונית משטחי יהודה ושומרון לירושלים, בשילוב חגי תשרי העומדים בפתח ומזמנים מתיחות קבועה באזור הר הבית, הם סיבה מספיק טובה לדאגה. "אם יבואו בעיות מבחוץ, סוחרים יישבו בבית, הכל ייסגר. אנשים יפסיקו לבוא, יפחדו, ולבעלי העסקים לא תהיה עבודה. עכשיו המצב רגיל, אבל האירועים משם עלולים להשפיע עלינו, העיר תתרוקן", אומר רג'בי ומביע תקווה שתקופת החגים הקרבה תעבור בשקט לנוכח הפוטנציאל למהומות סביב מסגד אל־אקצא".

"אל אקצה תמיד היה עבורנו קו אדום. ליהודים יש את המקומות שלהם ולנו המוסלמים את המקום שלנו", אומר מאג'ד, בעל חנות לממכר פיצוחים וממתקים, "מחמס אסולטאן", בעיר העתיקה. "מי שעושה פיגועים זה על דעת עצמו בלי שהוא מתייעץ עם אף אחד", הוא טוען.

טענות על אבו מאזן

נשים מאזורי בית לחם וחברון הגיעו כמדי בוקר לרחבה, נושאות שקים של עלי גפן, נענע, מרמיה, ענבים, ירקות טריים ופירות מכל טוב. ברחוב הגיא התנועה תוססת. נערים בגיל העשרה חולפים על פנינו ועל גביהם תיקי בית הספר. אחד מהם הוא אחמד, בן 16 ממחנה הפליטים שועפט, שבדיוק שב מתפילת הצהריים במסגד אל־אקצא. הוא נעמד מולנו ומחליט לתת הצהרה. את הכניסות של קבוצות יהודים להר הבית הוא מכנה טומאה, "אנחנו, הצעירים של ירושלים, לא נשתוק ולא נאפשר למתנחלים להיכנס למסגד אל־אקצא. אנחנו צריכים להגן על המסגד ולא ניתן להם לטמא אותו", אומר הצעיר משועפט.

"היהודים נכנסים בפרובוקציה למסגד אל־אקצא. לא יכול להיות שהיהודים יתקפו את המסגד ואנחנו נשב בחיבוק ידיים. צריך לפעול", אומרת אם עבד, תושבת אל־עזריה, המתקשה להסתיר את אכזבתה הגדולה מיושב ראש הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס. "הנשיא אבו מאזן איננו מועיל לנו בדבר. הוא דיבר עם העם שלו? לא. העם ממש לא מרוצה ממנו. אבו מאזן מדבר שתי מילים ויושב על הכורסה", היא מסכמת במילים שמבטאות לא רק את תחושותיה האישיות כי אם את הלך הרוח הכללי של הציבור הפלשתיני ממנהיגם אשר יושב ברמאללה.