סבב הלחימה השקט שנמשך שלושה ימים ברציפות קיבל תפנית בששי אחר הצוהריים עם המהלך ההתקפי של צה"ל שבו חוסל מפקד החטיבה הצפונית בג'יהאד האסלאמי ברצועה, תייסיר ג'עברי.
מאז המהלומה שהונחתה על הארגון עם חיסול קודמו, בהאא' אבו אלעטא, ניסה הג'יהאד האסלאמי בעזה להתאושש ולשקם את המסגרת הארגונית - הנהגתית שלו ברמות הפיקוד והשטח. המטרה הייתה להשיב את הסומק ללחיי לוחמי הג'יהאד אחרי המכה המורלית שספגו, ושנית לשמור על כשירות מבצעית. הדבר הנוסף, אולי אפילו ההכרחי ביותר היה לשמור על ההירארכיה הארגונית, ולשדר לדרגי השטח שיש מפקד שמנהל את העסק, מנהיג שאחריו הולכים.
תייסיר ג'עברי לא הספיק להשלים את המשימה עד הסוף. הוא היה בחצי הדרך. חיסולו משאיר את הג'יהאד עם מצוקה דומה לזו שחווה הארגון ב 2019 אחרי מבצע חגורה שחורה כאשר אנשי הג'יהאד איבדו את אחד מבכירי מפקדיהם בסיכול ממוקד ועמדו מול ואקום ארגוני.
בתוך פחות משלוש שנים, הג'יהאד האסלאמי בעזה מוצא את עצמו מול אותו האתגר בדיוק. החיסול האחרון בוצע בהפתעה, מבלי שלג'יהאד היה זמן או הזדמנות להכתיר יורש לג'עברי ולהכין איש חלופי שיתפוס פיקוד בהיעדרו. החלל הזה זמני, וקרוב לוודאי שבמוקדם או במאוחר יימצא מי שימלא את מקומו. בחמאס מעוניינים שזה יקרה מה שיותר מהר מתוך מחשבה שבארגון עם מבנה מסודר ומסגרת ברורה יש פחות סיכוי לאנרכיה ו"בעיות משמעת" מצד סוררים פוטנציאליים.
ביקורת כלפיי חמאס
חמאס נותן לג'יהאד להוביל בינתיים את שלב הפתיחה בסבב הנוכחי מול ישראל. ישראל החליטה במקרה הזה שהיא מעוניינת ב"הפרד ומשול", בידול בין חמאס וג'יהאד ברצועה. זוהי חרב דו ראשית לחמאס, שמצד אחד נהנה לכאורה מכך שהוא אינו על כוונת התקיפות הישראליות, אך מצד שני מצטייר כמי שנותן לאחרים להילחם "ולמות למען פלשתין" מבלי שהוא נוטל חלק. בהנהגת חמאס לכאורה עוצמים עיניים ומשחררים את החבל לג'יהאד, אך רק מקווים שהוא לא יימתח יותר מדי.
ככל שהסבב יתארך, חמאס לא יוכל לעמוד מנגד, וייאלץ לעבור מדיבורים למעשים. בעזה מעריכים שאם ההסלמה תגבר, הוא לא יוכל עוד להרשות לעצמו להשקיף מהצד ולהסתפק בהצהרות לתקשורת המדברות על אחדות פעולה בין ארגוני ההתנגדות. כבר כעת אפשר לזהות קולות ביקורת כלפי הארגון השולט ברצועה בטענה שהתנהגותו הפסיבית היא בבחינת בגידה בפרויקט ההתנגדות.
כדי להתנער מההאשמות, הנהגת חמאס תצטרך להוכיח שהיא לא מפקירה את אחיה בג'יהאד "להתבוסס" לבדם במערכה נגד ישראל. כל פעולה אחרת תציג את ארגון חמאס כמשתף פעולה של ישראל, וזה הרי לא משהו שסנוואר מסוגל לסבול. בטח לא כשברקע יש לחץ גובר מהרחוב בשל המצוקה הכלכלית המחריפה ברצועה.
הסבב הנוכחי לא בדיוק נפל בעיתוי הכי נוח לחמאס, דווקא כשהוא מצוי בשיאו של תהליך להרחבת מספר אישורי העבודה בישראל לפועלים העזתים, נוסף לצעדים אחרים בתחום הכלכלי – אזרחי. חמאס לא בחר במערכה וגם לא יזם אותה, אך מרגע שהיא כבר החלה להתגלגל, המשחק משתנה, וגם האינטרסים. שמירה על היוקרה שלו כארגון התנגדות, בלימת ביקורת פנימית, והיחסים מול הג'יהאד חשובים יותר מעוד כמה תופינים כלכליים מישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו