משבר ביחסי ישראל ויהדות התפוצות, בעיקר מול הקהילות באירופה, התפתח בעקבות החלטת שר התפוצות עמיחי שיקלי להזמין נציגי מפלגות ימין לאומני מאירופה לוועידה הלאומית למאבק באנטישמיות המתוכננת להתקיים בסוף החודש.
שורה של אישים מובילים במאבק באנטישמיות, בהם הפילוסוף הצרפתי ברנאר-אנרי לוי, פולקר בק (לשעבר יו"ר השדולה למען ישראל בבונדסטאג ומנהיג היום את אגודת הידידות של ישראל-גרמניה), פליקס קליין (נציב ממשלת גרמניה לענייני החיים היהודים והמאבק באנטישמיות), הרב אפרים מירוויס (הרב הראשי של בריטניה) שאמר שלא ישתתף בכנס "בעקבות השתתפות של גורמים פופוליסטים", וג'ונתן גרינבלט (מנכ"ל הליגה נגד השמצה), כבר הודיעו על ביטול השתתפותם בכנס.
"נוצר פה מצב מאוד בעייתי", אומר בכאב גורם בכיר שעוסק מזה שנים רבות במאבק באנטישמיות באחת מארצות אירופה, שכמו רבים מחבריו למאבק באנטישמיות ביבשת, הוא תומך נלהב של ישראל ולא מהסס להגן על המדינה בכל פורום בינלאומי שאליו הוא מוזמן. "שר התפוצות מזמין מפלגות שמנהיגי הקהילות היהודיות בתפוצות לא מקיימים איתם יחסים בארצותיהם, כאשר אותם מנהיגי תפוצות גם הולכים להיות בוועידה, מבלי לספר להם - זה לא מכבד. זה מרגיש כמעט כאילו לשר התפוצות לא אכפת מה חושבים יהודי התפוצות".
שר התפוצות אינו נסוג מעמדתו למרות גל הביטולים. בראיון ל"ישראל היום" שפורסם הבוקר (חמישי) אמר שיקלי: "בקרב יהודי התפוצות יש יותר מדעה אחת. יש את הקריף (ארגון הגג של יהדות צרפת) אבל יש גם אחרים. אני לא מתיימר לדבר בשמם של יהודי התפוצות, אבל אני גם כופר בטענה שיהודי התפוצות כולם מקשה אחת פרוגרסיבית נגד טראמפ וברדלה".
לשאלה אם אינו מתעלם מקולות בקהילה היהודית בצרפת, אמר שר התפוצות: "אני לא מתעלם מהם. אני פשוט חושב שמדינת ישראל צריכה להסתכל על תמונה רחבה יותר ולעשות שילוב בין האינטרסים של הקהילות היהודיות לזה של מדינת ישראל. בעיניי האתגר הכי חמור לקהילות באירופה זה האסלאם הרדיקלי".
משיחות עם גורמים ביהדות התפוצות מסתמנת תמונה עגומה על רקע הוועידה. המהלך של שר התפוצות שהתנהל מעל ראשיהם של רבים ממנהיגי הקהילות היהודיות בכל רחבי אירופה יצר מתח פנימי בתוך יהדות התפוצות, מתח בין יהדות התפוצות לבין הממשלה בישראל, ומתח פנימי בין יהודי התפוצות שמוצאים עצמם מחד מגנים על ישראל לבין ראשי אותן המפלגות. במקביל, ראשי הקהילות היהודיות מצאו עצמם גם בתוך קונפליקט פוליטי פנימי שבו הם נאלצים להסביר מדוע ישראל פעלה כשורה כאשר היא מקיימת יחסים עם מפלגות שהקהילה היהודית מחרימה בעקבות גילויי אנטישמיות. ביהדות התפוצות מסתכלים על "תאונת השרשרת" שגרם השר ולא מבינים מדוע הוא פועל נגד בני הברית החזקים ביותר שיש לישראל ביבשת – שהינם יהדות התפוצות.
