מפגש האסוציאציה בו השתתף השבוע גדעון סער היה לא פחות מפסגה מדינית. הזדמנות נדירה של דיפלומט החוץ הבכיר של ישראל לפגוש את מקביליו במשרדי החוץ של -27 מדינות. זו הייתה הזדמנות להשמיע את העמדה של ישראל לגבי מגוון נושאים ללא מתווכים, ולשמוע מה חושבים באירופה על ישראל.
וכך, לאחר שורה של פגישות מקדימות עם שרי חוץ של כמה מדינות, נכנס סער לפגישה על ההסכם שמגדיר יחסי ישראל והאיחוד האירופי. חשיבות המפגש היא יוצאת דופן לא רק בגלל העובדה שהאיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר ישראל והמשקיע השני בגודלו, אלא גם בגלל שהמפגש מגיע אחרי דחיות רבות ולאחר שמדינות שעוינות את ישראל, כמו אירלנד, ספרד, סלובניה ועוד ניסו לאיים על ישראל בהשהיית הסכם האסוציאציה לאור "הפרות של זכויות אדם בעזה ובגדה המערבית". קשה להפריז במשמעות של הסכם עבור הכלכלה הישראלית ויחסי החוץ של המדינה.
אחת התוצאות המיידיות של המפגש - חידוש פעולת ועדות המשנה, חלק מרכזי בהסכם המגדיר את היחסים אשר הושהה בעקבות לחץ אנטי-ישראלי. "יש לכך חשיבות גדולה למדינת ישראל", אומר סער בראיון ראשון המתקיים מייד לאחר סיום פגישת מועצת האסוציאציה, סמוך למטה האיחוד האירופי בבריסל.
המפגש נערך בעיצומו של חודש דרמטי, בו נראה שארה"ב נסוגה מאירופה והיבשת תאלץ להתייצב מול האיום הרוסי בכוחות עצמה. גם לכך יש משמעות גדולה על היחסים עם ישראל. "הקפיצה בתקציבי הביטחון מייצרת ביבשת מייצרת לתעשיות הבטחוניות שלנו הזדמנויות מגוונות".
קיום המפגש אתמול במועד שנוח לישראל ותחת הנהגתה של קאיה קאלאס, האחראית על יחסי החוץ באיחוד ומחליפתו של ז'וזפ בורל, שקידם מדיניות עוינת לישראל, מהווה הישג לישראל. "המצב של ישראל מול האיחוד האירופי משתנה באופן משמעותי לטובת ישראל בעקבות שלושה שינויים מרכזיים", מסביר שר החוץ סער, "השינוי הראשון קשור לסיום כהונתו של בורל וכניסתה של קאיה קאלאס שהיא מאוד עניינית בגישתה לישראל. אלמנט חשוב נוסף הוא נצחונו של ידיד ישראל פרידריך מרץ בבחירות בגרמניה. השלישי, והמאוד משמעותי, זו בחירתו של טראמפ לנשיאות ארצות הברית. בחירתו משפרת את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, הרבה מדינות מעוניינות להסתייע בקשרים המעולים של ישראל עם הבית הלבן".
אולם, הקרבה בין ישראל לארה"ב יכולה גם לייצר מחלוקות, כמו למשל בהצבעה של ישראל באו"ם נגד אוקראינה השבוע, שבה ישראל וארה"ב הופיעו בטור המתנגדים לצד מדינות כמו רוסיה, צפון קוריאה ובלארוס.
"בתור התחלה, ההצעה של ארה"ב לסיום המלחמה הייתה מנוסחת באופן שגם אירופה יכלה להתאחד מאחוריה. הכניסה של אירופה לעימות סביב מלחמת רוסיה-אוקראינה אינה נכונה וצריך למצוא הסכמות", אומר סער ומסביר על מאחורי הקלעים של ההצבעה. "גם כשתמכנו באוקראינה באו"ם וסייענו הומניטרית, טענו נגדנו שלא סיפקנו נשק. אנחנו מתואמים עם ארה"ב - בעוד רוב מדינות אירופה, למעט הונגריה וצ'כיה, בדרך כלל מצביעות נגדנו. אני לא מכיר מישהו אחר שמוכן להטיל עבורנו וטו במועצת הביטחון".
מאז 7 באוקטובר האיחוד האירופי ובכיריו הביעו תמיכה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, ידידות כמו הונגריה, צ'כיה וגרמניה היו עקביות בכך במיוחד, אך לצידן קיים בלוק אנטי-ישראלי: אירלנד, ספרד ומדינות נוספות גינו שוב ושוב את ישראל וניסו להפעיל לחץ דרך מוסדות האיחוד כדי להביא לסיום המלחמה. 27 מדינות האיחוד נדרשו לחודשיים של מו"מ קשה ביניהן כדי לקבוע את עמדתן לקראת המפגש עם ישראל. המסמך אמנם לא חוסך ביקורת על המצב בעזה, ביהודה ושומרון ותובע לקדם את פיתרון שתי המדינות - אך בסופו של דבר, מבקש לקדם את שיתוף הפעולה עם ישראל, מגנה את איראן ומשבח את ירושלים במספר נושאים.
