איליץ' רמירז סנצ'ז נודע בכינויו "קרלוס התן" - טרוריסט בינלאומי שנחשב במשך יותר משני עשורים לאחד האנשים המבוקשים ביותר בעולם. הוא נולד בוונצואלה למשפחה אמידה, ואביו היה קומוניסט אדוק ששנא את המערב. כבר בגיל צעיר היה קרלוס מעורב במאבקים פוליטיים, ולדבריו, את האדם הראשון חטף והרג כשהיה רק בן 15.
הטרור שהפעיל גרם לדבריו למותם של יותר מ־1,500 בני אדם, כשפעל בעיקר למען המאבק הפלשתיני נגד מדינת ישראל, שאליו חבר עם הגעתו למחנה אימונים של החזית העממית בירדן בשנת 1970. הוא חווה על בשרו את אירועי "ספטמבר השחור", כאשר המלך חוסיין טבח בארגונים הפלשתיניים שהקימו מחנות אימונים צבאיים ברחבי ירדן.
קרלוס נלחם לצד הפלשתינים ולאחר מכן הצטרף כחבר בחזית העממית לשחרור פלשתין. כאיש ביצוע של ארגון הטרור, הצליח קרלוס להטיל אימה בעולם ולפעול נגד יעדים ישראליים ואירופיים. כל ארגוני הביון הגדולים ניסו ללכוד את קרלוס והוא הצליח לחמוק במשך יותר מ־20 שנה, בעודו מסתתר במדינות כמו סוריה, ירדן, איראן, עיראק וסודאן.
הוא היה מיודד באופן אישי וקרוב עם מנהיגים כמו סדאם חוסיין ומועמר קדאפי, וכטרוריסט שכיר־חרב, שיתף פעולה עם מנהיגים ערבים נוספים נגד המערב ונגד ישראל. בשנת 1994, לאחר שני עשורים שבהם הצליח לחמוק מכל הניסיונות ללכוד אותו, נלכד קרלוס בסודאן במבצע נועז - ומאז, כבר 27 שנה, הוא מוחזק כאסיר ביטחוני מסוכן בכלא הצרפתי.
לרגל צאת העונה השנייה של הסדרה "אויבים" (בהפקת קומא סטודיוס של שירה מרגלית ואלעד קופרמן) שתשודר בימי שלישי בשעה 21:15 בכאן 11 ובדיגיטל, קיימו יוצרי הסדרה, ירון ניסקי ודני ליבר, ראיון עם הטרוריסט הנודע לרגל פרק שישודר על שליט לוב, מועמר קדאפי, ששלט במדינה בין השנים 1969 ועד להירצחו ב־2011.
בימים אלו עובדים בתאגיד על סדרה שתעסוק במרדף רב־השנים אחר "קרלוס התן" עד לתפיסתו בשנות ה־90. הנה כמה קטעים מתוך הראיון הנדיר.
•••
האם תוכל לומר לנו תחילה מי אתה ומהיכן אתה מדבר איתנו?
"שמי איליץ' רמירז סנצ'ז, בתקשורת קוראים לי 'קרלוס התן'. אני מוונצואלה, הוריי ונצואלים, הם נפטרו. אני קומוניסט כמו אבי, קומוניסט סטאליניסטי. אני מאמין באלוהים, אני מוסלמי־סוני. אני מאמין במטרה של פלשתין. הייתי האדם הלא ערבי הראשון שהצטרף למאבק הפלשתיני. הרגתי לפחות 83 איש בעצמי, ובהוראתי נהרגו בין 1,500 ל־2,000 איש".
למה בעצם מכנים אותך "קרלוס התן"?
"היו לי יותר ממאה דרכונים מזויפים במהלך חיי. אחד הדרכונים המזויפים הראשונים שלי, שבו השתמשתי באחת הפעולות שלי באירופה, היה דרכון פרואני שיוצר בבגדד, והשם שהיה רשום שם היה קרלוס אנדרס מרטינס טורס. אחרי פעולת הירי הזו, שפורסמה בכלי התקשורת, התחילו לקרוא לי בתקשורת קרלוס. הכינוי 'התן' ניתן לי לאחר מכן, והיה בהשראת ספר בשם 'יומו של התן' שמצאו בחדר המלון שלי באחת הפעמים לאחר שברחתי. השם הפלשתיני שלי הוא סאלים מוחמד" (הספר "יומו של התן", של הסופר פרדריק פורסיית, מספר על רוצח שכיר קר רוח ואלמוני. איש אינו יודע מה שמו האמיתי ומה מראהו, ולכן הוצמד לו הכינוי; י"נ, ד"ל).
