גל ההגירה בדרך: האם אירופה תפסיד במלחמת הגבולות?

 לאורך נהר האוורוס, המפריד בין יוון וטורקיה, נמשכת בימים אלו הקמתה של חומת גבול מצויידת במערכות טכנולוגיות מתקדמות, שנועדה לעצור את גלי המהגרים הלא חוקיים הבאים שטורקיה תנסה לשגר משטחה לכיוון אירופה. האיחוד האירופי היה בשעתו ממובילי ההתנגדות המדינית והמשפטית להקמתה של גדר הגבול, אותה הקימה ישראל במטרה לעצור את פיגועי הטרור הפלסטיניים משטחי יהודה ושומרון. בדיעבד, למדו האירופים מההצלחה הישראלית והם מקימים יותר ויותר חומות ומערכי גדרות אימתניים לאורך גבולותיהם בניסיון לעצור את הצפת האיחוד האירופי במהגרים לא חוקיים, שנוהרים אליו מהמזה״ת, מאסיה, מאפריקה ומחלקיה המזרחיים של אירופה שאינם נכללים עדיין באיחוד.

היו מדינות, כספרד וכבולגריה, שהקדימו להקים חומה לאורך גבול פרוץ לחדירת מהגרים לא חוקיים. במקרה של ספרד מדובר בעיקר בשתי המובלעות הספרדיות על אדמת אפריקה, סאוטה ומלייה, ובמקרה של בולגריה - טורקיה. והיו מדינות שהבינו את חשיבות גבולות מבוצרים רק בעקבות ״משבר הפליטים״ של קיץ 2015, במהלכו הוצף האיחוד האירופי בכשני מיליון זרים, שרבים מהם ניצלו את המשבר ההומניטרי שיצרה מלחמת האזרחים בסוריה כדי להיכנס לאירופה. הונגריה בנתה חומות לאורך גבולותיה עם סרביה (שאינה חברה עדיין באיחוד האירופי) ועם סלובניה (שחברה באיחוד) בכוונה לעצור את זרימת המהגרים מיוון דרך ארצות הבלקן. אוסטריה ביצרה את גבולותיה עם סלובניה ואיטליה (שגם היא חברה באיחוד). סלובניה בנתה מערכת גדר גבול הרמטית לאורך גבולה עם קרואטיה (החברה גם היא באיחוד). צפון מקדוניה מוקפת בגדר גבול הרמטית מול סרביה ומול יוון. צרפת ובריטניה הקימו גבול מאובטח למדי בעיר הצרפתית קאלה, כדי למנוע מעבר מהגרים דרך מנהרת תעלת הלה-מאנש. וזו רק ההתחלה.

אך, אמצעי המניעה הללו לא מצליחים להוות פיתרון מלא לבעיה. בעיקר מאחר שההגירה המאסיבית לשטחי אירופה מתנהלת בו זמנית בכמה מסלולים, בים וביבשה: מערב הים התיכון - מצפון אפריקה לספרד; מרכז הים התיכון - מצפון אפריקה לאיטליה ולמלטה; מזרח הים התיכון - לאיי יוון; מדינות הבלקן; והגבולות המזרחיים עם רוסיה, מולדובה ואוקראינה. אשתקד נרשמה ירידה משמעותית בנתוני ההגירה לאירופה בגלל מגיפת הקורונה והגבלות התנועה הרבות שהוטלו ע״י הממשלות השונות.

לפי נתונים רשמיים של ארגון ההגירה הבינלאומי, כ-100,000 מהגרים הגיעו למדינות האיחוד האירופי בים וביבשה ב-2020, לעומת 130,000 ב-2019 ו-190,000 ב-2017. אך, כבר בחמשת החודשים הראשונים של 2021, למרות המשך המגיפה, נרשמה עלייה של כ-50% במספר המהגרים לאיחוד האירופי, בעיקר בחודש מאי בו החלו מדינות שונות באיחוד להסיר באופן חלקי את הגבלות הקורונה. מינואר ועד מאי נרשמו 47,100 מהגרים, עליה של 47% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. הצפי הוא לקפיצה גבוהה עוד יותר בנתונים אלו בחודשי הקיץ הזה.

