בצל השמועות על מצבו הבריאותי הרעוע של אבו מאזן: המרוץ לראשות הרשות נחשף

על אף גילו המופלג (86) ובריאותו הרופפת, נמנע עד כה יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, מלמנות סגן שימלא את מקומו בבוא היום - אך מתחת לפני השטח, והרחק מאמצעי התקשורת, מתנהלים מאבקי ירושה יצריים.

בצמרת פת"ח לא מעזים להתבטא פומבית בסוגיה הרגישה. כל פליטת פה עלולה לעלות להם ביוקר. כל עוד הראיס נמצא, הקרבות נשארים בתוך הבית. עם זאת, השקט התעשייתי הזה נפרץ לאחרונה עם השמועות על מצב בריאותו של אבו מאזן, ומועמדים פוטנציאליים החלו להתחמם על הקווים.

המערכת הפלשתינית דרוכה, אך לא בהכרח ערוכה ליום שבו אבו מאזן ייאלץ לצאת לנבצרות. הוא אמנם לא דאג להכין מנגנון מסודר של העברת שלטון, מה שמחדד עוד יותר את התחרות בין היורשים האפשריים, אך במהלכיו האחרונים הוא לכאורה סימן את המסלול שאליו היה רוצה להצעיד את ההנהגה הפלשתינית.

עם שני מקורביו, חוסיין א־שייח' - שמונה רשמית למספר 2 ברש"פ - ומאג'ד פרג', יצר אבו מאזן את "הברית המשולשת", ומולה – כל השאר. המחנה הנגדי בפת"ח מזוהה בעיקר עם בכיר הארגון, ג'בריל רג'וב. עם זאת, החיבורים והנאמנויות אינם יציבים, והתוצאות עשויות עוד להפתיע.

מרואן ברגותי: המועמד הנצחי, כלוא בישראל

המועמד הנצחי לתפקיד, חבר הוועדה המרכזית של פת"ח. מרצה מאז 2004 עונש מאסר בכלא בישראל, לאחר שנידון לחמישה מאסרי עולם על מעורבותו בטרור במהלך האינתיפאדה השנייה.

היותו אסיר מקנה לו פופולריות ברחוב הפלשתיני, ובשל כך מנסים אבו מאזן ואנשיו לדכא כל גילוי של תמיכה בו. בצמרת פת"ח רואים בברגותי איום ומעדיפים שיישאר כלוא.

חוסיין א־שייח': מזכ"ל אש"ף, חביבו של היו"ר

נמנה עם הגווארדיה הצעירה יחסית של ההנהגה הפלשתינית, ובאחרונה מעמדו שודרג משמעותית עם החלטת אבו מאזן למנותו למזכ"ל הוועד הפועל של אש"ף. מה שבמידה רבה הקנה לו את המעמד המיוחד שהוא זוכה לו כיום, הוא העובדה שקיבל לידיו בשנים האחרונות את "התיק הישראלי", מכוח תפקידו כשר הפלשתיני לעניינים אזרחיים ברשות. בעברו ישב בכלא הישראלי 11 שנה.

מבחינה מדינית, א־שייח' ואבו מאזן חולקים אותה גישה. גם הוא מעדיף דיאלוג על פני עימות מזוין ותומך בתיאום עם ישראל. הוא רכש בהדרגה את אמונו של אבו מאזן, ומתלווה אליו בכל פגישותיו. גם על ארה"ב וישראל הוא הצליח להתחבב.

מוחמד דחלאן: יריב של הראיס ומקורב לנשיא מצרים

נמצא ביריבות עמוקה עם אבו מאזן. הודח משורות פת"ח ב־2011 ומאז הוא מתגורר באיחוד האמירויות. לפי דיווחים, הוא הפך ליועצו הקרוב של יורש העצר, מוחמד בן זאיד, ומקורב גם לנשיא מצרים.

רבים מזהים אותו כ"אימפריה כלכלית". דחלאן ניסה להקים בסיסי כוח במחנות הפליטים בשטחים, אך אבו מאזן פעל לחסל זאת. כיום הוא נחשב לאחד האישים הביקורתיים כלפי הרשות והעומד בראשה.  

מוחמד אשתייה: רה"מ הפלשתיני, שנוי במחלוקת

רה"מ הפלשתיני המכהן, מבכירי פת"ח. מונה לתפקיד על ידי אבו מאזן, וכיהן לפני כן בכמה תפקידי שר. הוא צבר ידע וניסיון בתחום הכלכלי, ובתקופת הקורונה התבלט כ"כוכב עולה", אך קרנו ירדה מאז.

כיום דמותו שנויה במחלוקת מבחינה ציבורית בשל תפקוד הממשלה בראשותו והמצב הכלכלי ברשות. אשתייה ידוע בהתבטאויותיו החריפות נגד ישראל, ואינו נוהג להשתתף במפגשים עם גורמים ישראליים.

מאג'ד פרג': ראש המודיעין הפלשתיני, פרגמטיסט

ראש המודיעין הכללי הפלשתיני. זוכה להערכה רבה בחוגים בישראל ומקיים קשרים קרובים עם ה־CIA. הוא נחשב דמות חזקה ודומיננטית, אך ממעט להתבטא בתקשורת.

את רוב הקריירה שלו העביר בתפקידים ביטחוניים במנגנונים הפלשתיניים. ישב לסירוגין בכלא בישראל על פעילותו בפת"ח. אביו נהרג מאש צה"ל בבית לחם, באינתיפאדה השנייה. בדומה לא־שייח', גם הוא תומך במלחמת חורמה בחמאס, ומגלה קו פרגמטי כלפי ישראל.

מחמוד אלעאלול: סגנו של אבו מאזן בפת"ח, מיליטנטי

משמש סגנו של אבו מאזן בתנועת פת"ח, ובעבר הוא היה המושל של שכם. בשנות ה־70 וה־80 השתתף בלחימה נגד צה"ל בלבנון, והוא מחזיק ברקורד של התנגדות צבאית.

אלעאלול נתפס כאיש שטח, מה שמוסיף לו נקודות ברחוב הפלשתיני, אך הוא חסר ניסיון מדיני. הוא מייצג את הקו המיליטנטי בתוך פת"ח נגד ישראל, ומוביל את ההתנגדות העממית נגדה. בנו, ג'יהאד, נהרג במהלך האינתיפאדה השנייה. 

ג'בריל רג'וב: מזכ"ל פת"ח, איש שטח

מזכ"ל הוועדה המרכזית של פת"ח. מכהן כיום כראש ההתאחדות הפלשתינית לכדורגל, תפקיד שהוא מנצל כדי לבסס את מעמדו. רג'וב ישב 17 שנה בכלא הישראלי, צמח בשטח ושימש ראש הביטחון המסכל בגדה. הוא לא נמנה כיום עם המעגל הראשון של אנשי סודו של אבו מאזן.

ידוע בסגנונו הבוטה כלפי מתנגדיו, וזוכה לתמיכה בקרב פעילי שטח של פת"ח.