הסיבות להחרמה של אותן מפלגות ימין לאומני נוגעות פעמים רבות להיכרות מעמיקה שיש לקהילות המקומיות עם אנשי המפלגות, אשר רבים מהם נגועים באנטישמיות עמוקה, הכוללת מלבד שנאת יהודים גם שלילה של חופש לפולחן דתי יהודי בנושאים קריטיים כגון מילה, שחיטה, חבישת כיפה וכו'.
כל זאת בזמן שבמשרד התפוצות ישנה היכרות פחות מעמיקה עם מה שקורה במדינות אירופה. דוגמה לכך ניתן היה למצוא בדו"ח מיוחד של משרד התפוצות שפורסם לפני מספר חודשים וגרם למבוכה בקרב פעילים נגד אנטישמיות באירופה. הדו"ח של משרד התפוצות סימן אושיות אנטישמיות מרכזיות במספר מדינות, אולם חלק מהן היו אושיות לא רלוונטיות כלל, מה שהעיד שהדו"ח לא אקטואלי ומסתמך על מידע לא מעודכן. למעשה, פרסום הדו"ח "העלה מן האוב" כמה מהדמויות אחרי שנים שהן לא קיבלו יחס ולא ביצעו פעילויות אנטישמיות משמעותיות.
לאחר עבודת מטה של משרד החוץ, החליט המשרד "להכשיר" את האפשרות לקיים קשר עם מפלגת האיחוד הלאומי בצרפת, מפלגת "ווקס" בספרד, ומפלגת "השבדים הדמוקרטים" בשבדיה. שר החוץ גדעון סער הסביר כי לאחר בחינת היחס של המפלגות הללו לאנטישמיות ולמדינת ישראל, נמצא כי ניתן לפתח עמן קשרים רשמיים. במקביל, הוחלט לפסול קשרים עם מפלגות ימין פופוליסטי אחרות כגון אלטרנטיבה לגרמניה ומפלגת החירות האוסטרית.
ההחלטה לשוחח עם המפלגות הללו שברה את המחסום הישראלי על החרמת המפלגות הללו, שנקשרו בגורמים ובעמדות אנטישמיות. ההחלטה הגיעה בעקבות התפיסה של ישראל כי קיים קושי להתעלם באופן מוחלט מהמפלגות הללו לאור העובדה שחלק מהן באמת תומכות בישראל ופועלות באופן משמעותי נגד גילויי אנטישמיות בתוככי המפלגה, והן גם הופכות למפלגות בעלות כוח פוליטי משמעותי במדינותיהן.
מצד שני, מעבר למסר המאוד בעייתי שמועבר לשאר המפלגות במדינות הללו, המצב גם הכניס למלכוד את יהודי המדינות אשר מכירים לעומק את האנטישמיות שנמצאת בחלקים נרחבים בשורות המפלגות הללו, ואשר חוששים לייצר בריתות עם מפלגות שמתחת לפני השטח יש בהן גורמים לא מבוטלים אשר מעוניינים שהיהודים לא יהיו חלק מהחברה המקומית.
לתוך המצב העדין הזה נכנס השר שיקלי כאשר ההחלטה שלו להזמין נציגים מהמפלגות הללו ללא תיאום עם רבים ממנהיגי יהדות התפוצות יצרה כאוס מוחלט בערבות ההדדית שבין יהדות התפוצות לישראל.
כבר בשנה שעברה נפגש שיקלי עם מנהיגי ימין קיצוני וגורמים בקהילה היהודית בצרפת מחו נמרצות נגד המפגש של השר עם מארין לה פן, מנהיגת מפלגת האיחוד הלאומי. המפגש הזה שנערך ללא שיח משמעותי עם הקהילה היהודית בצרפת, הידועה בתמיכתה המשמעותית בישראל ובערכים הציוניים שלה, יצר כעס רב כלפי השר. גורמים בכירים בקהילה כבר ביקרו אז את התנהלותו שלדבריהם נבעה מ"חוסר הבנה מוחלט בפוליטיקה הפנימית של צרפת ובנטיות האנטישמיות שיש לאנשי המפלגה".
