סערה בגרמניה: האם עיריית המבורג מממנת תעמולה איראנית?

על אחת מגדותיו של אגם האלסטר הגדול, לא הרחק מהעיר העתיקה של המבורג ומסנקט גיאורג -רובע השעשועים וחיי הלילה של עיר הנמל הגדולה, שוכן ״המסגד הכחול״. המבנה הצבעוני הנאה, בשמו המקורי ״מסגד האימאם עלי״, הוקם בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת במימונם של אנשי עסקים איראניים עשירים, שביקשו לבנות לעצמם מרכז תפילה, שישמש גם שיעים אחרים בגרמניה ובאירופה. כיום חיים בגרמניה כרבע מיליון שיעים, עשירית מהם בהמבורג. המבורג, בשל היותה עיר נמל ראשית ובשל מזגה הקוסמופוליטי, משכה אליה כבר מראשית המאה ה-20 איראנים, אז פרסים, בעיקר סוחרים ואנשי עסקים.

המשיכה הזו לא חדלה לאחר המהפיכה האסלאמית. לצד גולים איראניים רבים, החלו להגיע לאיראן גם נציגים של המשטר האיראני, שניצלו את המבורג לצרכיהם: מעקב וריגול אחר מתנגדי משטר, הפצת רעיונות המהפיכה האסלאמית, גיוס סוכנים ופעילים והחדרת התעמולה וההשפעה האיראנית לחוגים של מעצבי דעת קהל בהמבורג, בגרמניה ובאירופה. כל הפעילות העניפה הזו התמקדה לה במקום, שניתן היה להציגו ברבים כמרכז תרבותי-דתי, שאינו חשוד בכל מעורבות פוליטית ומדינית חריגה: ״המסגד הכחול״.

אולם, מאז תחילת שנות ה-90, ליתר דיוק מ-1993, מתריעה הזרוע המקומית של ״הסוכנות להגנת החוקה״ - השב״כ הגרמני - על כך, ש״המסגד הכחול״ ו״המרכז האסלאמי המבורג״ - הגוף הרשמי המפעיל את המסגד לצרכיו הרבים, הפכו להיות עמדה קדמית באירופה של המשטר האיראני. מדי שנה נכלל ״המרכז האסלאמי״ בדו״ח של הסוכנות להגנת החוקה ומוצג כגוף המשרת את האינטרסים הרבים והשונים של המשטר האיראני ושפעילותו נוגדת את הסדר החופשי והדמוקרטי, אך רשויות העיר המבורג - הנחשבת למדינת-מחוז, לא נוקטות כל צעד נגד הנציגות הזו של המשטר האיראני. יתרה מכך, קיים חשד מוצק למדי, שהסנאט של המבורג - המנהל את העיר, מעורב במימון פעילויות של ״המרכז האסלאמי״. שכן, ב-2012 חתם הסנאט על חוזה מימון עם מועצת השורא של המבורג, בה חברים הארגונים המוסלמיים בעיר, בכללם ״המרכז האסלאמי״. בשל היעדר שקיפות ביחס לשימוש שנעשה בכספים אלו, סביר להניח שחלק מהמימון מגיע גם למרכז האיראני. וכך, נוצר מצב שבו משלמי המסים בהמבורג מממנים פעילות של המשטר האיראני.

במשך שנים הכחישו האחראים ל״מרכז האסלאמי״ את ההאשמות בדבר קשר כלשהו למשטר האיראני וטענו שהמרכז הוא גוף רב-תרבותי ורב-דתי המשמש מקום למפגש וחילופי דעות. לפני שנתיים הם גם החליטו לחדול מהשתתפותם הקבועה בהפגנות ״יום אלקודס״ האנטי-ישראליות. הפוליטיקאים המקומיים זרמו עם ההכחשות הללו, לא רק מתוך נאיביות, אלא מאחר ש״המרכז האסלאמי״ אפשר לממשלת גרמניה לשמור על ערוצי קשר פתוחים עם המשטר בטהרן, גם בעיתות מתיחות דיפלומטית בינלאומית. בין הפוליטיקאים הגרמניים הבכירים שפגשו את ראשי המרכז ניתן למנות את מי שכיהן בעבר כשר חוץ וכיו״ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, זיגמר גבריאל (שהישווה את הנוכחות הישראלית בחברון לאפרטהייד) ואת מי שהיה בעבר ראש עיריית המבורג, וכעת מכהן כסגן הקנצלרית ומשמש כמועמד הסוציאל-דמוקרטים למשרת הקנצלר בבחירות הקרובות, אולאף שוֹלץ. שוֹלץ היה זה שחתם לפני כעשור על חוזה המימון עם מועצת השורא המקומית, שנותן למרכז האיראני - בין היתר, דריסת רגל במערכת החינוך ובמוסדות האקדמיים בהמבורג.

אך, הדו״ח השנתי האחרון של הסוכנות להגנת החוקה בהמבורג, שפורסם לפני שבוע, יקשה מאוד על הפוליטיקאים הגרמניים - במישור המקומי והלאומי, להעמיד פנים ש״המרכז האיסלאמי״ הוא מוסד דתי רגיל שניתן לשתף איתו פעולה כמו עם כל ארגון דתי אחר. הדו״ח מציג מסמכים חדשים, שמבהירים בצורה שאינה משתמשת לשני פנים את היותו של ״המרכז האסלאמי״ נציגות רשמית של המשטר האיראני, את אופי הקשרים ההדוקים בין העומד בראש המרכז למשרדו של מנהיג המהפיכה, האייתוללה עלי ח׳מינאי, וכן את היחסים הקיימים בין ״המרכז האסלאמי״ לבין ארגון הטרור החזבאללה, שפעילותו נאסרה לפי חוק בגרמניה.

לידי סוכנות ביטחון הפנים הגרמנית הגיעו מסמכים רשמיים, המציגים את מנהל ״המרכז האסלאמי״, חוג׳ת אלאסלאם מוחמד האדי מופתח, כנציגו הרשמי של ח׳מינאי באירופה. מופתח מונה אישית לתפקיד ע״י ״מנהיג המהפיכה״ - כלומר הוא זוכה לאמונו המלא. מניירות רשמיים של המשטר האיראני עולה בבירור שמנהל המרכז קשור ישירות למשרדו של ח׳מינאי, מקבל ממנו הנחיות פעולה וחייב להעביר לו דו״חות. בין היתר, הגיע לסוכנות הביטחון הגרמנית הזמנה ששיגר גוף דתי שיעי בגרמניה למפגש עם מופתח, שבה מוצג מנהל המרכז כ״ממלא מקומו של הוד רוממותו עלי ח׳מינאי באירופה״. מופתח, בן ה-54, הוא בן למשפחת חכמי דת המקורבת לצמרת המשטר מאז תקופת המהפיכה. הוא, אמנם, למד חשמלאות באוניברסיטת טהרן, אך המיר את התמחותו בתיאולוגיה והוא גם מלמד בבית הספר הגבוה לתיאולוגיה בעיר הקדושה קום. היומון ״בילד״ דיווח עם תחילת כהונתו בראש ״המרכז האסלאמי״ ב-2018, שמופתח כתב בקורות חייו שהוא שירת ב״משמרות המהפיכה״.

בידי הסוכנות להגנת החוקה ראיות לביקור שערך לאחרונה בכיר בארגון הטרור ״חזבאללה״ במרכז האסלאמי בהמבורג ותיעוד של נאום שנשא סגן מנהל המרכז, סייד מוסאוויפאר, בכנס של ארגון ״אנשים למען אנשים״ - גוף שאסף כספים בגרמניה למען החזבאללה ושהוצא אל מחוץ לחוק לפני כחודשיים. מאחורי מוסאוויפאר נתלה באותו אירוע דגל גדול של החזבאללה. בעמוד הפייסבוק שלו נמצאו פוסטים בהם סגן מנהל המרכז האסלאמי מהלל ומפאר את החזבאללה כנציג לגיטימי של השיעים במאבקם נגד המערב. ״המרכז האסלאמי״ גם ממשיך להוציא לאור ולהפיץ כתבים אנטישמיים של בכירי המשטר האיראני, ביניהם אבי המהפיכה, האייתוללה ח׳ומייני.

האם הדו״ח המפליל הזה יביא לשינוי בעמדת הרשויות הפוליטיות בגרמניה כלפי המשך פעילותו של ״המרכז האסלאמי״? הסנאט בהמבורג נשלט כעת בידי קואליציית שמאל של הסוציאל-דמוקרטים ו״הירוקים״, מפלגות שהעמיקו את הקשר עם קהילות מוסלמיות בגרמניה. הסוציאל-דמוקרטים ככלל מקפידים לשמור על קשרים הדוקים עם המשטר בטהרן. נציגי מפלגת השלטון השמרנית, הנוצרית-דמוקרטית, בעיריית המבורג, קוראים לאסור את פעילות המרכז, אך הם כעת באופוזיציה. כשהיו בשלטון לא יזמו כל פעולה נגד המרכז. בעוד שנה אמורה להתקיים בחינה של חוזה המימון מטעם המבורג למועצת השורא, ואז אמורה להיבדק סוגיית השקיפות של השימוש בכספים. אז, גם ניתן יהיה לשנות את נוסח החוזה באופן שיתנה את המשך המימון לגופים השונים בהתחייבות ברורה לעמדות מסויימות. כרגע, אין כל התניה למימון. ״אם הרשויות בגרמניה נלחמות נגד הימין הקיצוני הן גם צריכות להילחם באיסלאם הקיצוני״, אומר ל״ישראל היום״ שטפן הנזל, האחראי מטעם הסנאט בהמבורג למלחמה באנטישמיות, ״אין כל סיבה למדיניות של איפה ואיפה. אם רוצים לגלות עקביות במאבק נגד אנטישמיות ובתמיכה בישראל לא צריך להעניק לאיסלאמיסטים תמיכה״.