שש שנים חלפו מאז משבר הפליטים הגדול של 2015, שזעזע את אירופה, והבריחה הגדולה מאפגניסטן שנפלה השבוע בידי הטאליבאן מעוררת באירופה מחדש את הטראומות העמוקות שיצר אותו משבר. האיחוד האירופי שרואה את עצמו כ״מעצמה מוסרית״ נקרע שוב בין שני זרמים מנוגדים: זה שסבור שעל מדינות האיחוד להשתתף בעול קליטתם של רבבות ומאות אלפי הנמלטים מפני משטר כנופיות הטרור האסלאמיסטיות - בעיקר בקליטתם של אלו שסייעו לכוחות הצבא האירופיים שהיו שותפים לכוח הרב-לאומי שהוצב במדינה ב-20 השנים האחרונות; וזה שמתנגד בכל תוקף להצפה מחודשת של מדינות האיחוד האירופי בגלי פליטים מוסלמים חדשים מחשש להשלכות הכלכליות, חברתיות וביטחוניות שיהיו למהלך כזה בתקופה שבה האיחוד מתמודד עם השלכותיה הקשות של מגפת הקורונה.
משבר הפליטים החדש מתרחש בעיתוי פוליטי רגיש ביותר: בגרמניה ייערכו עוד חודש הבחירות הכלליות. המשבר של שנת 2015 הפך בבחירות הקודמות ב-2017 את מפלגת הימין מתנגדת ההגירה והאסלאם, ״אלטרנטיבה לגרמניה״, למפלגה השלישית בגודלה בבונדסטאג. בשנתיים האחרונות, בעיקר על רקע מאבקים פנימיים בין מחנות אידיאולוגיים יריבים - השמרני-לאומי והלאומני הקיצוני, נחלש מעמדה הציבורי של המפלגה. מעבר לכך, סוגיית ההגירה איבדה ממרכזיותה בשיח הפוליטי וההתנגדות למדיניות ההגבלות של המאבק הממשלתי בקורונה לא הוכיחה את עצמה כאמצעי יעיל לגיוס מצביעים. כעת, ייתכן שהנסיבות החדשות ישחקו שוב לידיה של ה״אלטרנטיבה״. בעוד הקנצלרית מרקל מתחייבת לקבל בגרמניה 10,000 פליטים, המועמד השמרני להחליפה, ארמין לאשט, הצהיר שאסור לחזור על מה שקרה במהלך משבר הפליטים ב-2015. מפלגת ״הירוקים״, שתקוותיה לזכות בבחירות הקרובות התאוששו לאחר ההצפות הקטלניות שפקדו את גרמניה בחודש שעבר, קוראים מצדם לפתוח את גבולות גרמניה בנדיבות בפני הפליטים.
גם צרפת, הסובלת ממשבר כלכלי-חברתי נמשך לכל אורך תקופת נשיאותו של עמנואל מקרון, תבחר בעוד כמה חודשים בנשיא/ה. מפלגתה הימין מתנגדת ההגירה והאסלאם של מארין לה פן, שנחלה אכזבה גדולה בבחירות המחוזיות לפני כמה שבועות, כשלא הצליחה - בניגוד לתחזיות - לזכות בכל מחוז שהוא, יכולה רק לקוות למשבר פליטים חדש לקראת הבחירות לנשיאות. לכן, מיהר הנשיא מקרון להכריז, שהאיחוד האירופי חייב לנקוט מדיניות נחושה של השארת הפליטים במדינות השכנות לאפגניסטן. באיטליה עשוי משבר פליטים חדש להעניק רוח גבית מחודשת למפלגת הימין ״ליגה״ של מתאו סלביני ולהעמיד בסימן שאלה את יציבותה של ממשלת האחדות הלאומית הנוכחית. המערכת הפוליטית-משפטית באיטליה ניסתה לחסל את סלביני פוליטית באמצעות העמדתו לדין בגלל החלטתו לסגור את גבולותיה הימיים של איטליה להגירה לא-חוקית בעת שכיהן כשר פנים לפני שנתיים. משפט מבויים אחד הסתיים ללא כלום. משפט מבויים שני צפוי להיערך בספטמבר. למרות הרדיפה המשפטית הזו, הכריז השבוע סלביני על התנגדות מוחלטת לפתוח את שערי איטליה ״בפני אלפי גברים מוסלמים, בהם טרוריסטים פוטנציאליים״.