איך בעצם התחילה המעורבות שלך למען המאבק הפלשתיני?
"אני בא ממשפחה מעניינת מאוד. אבא שלי היה אנטי־ציוני, קומוניסט. אמא שלי היתה סוציאל־דמוקרטית והיא היתה מאוד בעד היהודים אבל אנטי־ציונית. היא אמרה שהיהודים נטבחו בידי הגרמנים, בידי הנאצים, ויש להגן עליהם. זה היה מוזר מאוד, לאבי ולאמי היו עמדות מנוגדות."הייתי מעורב בקבוצות אנטי־מערביות עוד בוונצואלה. בשנת 1970 לפלשתינים היה מחנה אימוני לחימה בירדן, אז אמרתי לחברים שלי: 'תראו, אני אלך ראשון ואז תצטרפו אלי ומשם ניסע לוונצואלה להילחם במלחמת הגרילה. נסעתי לירדן ביולי 1970. אני הייתי הזר היחיד".
בשנת 1970 הגיע קרלוס למחנה אימונים בירדן ומצא את עצמו בליבה של המלחמה בארגוני הטרור הפלשתיניים. המלך חוסיין החליט לצאת למאבק בפלשתינים, במה שכונה "ספטמבר השחור", וקרלוס נלחם לצד ארגוני הטרור הפלשתיניים נגד הירדנים. "אני גיבור שלהם, אחד מהשורדים, הייתי לוחם מעולה.אחר כך הצטרפתי ל־PFLP (החזית העממית), אז זו הדרך שבה במקרה נהייתי החבר הזר הראשון שם מאז נובמבר 1970. הלוחמים הפלשתינים חלקו לי כבוד גדול".
איש הביצוע של קדאפי
במהלך הזמן החלו להגיע לאוזניהם של מנהיגי ערב פרטים על אודות קרלוס כאיש ביצוע מוצלח. הם ראו באיש עם החזות הדרום־אמריקנית התמימה לכאורה מישהו שיכול להגשים עבורם מטרות, וכך החל הקשר בין קרלוס לקדאפי.
האם קדאפי תמך וסייע לאבו נידאל או לג'ורג' חבש?
"אבו נידאל (בכיר בפתח שאחראי לשורה ארוכה של פיגועים נגד מטרות ישראליות ואמריקניות; י"נ, ד"ל) הגיע מאוחר יותר. למועמר קדאפי היו יחסים טובים עם ג'ורג' חבש (ממייסדי ארגון החזית העממית לשחרור פלשתין; י"נ, ד"ל) והוא רצה להרוג את יאסר ערפאת כי הוא חשב שערפאת בגד בו. אחר כך אבו נידאל הגיע ללוב ונוצר קשר גם איתו".
מתי שמעת לראשונה על מועמר קדאפי?
"כשהוא עלה לשלטון, זה היה בחדשות. דרכינו הצטלבו פעמים אחדות, אבל הוא היה פרנואידי לגמרי, אתה יודע. הוא פחד מכולם ומהכל. הוא לא היה ישן בלילות. בלילות הוא היה עם אנשים. במהלך היום הוא היה יוצא, מעולם לא היה בביתו".
גרת שם, נכון? היה לך בית, היתה לך וילה בלוב.
"לא, לא היה לי בית. היה שם מלון עם בתים קטנים שהאיטלקים בנו, וכשהייתי בלוב נהגתי לישון שם, אתה יודע. זה היה נוח. היה חוף ים והיה אוכל טוב והם היו מביאים את האוכל הביתה. שהיתי שם חודשים אחדים. הלובים נזקקו לעזרה. היינו יועצים לדברים שונים וביקשו מאיתנו לאמן את הכוחות המיוחדים של קדאפי. היה שם קצין נאצי שהיה פרופסור באוניברסיטה בגרמניה והוא ניסה להכין את הפצצה האטומית לקדאפי, אני זוכר את זה. זה היה מצחיק מאוד".
ומה קדאפי חשב על ישראל?