העליה הגבוהה ביותר בשבועות האחרונים הייתה במספר המגיעים לחופי איטליה מצפון אפריקה, כשבמהלך יממה אחד בחודש מאי הגיעו לאי האיטלקי למפדוזה יותר מ-1000 כלי שיט עם מהגרים ומבקשי מקלט במשך 12 שעות בלבד. המשטרה המקומית הגדירה את המצב בלמפדוזה כ״נפיץ ביותר״ בגלל העומס הרב שנוצר מחדש על מרכזי קליטת המגיעים. בחודש מאי נרשמה גם עליה בהגעת מהגרים מטורקיה לאיים יווניים, לאחר רגיעה של כמה חודשים. המובלעת הספרדית סואטה, הגובלת במרוקו, הייתה נתונה לפני כמה שבועות לפלישת מהגרים מאורגנת, במהלכה הצליחו לחדור לשטח האירופי כ-6,000 מרוקנים, רבים מהם צעירים וקטינים. משמר הגבולות של מרוקו החליט לאפשר את החדירה כצעד ענישה כלפי ממשלת ספרד, שאפשרה את אשפוזו בתחומה של אחד מראשי המחתרת הסהרווית שלקה בקורונה. ספרד מצאה את עצמה מחוייבת לשגר כוחות צבא לסואטה, כדי לעצור את הפלישה. אגב, שלושת רבעי המהגרים המגיעים מצפון אפריקה לחופי ספרד עצמה ולאיים הקנאריים הם אלג׳יראים.

שורה של מפגשים מדיניים, שנערכים בימים אלו, נועדו לאפשר לאיחוד האירופי למצוא את הכלים הראויים כדי לבלום את גלי ההגירה בעוד מועד: בברלין התכנסה ועידה בינלאומית על המצב בלוב, בצל דיווחים מחודשים על התעללויות מיניות מצדם של שומרים לוביים במהגרים ממדינות אפריקה, שנעצרו בדרכם לאירופה. לוב, השרויה מאז ״האביב הערבי״ במלחמת אזרחים, חזרה למלא תפקיד יעיל יחסית במניעת ההגירה הלא חוקית לאיחוד האירופי. רק בששת החודשים הראשונים של 2021 עצר משמר הים הלובי, שאומן ומומן באופן חלקי ע״י האיחוד האירופי, מספר שיא של מהגרים לא חוקיים - 13,000, שנתפסו בכלי שיט בים התיכון והושבו למעצר בלוב. בכל 2020 לכד משמר הים הלובי 12,000 מהגרים לא חוקיים. ב-2019 נתפסו ע״י הלובים 9,000 מהגרים לא חוקיים. ארגוני זכויות אדם ופליטים דורשים כעת לסגור את מרכזי המעצר הלוביים למהגרים ולפליטים, בשל דיווחים על פגיעות חוזרות ונשנות ביושביהם. אותם ארגונים גם לחצו על האיחוד האירופי לחדול מסיועו למשמר הים הלובי, ואת מקומו של האיחוד תפסה טורקיה. המעורבות הטורקית הזו היא מאוד בעייתית, שכן היא מעניקה לטורקיה שליטה על ערוץ מעבר נוסף של מהגרים לא-חוקיים לאירופה, נוסף לאלו הקיימים בשטחה, ערוץ אותו היא יכולה להפעיל לצרכיה בכל עיתוי בו תחפוץ.