בקהילה היהודית בצרפת, הגדולה באירופה, ישנו כעס רב שמובע בעיקר בשיחות סגורות כדי לא לפגוע ביחסים עם ישראל וגם כדי לא לפגוע בישראל, מאחר והצהרות של הקהילה היהודית נגד מדינת ישראל יכולות לשמש כלי בידי אויבי ישראל.
יונתן ארפי, נשיא ה- CRIF המייצג את הקהילות היהודיות בצרפת, הודה בראיון לעיתון "Actualité Juive" כי ההזמנה לכנס של ז'ורדן ברדלה, יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי בצרפת (RN) הידועה כמפלגת ימין לאומני, היא בעייתית עבור יהדות צרפת.
"ההזמנה משדרת מסר בכיוון הפוך לחלוטין מהקו של כל המוסדות היהודיים. מה שכן, צריך לזכור שהאינטרסים האסטרטגיים של ישראל שונים מהאינטרסים האסטרטגיים של הקהילות היהודיות באירופה, גם אם יש לנו גורל משותף מול האנטישמיות״, אמר ארפי, ״האחריות שלי היא להבטיח שהמאבק באנטישמיות יישאר תמיד נושא חוצה מפלגות. הסיכון, במחווה דיפלומטית כה רדיקלית, הוא שזה כבר לא יהיה כך. עם זאת, אנו זקוקים לבעלי ברית מכל הצדדים".
במהלך הכתבה הוצגה גם הזווית הנוספת ממנה חוששים ביהדות צרפת והיא שההזמנה לכנס תגרום לשסעים פנימיים וויכוחים משמעותיים בתוך יהדות צרפת, מה שעלול לפגוע בה גם מבפנים.
לטיסיה אנריקס, עיתונאית יהודייה המסקרת את הפוליטיקה הצרפתית בעיתון "Actualité Juive", אומרת: "אנחנו כיהודים מצרפת יודעים שהחזית הלאומית מתנגדים לאיסלאמיסטים, אבל זה שהם שונאים אותם לא אומר שהם באמת אוהבים אותנו. יש לנו בעיות קשות עם הימין הקיצוני: הם לא רוצים שנחבוש כיפה, שתהיה אזרחות ישראלית וצרפתית במקביל, הם לא רוצים שחיטה כשרה וברית מילה. כל הנושאים האלה בעייתיים מבחינתנו. יש היום אשליה כאילו הימין הקיצוני אוהב אותנו אבל האמת היא שהם פשוט שונאים איסלאמיסטים".
היא מוסיפה: "לישראל יש את היחסים הדיפלומטיים שלה והיא רוצה תמיכה כי אין לה הרבה תמיכה באירופה, בעוד לנו יש את חיי היום יום שאנחנו מנהלים כאן כיהודים. ההזמנה הזאת מזכירה למי ששכח שיהודי צרפת אמנם תומכים בישראל אך הם לא שגרירים של המדינה וזאת החלטה של ישראל שהקהילה היהודית לא תומכת בה. אז נכון שלא על כל דבר חייבים להסכים, אבל לתמיכה בימין הקיצוני יש השלכות לא פשוטות על יהודי צרפת ובצעדים האלה ישראל מראה שלא באמת מעניין אותה כיצד יהודי צרפת מרגישים. צריך לזכור, שיהודי צרפת ציונים ואוהבי ישראל והם החברים הכי טובים של ישראל בצרפת. ישראל גורסת בצדק שיש בעיה גדולה עם האנטישמיות שמגיעה מהאיסלאמיסטים, וכאן אנחנו רואים שמפלגות הימין הלאומני חושבות כמו ישראל, ויש כאן קרקע לשיתוף פעולה, כל שכן על רקע התמיכה שלהן בישראל. אבל התמונה מורכבת בהרבה ואי אפשר להתעלם מהאנטישמיות במפלגות האלה, וגם מהאופן שבו הדברים נעשים כי הם מייצרים תחושה שהבעיות של יהודי התפוצות לא מעניינות את ישראל, כמו גם הקשרים של יהודי התפוצות עם הממשלה המקומית".
