מנהיגי המזרח התיכון מבינים: ללא שיתוף פעולה הדוק - יאבדו את הכיסא

נשיא מצרים מוטרד. כששתיים מיצואניות החיטה הגדולות בעולם - רוסיה ואוקראינה - מצויות במלחמת עקובה מדם, מחירי הייצור הולכים וגדלים.

מחיר כיכר לחם, שנהנית מסבסוד של המדינה, עלה מ־75 גרוש ללירה מצרית אחת. אמנם כיכר אחת מוצעת לאזרחים במחיר אפסי של חמישה גרוש, אך עבד אל־פתאח א־סיסי נמצא בין הפטיש לסדן: מיליוני מצרים שיתקשו להאכיל את ילדיהם, או נטל נוסף של הסובסידיות על תקציב המדינה.

בחודש שעבר מלאו תשע שנים לעלייתו של א־סיסי לשלטון. בשקט מופתי המתין הקצין להדחתו של חוסיין טנטאווי על ידי נשיא מצרים המנוח מוחמד מורסי. נציגם של האחים המוסלמים מינה אותו לשר ההגנה וראש המועצה העליונה של הכוחות המזוינים, אולי מתוך מחשבה שלא יהווה עליו איום. הוא התבדה: כשנה לאחר מכן פרצו הפגנות המוניות ברחובות, וא־סיסי הציב אולטימטום שהסתיים בהפיכה צבאית.

נשיא מצרים הנוכחי למד את הלקח. בשבועות האחרונים הוא נפגש עם שורה של מנהיגי מדינות המפרץ, כדי לדאוג לתמיכה כספית נדיבה בכלכלה המצרית. נוסף על כך, מקורות ערביים מדווחים על תחלופה מהירה של בעלי הדרגות הגבוהות בצבא המצרי. בין היתר דווח כי הוסכם לפטר בכירים בצבא, ובהם מפקד הארמייה השנייה. עם זאת, ייתכן שאלה נובעים מכישלונות של הצבא במלחמה בדאעש בחצי האי סיני.

האביב ושברו

גם מהאביב הערבי א־סיסי הפיק לקחים. המחאות שפרצו בשלהי 2010 בתוניסיה והתפשטו ברחבי המזרח התיכון תודלקו על ידי המתח שבין חסידי האסלאם הפוליטי למשטרים השמרניים. הראשונים נהנו מגיבוי של קטאר וטורקיה במשך שנים. ואולם, אנקרה ודוחא, כל אחת מסיבותיה, חוזרות בהדרגה לחיק הציר הסוני המתון.

א־סיסי שמח לקבל את פניו של אמיר קטאר תמים בן חמד בחודש שעבר. לא ירחק היום וייפגש גם עם ארדואן. המטרה - בידודם של האחים המוסלמים - מקדשת את האמצעים.

ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן יש דאגות משלו. כ־40 אחוזים מהאוכלוסייה בממלכה מתחת לגיל 30. אם לא יצליח לדאוג לרווחתם - הם עלולים להתקומם נגדו ולדרוש זכויות פוליטיות. קל וחומר כשמדובר באוכלוסייה השיעית בצפון המדינה, שכבר התקוממה ב־2011. 

על רקע זה, נסיך הכתר ביסס את חזונו לשנת 2030, והחל להאכיל את הציבור בלחם ושעשועים מהמערב. מי שהפך לדמות שנויה במחלוקת במערב בעקבות חיסול העיתונאי הסעודי בקונסוליה באיסטנבול, נושא את עיניו ליום מותו של אביו בן ה־86.

הזמן שיעבור מבשורת פטירתו להכתרתו של בן סלמאן יהיה שעת הכושר לציבור הסעודי לדרוש זכויות.

נראה שהפסגה הצבאית בשארם א־שייח' במארס, והמסעות המדיניים של בן סלמאן וא־סיסי, מוצגים כניסיון לגבש חזית נגד איראן, אך קשורים לפחד שורשי יותר.

העלייה במחירי המזון עלולה להקים לתחייה את האביב הערבי מתרדמתו.  אין ספק שהאיום מטהרן מוחשי, החל מהמל"טים המאיימים על מתקני הנפט בסעודיה ועד לתוכנית הטילים הבליסטיים והמרוץ לנשק יום הדין. אבל נדמה שהמנוע המרכזי מאחורי תהליכי הנורמליזציה עם ישראל נותר "האויב" שבפנים. ללא שיתוף פעולה הדוק - השליטים מסתכנים באובדן הכיסא.