"קדאפי היה פטריוט ערבי, אל תשכח. הוא היה מחסידיו של קומרד נאצר והוא פעל למען המטרה הערבית, הוא רצה לשחרר את פלשתין. הוא היה נגד ישראל, נגד מדינת ישראל".
כמה כסף לדעתך נתן קדאפי לארגונים פלשתיניים כדי להילחם בישראל?
"במשך השנים קדאפי העביר מאות מיליוני דולרים להתקוממות הפלשתינית. הוא רצה להיפטר ממדינת ישראל כמובן".
בוועידה, עם תת־מקלע ורימונים
הפעולה הדרמטית ביותר שבה קדאפי וקרלוס שיתפו פעולה היתה חטיפת שרי אופ"ק מלב וינה במהלך ועידה של המדינות החברות בארגון הנפט אופ"ק בשנת 1975. פעולת הטרור, שכאילו נלקחה מסרט פעולה, הפכה את קרלוס ברגע אחד לטרוריסט המפורסם בעולם. קרלוס ואנשיו חדרו לתוך הבניין הממשלתי כשהם חמושים בקלצ'ניקובים וברימונים, פרצו לחדר שבו התקיימה הוועידה והשתלטו על הבניין. קרלוס הצליח לעשות משהו שהוא מעבר לכל דמיון - לחטוף כ־60 בני ערובה, רובם דיפלומטים מערביים בכירים, לדרוש ולקבל אוטובוס לשדה התעופה, לקבל מטוס ולטוס מאירופה עם כל בני הערובה לכיוון לוב. מטרת הפעולה היתה, לפי קרלוס, כפולה - האחת, לחטוף ולהרוג את שרי הנפט של סעודיה ואיראן, מדינות שקדאפי שנא באופן אישי ואשר תמכו בהורדת מחירי הנפט. קדאפי קיווה להביא על ידי כך לעליית מחירי הנפט.
המטרה השנייה היתה שחרור מחבלים פלשתינים. כחלק מדרישותיהם, הצליחו החוטפים לגרום לכך שהטלוויזיה האוסטרית תשדר אחת לשעה הצהרת תמיכה במאבק לשחרור פלשתין. נוסף על כך דרשו החוטפים כי תמורת בני הערובה ישוחררו אסירים פלשתינים הכלואים בישראל. במהלך אירוע ההשתלטות של קרלוס ואנשיו על הבניין הממשלתי נהרגו שלושה בני אדם ונפצעו 11.
מה תוכל לספר לנו על החטיפה של שרי אופ"ק?
"אני הייתי מפקד הפעולה. אני היחיד שהיה מעורב בכל שלב, החל מהרעיון הכללי דרך כל שלבי ההכנות וההוצאה לפועל. אני גם הייתי המפקד הצבאי. הרעיון של המבצע היה כמובן של קולונל מועמר קדאפי. ודיע חדאד (אחד מראשי החזית העממית; י"נ, ד"ל) אמר לקדאפי שהאדם היחיד שיכול לבצע פעולה כזו בזמן כל כך קצר הוא קרלוס".
מה קדאפי רצה? מה היתה המטרה שלו?
"קדאפי חשב שהסעודים בוגדים בו, הסעודים בוגדים באופ"ק. הוא רצה שהסעודים ישלמו, הוא רצה לפגוע בסעודים ולרצוח את שר הנפט שלהם, אתה מבין?".
קרלוס מספר לנו שקדאפי שילם לו חמישה מיליון דולר עבור המבצע. אחרי תכנון פעולת הטרור בלוב, הוא מתאר איך הכל התנהל בפועל. "מטריפולי טסתי לביירות ומשם לשווייץ ואז הגענו לווינה. הנשק הגיע מגרמניה באמצעות חברים נוספים (בצוות שלו היו גם גרמנים). אחרי יומיים בווינה הוצאנו לפועל את המבצע - ההוראה של ודיע חדאד וקדאפי היתה להרוג את שר הנפט של סעודיה, זאקי ימאני, ואת שר הפנים של איראן, שהגיע לדיון של אופ"ק במקום שר הנפט האיראני. לכל אחד מאיתנו היה תת־מקלע, אקדח ורימונים.