הדילמה בספרד: בין תמיכה בישראל לחשש מאנטישמיות
ההחלטה של השר שיקלי יצרה דילמות משמעותיות גם בספרד ובשבדיה, אולם מאחר ובמדינות אלה מדובר על קהילות קטנות יותר מאשר הקהילה בצרפת שהיא הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה, מדובר במצב שונה.
בספרד, שבה יש ממשלת שמאל הנשענת על קולות של השמאל קיצוני, רבים מיהודי המדינה מוצאים עצמם תומכים במפלגות הימין בשל המדיניות האנטי ישראלית הבולטת של הממשלה הנוכחית, שגם לא נלחמת יתר על המידה בנגע האנטישמי. ועדיין, השיח עם מפלגת "ווקס" טרם הוסדר בקהילה היהודית.
העיתונאי אליאס לוי, עורך "אנפוקה חודיו", מיזם פרטי להקמת עיתון יהודי עצמאי ראשון בספרד, מסביר: "הקהילות היהודיות ניצבות בפני בעיה. מצד אחד ידוע שבהרבה מהמפלגות הללו ישנם גורמים ימניים קיצוניים הנגועים באנטישמיות ימנית קלסית, כולל דתית קתולית שעדיין מטילה אחריות על היהודים בגלל צליבתו של ישו. מצד שני, מנהיגי מפלגת ווקס בספרד היו המגינים העיקריים של ישראל בזמן המלחמה בעזה. כלומר, נוצרת בעיה חמורה בין האינטרס הישראלי לבין האינטרס היהודי."
לוי מוסיף: "היחסים עם מפלגת 'ווקס' היו עד כה שקטים, אבל מאז שגדעון סער החליט לאשר את הקשר של ישראל עם המפלגה, בווקס מצפים להתייחסות יותר פומבית. לדעתי נדרש תהליך בספרד שבו יתבצע גישור על הפער בין האינטרס הישראלי ולבין האינטרס היהודי, כלומר, אם חיזוק הקשר נובע באמת מאינטרס ישראלי, יש להוביל מהלך לדיאלוג בו הקהילה היהודית תקבל הצהרה פומבית וברורה מווקס לגבי דחיית האנטישמיות."
שבדיה: בין אנטישמיות היסטורית לתמיכה עכשווית בישראל
בשבדיה ישנה אנטישמיות רבה המגיעה מצד גורמי איסלאמיסטים מה שהוביל בשנים האחרונות לירידה בהתנגדות העזה שהייתה בעבר למפלגת "השבדים הדמוקרטים", לאור תמיכתה בישראל והתנגדותה לאנטישמיות.
"הקהילה היהודית החרימה את השבדים הדמוקרטים בגלל העבר הנאצי של המפלגה שחבריה תמכו באידיאולוגיה אנטישמית מובהקת. מצד שני, השבדים הדמוקרטים מאוד בעד ישראל, הם היו הראשונים לתמוך בישראל לאחר שבעה באוקטובר ומביאים מדיניות פרו ישראלית״, אומר דניאל שץ, עיתונאי יהודי שבדי, אומר: אנחנו רואים מצב לא ברור שבו בשנתיים האחרונות אנשי המפלגה הגיעו לבקר בישראל, פעם אחת נפגשו עם חברי ליכוד ופעם אחרת עם השר שיקלי, בזמן שמשרד החוץ החרים את המפלגה. אני מאמין שהשר שיקלי רוצה לנרמל את היחסים עימם וכעת הוא קיבל אישור ממשרד החוץ והוא פשוט פועל לקדם את הנורמליזציה איתם."
הוא מוסיף: "יש מחלוקות בקהילה היהודית בשבדיה. בעבר רוב הקהילה הייתה נגדם בעוד כיום היהודים עומדים בפני בעיית אנטישמיות גדולה המגיעה מהקהילה המוסלמית ובגלל שמפלגת 'השבדים הדמוקרטים' תומכת בישראל, יש כאלה לא מתנגדים אליהם כמו בעבר. לדעתי, למרות השינוי במדיניות של ישראל, הקהילה היהודית עדיין לא מקיימת איתם קשרים רשמיים ולא שמעתי שהמדיניות השתנתה."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו