מלחמת הריבונות של פולין השמרנית נגד האיחוד האירופי

ההחלטה התקדימית והדרמטית של בית המשפט התחוקתי הפולני, לפיה לחוקה הפולנית יש קדימות על פני חוקים של האיחוד האירופי, היא לא פחות מהצהרת מלחמה מצדה פולין כלפי מנגנון הדורסנות של האיחוד האירופי. מערכת המשפט הפולנית, שעוצבה מחדש בשנים האחרונות בידי הממשלות השמרניות-לאומיות בראשות מפלגת ״חוק וצדק״ באופן שצמצם את השפעתם של גורמי שמאל, שחלקם היה קשור בדרך זו אחרת ל״משטר הישן״ הקומוניסטי, הבהירה באמצעות פסיקה זו לאיחוד האירופי: פולין לא תאפשר עוד לאיחוד האירופי להתערב כרצונו בענייניה הפנימיים ולכפות עליה מדיניות שאינה מקובלת עליה. במלים אחרות: פולין לא השתחררה מעול הכיבוש של מוסקווה, כדי למצוא את עצמה תחת כיבוש חדש, של בריסל. התחושה הזו של החלפת הכיבוש הקומוניסטי בכיבוש של האיחוד האירופי נפוצה מאוד במדינות מרכז ומזרח אירופה שהצטרפו לאיחוד האירופי ב-17 השנים האחרונות. פולין  בהיותה המדינה הגדולה ביותר והמאוכלסת ביותר מקרב מדינות אלו נוטלת לעצמה את תפקיד ההובלה במאבק נגד ״הכיבוש החדש״ בניסיון לשנות את פניו של האיחוד האירופי באופן שיחזיר למדינות החברות חלקי ריבונות שנשללו מהן. גם במדינות המערב של האיחוד האירופי רבים מתנגדים להפיכתו באופן לא-דמוקרטי של האיחוד האירופי למנגנון פדרלי, שירכז בידיו סמכויות על חשבון צמצום ריבונותן של המדינות החברות. פולין, למעשה, מרימה את נס המרי של כל אלה המעוניינים ב״אירופה של אומות״, קרי חזרה לרעיון האיחוד הכלכלי, במקום ב״ארה״ב של אירופה״ - כלומר הקמת איחוד פדרטיבי עם ממשל פוליטי בעל סמכויות בתחומים רחבים, בכללם בית משפט עליון שפסיקתו קודמת לפסיקת בתי משפט לאומיים. פולין לוקחת על עצמה בכך סיכון לא קטן, אך גם אין להמעיט באתגר שהושלך כעת לפתחו של המנגנון הניהולי המפלצתי של האיחוד האירופי.

פסיקת בית המשפט התחוקתי הפולני באה כתגובה לפסיקה של בית הדין האירופי לצדק, שמקום מושבו בלוקסמבורג, מתחילת השנה הנוכחית שקבע כי הרפורמה במערכת המשפט הפולנית שהועברה ע״י הממשלה הנוכחית בהקשר לנוהלי מינויים של שופטים לבית המשפט העליון עלולה להוות הפרה של חוקי האיחוד האירופי. שר המשפטים הפולני, זביגנייב ז׳וברו, אדריכל הרפורמה במערכת המשפט, מיהר להצהיר אז שהוא אינו מכיר בפסיקת בית הדין האירופי וכי כל פוליטיקאי פולני שיכיר בפסיקה יכיר בכך שפולין הפסיקה להיות מדינה ריבונית. שני סגניו של ז׳וברו הבהירו שפסיקת בית הדין האירופי מהווה הפרה של כל אמנות האיחוד האירופי וניסיון לחסל את הריבונות של המדינות החברות. דוברים של ממשלת פולין הוסיפו שבתי משפט במדינות מובילות של האיחוד האירופי כגרמניה, צרפת ואיטליה קבעו כבר באופן נחרץ שלחוקות הלאומיות יש קדימות מוחלטת על פני פסיקות של בתי משפט אירופיים. לנוכח אי-הבהירות בסוגיית מה קודם למה, החוקה הריבונית או החוקים של האיחוד האירופי, פנה ראש ממשלת פולין מתיאוש מוראוויצקי לבית המשפט התחוקתי של ארצו כדי שזה יפסוק בעניין. ברוב של 12 נגד 2 קבעו שופטי בית המשפט שהחוקה הפולנית היא הקובעת. למעשה, בית המשפט התחוקתי הפולני כבר פסק בעניין בעבר, קבע שהחוקה הפולנית קודמת לחקיקה של האיחוד האירופי והוסיף שבמקרה של סתירה בין השתיים יש שלוש אפשרויות: המחוקקים הפולנים ישנו את החוקה, החוק האירופי ישונה או שפולין תעזוב את האיחוד האירופי. פנייתו של מוראוויצקי נועדה, על פניה, לחסום את האפשרות הראשונה. כלומר, לחייב את האיחוד האירופי לוותר ולנופף לצורך זה באיום ה״פולאקזיט״ - עזיבתה של פולין את האיחוד האירופי.

התעוזה הפולנית עוררת, כצפוי, את זעמו של האיחוד האירופי הנתמך ע״י גופי אופוזיציה בפולין (בהם הוא גם תומך ביד נדיבה). בית המשפט האירופי לזכויות אדם שלל בתחילת השנה את חוקיותו של בית המשפט התחוקתי הפולני, בטענה ששופטיו מונו ע״י הממשלה השמרנית באופן לא חוקי. נשיא הפרלמנט האירופי, השמרן האיטלקי דויד ססולי, קרא לנציבות האירופית - הסמכות הביצועית העליונה של האיחוד - לנקוט בכל האמצעים האפשריים נגד פולין. ״הפסיקה הפולנית לא יכולה להישאר בלי השלכות״, אמר ססולי, ״אין מקום כלל לחלוק על עדיפות החוק האירופי. משמעות הפסיקה היא קריאת תגר על אחד מעקרונות היסוד של האיחוד שלנו״. הנציבות של האיחוד האירופי חרצה מצדה שכל הפסיקות של בית הדין האירופי לצדק מחייבות את כל הרשויות במדינות החברות, בכלל זה בתי משפטי. באיחוד האירופי נשקלות כעת סנקציות כלכליות כבדות על פולין. האיחוד האירופי כבר החליט בחודש שעבר להקפיא את סיוע החירום המתוכנן לפולין להונגריה לצורך מאבק במגיפת הקורונה והשלכותיה הכלכליות. זאת, בשל מדיניות הממשלות בשתי מדינות אלו הפוגעת בסדרי שלטון החוק המקובלים באיחוד. במקרה של פולין מדובר המעניקים בסדר גודל של 23 מיליארדי יורו ובהלוואות בסך 34 מיליארד יורו. כעת נשקלת האפשרות להפסיק הענקת סובסידיות לחקלאות הפולנית - אחד ממסדי הכלכלה הפולנית.

הנשק הכלכלי נועד ליצור לחץ ציבורי פולני שיכניע מבית את הממשלה הפולנית, אך הוא יכול לפעול כחרב פיפיות. חלקים רחבים באוכלוסיה הפולנית הרוויחו רבות מהצטרפות ארצם לאיחוד האירופי, אך הם אינם מוכנים לוותר על גאוותם הלאומית וריבונות ארצם, שהושגה לאחר מאבק ארוך, כתמורה לשיפור הכלכלי בחייהם. הם גם חושדים בתלות ְהאנרגטית הגוברת בין האיחוד האירופי לרוסיה וחוששים שהאיחוד האירופי לא יהסס להקריב את פולין ואת האינטרסים הלאומיים שלה על מזבח ההתרפסות בפני רוסיה. אבל, לא רק לפולין יש מה להפסיד בעימות הגובר עם בריסל. לאיחוד האירופי אסור לוותר על פולין. אם המדינה הרביעית בגודלה באיחוד תידחק לפינה שבה עליה יהיה להחליט אם להישאר באיחוד או לעזוב אותו, סופו של האיחוד כפי שאנחנו מכירים היום יתקרב בצעדי ענק. ראשי האיחוד ינהגו בחוכמה, אם יבינו שהמהלכים הפולניים משקפים מחאה נרחבת במדינות רבות נגד הרעיון של ״ארה״ב של אירופה״ וינסו לגבש איחוד אירופי שישקף יותר את רצון עמי האיחוד ולא את שאיפות האליטות שבו.