"זה היה מבצע בני הערובה החשוב והמוצלח בהיסטוריה", הוא ממשיך. "הייתי הראשון, נכנסתי ושאלתי איפה מתקיים המפגש למרות שידעתי איפה. נכנסתי לבניין בלי בעיה. יש לי דרך לבצע כאלה דברים מבלי לעורר חשד. השוטרים בכניסה לא חשדו בי ואמרו: 'המפגש של שרי החוץ הוא בקומה למעלה' ואפילו כיוונו אותי לשם. מייד אחרי כן נכנסו איתי שאר החברים בצוות ועלינו לקומה הראשונה, כשאני בראש, עם מכונות ירייה. פתאום הופיע שוטר שניסה לעצור אותנו ואחת מנשות החוליה שלנו ירתה בו והרגה אותו. היא היתה גרמנייה. כשנכנסנו לאולם שבו התקיימה הוועידה, כולם נבהלו והיה מישהו שצעק: 'זה קרלוס, זה קרלוס'. זיהו אותי כי הייתי כבר מפורסם אז. אמרתי להם - 'נכון, אני קרלוס' וכולם מייד השתתקו מפחד.
"יריתי באחד האנשים שנכחו שם והצלחתי להרגיע את הרוחות. אחר כך חילקנו את בני הערובה לשתי קבוצות: מי שהחשבנו לאויבים - ובהם האיראנים והסעודים, ולחברים - לבנונים, אלג'יראים ועיראקים. אמרתי לכולם להיות בשקט אחרת נהרוג אותם. המשטרה האוסטרית ניסתה לפרוץ לבניין והתחיל קרב יריות. שוטר נפצע וגם חבר צוות שלנו".
קרלוס מספר כיצד הצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולצאת מעיר באירופה עם עשרות בני ערובה. "ביום המחרת הצלחנו לקבל אוטובוס לשדה התעופה. לקחנו את שרי הנפט והמשלחות שלהם ושם חיכה לנו מטוס שדרשנו. היו לנו מספיק כלי נשק והבהרנו שכל ניסיון לשחרר את בני הערובה יוביל למותם. נהרוג אותם.
"בסיטואציות כאלה, אתה לא יכול לתת לרגשות שישפיעו עליך. אסור שיהיו לך רגשות בכלל. לא פחדתי. אתה חייב להיות מאוד דרוך וזהיר ולהיות מוכן לירות בכל רגע".
מווינה טס קרלוס עם עשרות בני הערובה לאלג'יר ומשם ללוב, שם גילה לדבריו שקדאפי בגד בו. "קדאפי נעלם, והלובים לא אפשרו לנו להמשיך משם למדינות נוספות ולהרוג את שרי הנפט. הוא היה משוגע ופרנואיד", אומר לנו קרלוס בזעם, "נסעתי ללוב עם האסירים האלה, שהוא אמר לי לחטוף ולהביא לו, אבל כשנחתנו גיליתי שהוא פשוט נעלם. הבאתי את האיש הזה (שר הנפט הסעודי) אליו, והוא ברח מטריפולי".
טרוריסט להשכרה
אחרי שקדאפי קיבל רגליים קרות ונעלם, לטענת קרלוס, המבצע למעשה נכשל - כי לא ניתן היה ליישם את המטרה שלשמה יצאו. "נאלצנו לטוס חזרה לאלג'יר ושם לא אפשרו לי להוציא להורג את השרים. האלג'ירים אמרו שאם נהרוג אותם הם לא ייתנו לי ולצוות שלי מקלט במדינה, ובגלל שלא היה לנו לאן ללכת, ויתרתי על התוכנית לחסל אותם".
לימים נחשפו טענות כי מי שהציג עצמו רק כטרוריסט אידיאולוגי, למעשה ניצל את העובדה כי קדאפי נמלט, וניהל בעצמו משא ומתן לשחרור בני הערובה מול מדינות המערב. ככל הנראה קרלוס גרף לכיסו עשרות מיליוני דולרים כתוצאה מהחטיפה. נטען כי הוא גם לקח שוחד עצום כדי לא לרצוח את שרי הנפט של ערב הסעודית ושל איראן.
בעקבות המקרה, החזית העממית, שלא אהבה את יוזמת ההתעשרות של קרלוס, סילקה אותו משורותיה. הוא הפך לטרוריסט להשכרה והקים ארגון טרור עצמאי שהציע בפעם הראשונה שירותי מיקור חוץ של פעולות טרור תמורת תשלום, לכל מי שהיה מעוניין בכך ויכול היה לשלם.