בצמרת האיחוד האירופי מתקשים לגבש מדיניות אחידה לנוכח משבר הפליטים המתהווה. הנציב העליון לענייני חוץ והגנה, ג׳וזף בורל, הבהיר אחרי שיחה שקיימו השבוע שרי החוץ של מדינות האיחוד, שהמדינות החברות רוצות להבטיח שלא תהיה הגירה רחבת היקף לאירופה. ממשלתה של אוסטריה כבר הודיעה רשמית שלא תקבל פליטים מאפגניסטן. גם הממשלה השמרנית באתונה הבהירה שיוון לא תסכים להיות שוב שער למהגרים לאירופה. אבל, נשיא הפרלמנט האירופי, השמרני האיטלקי דוד סאסולי, קרא לנציבות האיחוד - הרשות המבצעת של הגוף, לקחת אחראיות על פיזור פליטים אפגניים באופן ״שווה״ בין מדינות האיחוד. מדינות מזרח אירופה, ובראשן הונגריה ופולין, מתנגדות למדיניות שכזו מתחילת משבר הפליטים ב-2015.
קריסת הממשלה המרכזית באפגניסטן גרמה, בינתיים, להקפאת גירושם של פליטים לא חוקיים אפגניים ממדינות האיחוד האירופי, בכלל זה פושעים מורשעים. זאת, למרות שעד לפני שבוע תמכו מדינות רבות באיחוד - בכללן גרמניה, אוסטריה, דנמרק, הולנד, בלגיה ויוון בהמשך הגירושים למרות המצב הביטחוני המתערער במדינה האסיאתית. רק לפני ימים אחדים היו עוד שרי פנים אירופיים שאמרו, שהפסקת הגירושים תשגר מסר לא נכון לאזרחי אפגניסטן, לפיו הם יכולים לעזוב את ארצם ולשים את פניהם לאירופה ללא חשש שיוחזרו למולדתם. מכתב ברוח זו נשלח לנציבות האיחוד האירופי ב-5 באוגוסט ע״י שרי הפנים של שש המדינות שצוינו לעיל. המכתב כלל גם קריאה להאיץ את המו״מ עם ממשלת אפגניסטן על המשך החזרת הפליטים המגורשים בחודשים הקרובים. לממשלות האירופיות לא היה שמץ של מושג שקריסת הממשלה האפגנית כה קרובה. כיום, מספר ממשלות בהן מכהנים אותם שרי פנים, מפנות פליטים אפגנים בטיסות לאירופה. פינלנד ושוודיה היו ראשונות להקפיא את הגירושים עוד לפני ההשתלטות המוחלטת של הטאליבאן על אפגניסטן.
מאז 2015 ועד תחילת המשבר הנוכחי הגיעו למדינות האיחוד האירופי כ-570,000 מבקשי מקלט אפגניים. בשנת 2020, למרות הגבלות מגיפת הקורונה, הגיעו למדינות האיחוד 44,000 מבקשי מקלט אפגניים. ברבע הראשון של השנה הנוכחית קיבלו 7,000 אפגנים מעמד חוקי - קבוע או זמני, במדינות האיחוד האירופי. האפגנים הם, למעשה, מקבוצות מבקשי המקלט הגדולות ביותר במדינות האיחוד. רובם מגיעים לאירופה דרך איראן וטורקיה. אך יש גם כאלה שמרחיקים במסעותיהם עד למסלולי ההגירה הלא חוקית המסוכנים בצפון אפריקה, ושם עולים על ספינות ואוניות רעועות לכיוון חופי איטליה וספרד. בממוצע נמשך המסע לאירופה כשלושה חודשים. עם ממוצע יומי של 30,000 פליטים העוזבים את שטחה של אפגניסטן, יווצר לחץ גדול מאוד על המדינות השכנות, בעיקר איראן ופקיסטן, שיפעלו לנצל את המצב ההומניטארי הזה כדי לקטוף פירות מדיניים. בדיוק כפי שעשתה טורקיה עם פליטי מלחמת האזרחים הסורית. וכרצונן, יוכלו מדינות אלו לאפשר לגלי הפליטים הללו להמשיך הלאה, לכיוון אירופה.