כדי לסכל לחץ טורקי מחודש על האיחוד האירופי באמצעות עידוד הגירה לא חוקית לשטחו דנים מנהיגי מדינות האיחוד בהסכם סיוע חדש עם טורקיה בכל הנוגע לטיפול בפליטים בשטחה. הסכם קודם נחתם לאחר ״משבר הפליטים״ דל 2015, שטורקיה מילאה תפקיד מרכזי ביותר בהיווצרותו. ובוינה, במהלך עצמאי משלו, מכנס הקנצלר האוסטרי סבסטיאן קורץ, את מנהיגי מדינות הבלקן, כדי לגבש מדיניות משותפת לחסימת מסלולי ההגירה הלא חוקית לאירופה משטחן של מדינות אלו והחזרת מהגרים לא-חוקיים. בתוך כל הפעילות העניפה הזו, גוברת המתיחות הפנימית בשורות האיחוד האירופי בסוגיית הטיפול בבעיה גדולה זו, כשיותר ויותר מדינות מאמצות מדיניות משלהן לטיפול בה: הממשלה הסוציאל-דמוקרטית של דנמרק העבירה לפני מספר שבועות חוק, הקובע שמבקשי מקלט יועברו למדינות מחוץ לאירופה, שם יוחלט אם הם זכאים לקהלת מעמד זה או לא. שמה של אחת המדינות המועמדות לקליטת מבקשי מקלט אלו עשוי להיות מוכר לישראלים: רואנדה. האיחוד האירופי פעל בשעתו למנוע עת העברתם של מסתננים מישראל לרואנדה. אגב, דוברי הממשלה הדנית טוענים שהחוק נועד בעיקר להרתיע מהגרים לא חוקיים שמתכננים להגיע לדנמרק.

ראש ממשלתה השמרני של הונגריה, ויקטור אורבאן - מראשי המתנגדים לקליטת ההגירה ההמונית באיחוד האירופי, הודיע שבכוונתו לעצור כל הגירה לארצו במשך שנתיים. ״צבאות מהגרים צובאים על כל שעריה של אירופה. בתקופת הקורונה הגירה היא דבר מסוכן. ככלל הגירה היא דבר שלילי. אנשים צריכים להיות מאושרים היכן שאלוהים החליט שיוולדו״, הצהיר אורבן. בהונגריה חיים כיום כ-195,000 מהגרים חוקיים בלבד, כמחציתם אירופיים. ממשלתה השמרנית של יוון, אחת המדינות הסובלות ביותר מגלי ההגירה לאיחוד האירופי, העלתה דרישה שמשמר הגבול האירופי, ״פרונטקס״ - שהוקם לאחר ״משבר הפליטים״, יקבל מנדט לפעול מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינות האיחוד כדי למנוע הגירה לא חוקית.

ארגון ״אמנסטי״ מאשים את ממשלת יוון שהיא כבר מפעילה פקידים בלבוש אזרחי וקבוצות של אזרחים כדי להדוף מהגרים לא חוקיים על גבולותיה של יוון ולהחזיר אותם על עקבותיהם. יוון חברה יחד עם קפריסין, איטליה, מלטה וספרד בקבוצה של מדינות אירופיות ים-תיכוניות, הדורשות משאר חברות האיחוד האירופי להשתתף בנטל קליטתם של המהגרים, הפליטים ומבקשי המקלט המציפים את שטחיהן. חמש המדינות הללו נתקלות, עם זאת, בסירובן של מדינות מזרח ומרכז אירופה ובחשש גובר מצדן של מדינות צפון אירופה, שכבר מוצפות במהגרים ובמבקשי מקלט. גם גרמניה, שהובילה את מדיניות פתיחת השירים במהלך ״משבר הפליטים״ לפני שש שנים, אינה מוכנה עוד לפתור את הבעיה הזו בצורה התנדבותית ודורשת לכפות מכסת קליטה על כל מדינה באיחוד. רק ״הירוקים״ הגרמנים, שעשויים למלא תפקיד בכיר בממשלה החדשה שתיבחר בסתיו הקרוב סבורים שעל גרמניה לקלוט כרבע מכלל המגיעים לאיחוד האירופי בגלל היותה המדינה המאוכלסת ביותר באיחוד.

הקורונה צמצמה במידה מסויימת את ההגירה הלא-חוקית לאירופה. אך, כעת - כשהמאבק בקורונה נראה יעיל יחסית ומדינות אירופה חוזרות לפעילות שגרתית למדי, גם תנועת ההגירה הלא-חוקית לאירופה חוזרת לשגרתה, על כל הבעיות הכרוכות בכך.