"קדאפי עשה המון טעויות"
קרלוס לא חוסך בתיאורים צבעוניים למדי כשהוא מתאר את קדאפי. "הוא היה אדם ישר ואמיץ אך הוא פרנואידי לחלוטין, ואני זוכר שאחד מהאנשים הקרובים אליו בא אלי והראה לי תרופה שקדאפי לוקח. כשראיתי אותה, אמרתי לו אל תיקח את זה. זה מסוכן, אתה עלול להתמכר, זה מסוכן מאוד. קדאפי לקח אותה והוא נהיה משוגע, ולבסוף היה תלוי באופן מוחלט בסם הזה. זה עצוב מאוד. אלה שנתנו לו את הסם וגרמו לו להתמכר אליו הם אלה שבסופו של דבר בגדו בו והסגירו אותו".תוכל לתת לי דוגמאות להתנהגות הפרנואידית שלו?
"קדאפי לא ישן אף פעם בביתו עם אשתו השנייה, שהיתה נחמדה מאוד, והילדים היו מאוד אדיבים ותמיד אמרו לי שלום כשהלכו לים. הוא נהג לישון במכוניתו, שלא היתה מפוארת. הוא נהג לנסוע לדרום טריפולי למטעים, ושם הוא ישן. כשהיה מתעורר בלילה היה אומר לנהג שלו 'זוז כמה מטרים מפה'. הוא היה פרנואידי לחלוטין. הוא חשב שרוצים להרוג אותו, לפוצץ אותו. הוא צדק במובנים מסוימים, אבל זו היתה הדרך שלו לעשות דברים". מה חשבו עליו בעולם?
"אני לא חושב שהיתה לו הילה בינלאומית, אני חושב שמכיוון שקדאפי עזר ונתן מיליוני דולרים לכולם זו הסיבה שהתקרבו אליו, אבל אנשים לא כל כך אהבו אותו. הוא היה אדם מוזר".
ומה הלובים חשבו על קדאפי?
"אני חושב שהוא היה מאוד פופולרי ברחבי לוב. הוא פעל למען המטרה הפלשתינית ולמען עמו, ומה שהוא עשה למען לוב זה לא ייאמן. לוב הפכה למדינה שלווה, כולם יכלו ללכת ללמוד - גברים ונשים כאחד, נשים יכלו ללכת לאוניברסיטה. כל גבר או אישה לובים שסיימו תיכון יכלו לנסוע לכל מקום בעולם ללמוד באוניברסיטה, גברים ונשים, והמדינה תשלם עבור הכל. אבל אני לא מתכוון להגן עליו, הוא עשה יותר מדי טעויות. הוא לא הקשיב לי והוא נרצח בדרך איומה".
קרלוס טוען כי גם המוסד היה מעורב בניסיונות לפגוע בו, ואפילו גייס סוכן שהיה מקורב אליו. ב־1975 הצליח המודיעין הצרפתי ללכוד את איש הקשר של קרלוס עם החזית העממית, והוא הציע להסגיר לידיהם את קרלוס. לטענת קרלוס, מי שגייס את האיש היה המוסד. המודיע ושני סוכני משטרה לא חמושים יצאו אל דירת המסתור של החזית העממית, שם הסתתר קרלוס. קרלוס הבין כי בגדו בו, חיסל את שלושת האנשים ונמלט מהדירה.
קרלוס לא היסס וחיסל את איש הקשר שלו ביריית אקדח לראשו. לטענתו, בזמן ביצוע הירי הוא ראה אנשים בבניין ממול שצופים בנעשה. לדבריו אלו היו אנשי המוסד שגייסו את הסוכן והתמקמו בבניין הסמוך. לטענתו, אנשי המוסד מיהרו לצאת מהבניין השכן ולהגיע לחדר שבו התבצע הרצח, אך הוא הצליח להימלט דרך הגג לפני שהצליחו להגיע לבניין. זו לא היתה הפעם הראשונה ולא האחרונה שהוא הצליח להימלט בעור שיניו מסוכנויות הביון במערב.
האם ידעת על ניסיונות או מבצעים של המוסד הישראלי נגדך?
"המוסד ניסה לפעול נגדנו, אני יודע את זה. אלה היו אנשי המוסד שהיו בחלון. הם היו שם כבר זמן מה". 