"למרות הביקורת ששמענו בנושא הפלשתיני, הפגישה עצמה הייתה טובה. בנושא האיראני לדוגמא, רואים שבעקבות הסיוע של טהרן לרוסיה, יש הבנה באירופה לגבי הסכנה שנשקפת מאיראן. בפגישה אמרתי שיש לנו עוד אתגרים משותפים: מלחמה בטרור, באיסלאם רדיקלי, ובאופן כללי - שנאה ועוינות למערב", אומר סער ומתייחס גם לטלטלה הפוליטית באירופה.
"אירופה חווה את הדברים האלה, וזה משפיע עליה. מדינות רבות פונות ימינה מבחינה פוליטית. נכון, אירופה עדיין מקובעת על פתרון שתי המדינות, אבל מדינות היבשת כבר מבינות את הבעיה בתשלום משכורות למחבלים על ידי הרשות הפלשתינית, את בעיית ההסתה נגד ישראל, וגם את הבעיה הגדולה - שנקראת חמאס. גם בעניין אונר"א, לצד התמיכה - יש מדינות שהפסיקו את העברת הכספים. גם מהלך ההכרה ברשות הפלשתינית נעצר בעקבות מאמץ דיפלומטי שלנו".
סוגיה אחרת, היא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) ומהלכיו נגד ישראל, סוגיה רגישה במיוחד באיחוד שרואה את עצמו כמחויב במיוחד למוסדות המשפטיים הבינלאומיים. "החלטות המוסדות האלה נחשבות באירופה כמעט כמו ציווי דתי, והנה יש סדקים בעקבות המוסר הכפול כלפי ישראל. הונגריה הודיעה שלא תקיים את הצו, גם צרפת מעניקה לראש הממשלה חסינות, צ'כיה תקיים דיון בנושא בקרוב, ואפילו קנצלר גרמניה החדש הזמין את ראש הממשלה לארצו", אומר סער ומגלה כי "בנייר העמדה לקראת הפגישה באיחוד ביקשו לכתוב שיש לציית לצווי המעצר של בית הדין, בעבודה דיפלומטית נכונה החלפנו את זה באמירה כללית על כבוד למוסדות בינלאומיים".
סער גם מתייחס לסוגיית המשטר החדש בסוריה. "אירופה רוצה לייצר דיאלוג להחזרת מהגרים ופליטים חזרה למדינתם", הוא מסביר את המוטיבציה בבירות היבשת, "אנחנו כאן כדי לשקף את המציאות - יש שם ארגוני איסלאם רדיקלי. התפיסה הריאליסטית שלנו בנושא הובילה האירופים להפוך את תהליך הסרת הסנקציות להדרגתי והפיך". השר מדגיש את החשיבות של השיח בנושא: "בכל הקשור למזרח התיכון - אף אחד לא יעשה את העבודה במקומנו, הנה, היום נפגשתי עם שר החוץ הבלגי והסברתי את שורשי הסכסוך. אני חושב שהיום יש פתיחות לתפיסת העולם שלנו".
אותו שר חוץ בלגי היה הראשון לקבל את רשות הדיבור במפגש עם ישראל, והוא לא חסך ביקורת ממנה. מי שעוד "כיכבו" היו סלובניה, ספרד. גם אירלנד כמובן הצטרפה לקבוצה הזאת, אך גורמים באיחוד הופתעו מהאופן המסוייג שבה היא הועברה, ויש כאלה המאמינים שהמדינה מחפשת דרכים לשפר את היחסים עם ישראל. סער, שסגר את השגרירות הישראלית באירלנד, לא מתרגש.
"אירלנד היא לא המדינה היחידה שמבקרת את ישראל, אבל היא היחידה שיש בה קונצנזוס גורף נגדנו. בספרד למשל, אתה תראה שהאופוזיציה תומכת בנו. באירלנד, המערכת הפוליטית כולה מוטה נגד ישראל. הסתכלתי על התמונה המלא וראיתי שאין אופק לשיח פורה בין המדינות, לכן גם סגרתי את השגרירות שם".
אחת ההחלטות שסער הודיע עליהן במהלך הביקור היא הסרת החרם ממפלגות ימין קיצוני בספרד, צרפת ושוודיה. "יש באירופה רצון לשמור על זהות לאומית, על התרבות המקומית, להתמודד מול איומים הקשורים להגירה, כמו טרור ורדיקליות. בתוך הימין העולה יש כל מיני סוגים. הימין הקלאסי, המוכר והשמרני מתמודד מול אתגר שמירת המצביעים שלו מול הימין היותר רדיקלי. אנחנו מסתכלים על התמונה ולא יושבים ומחכים להתפתחויות", הוא אומר ומסביר מה עמד מאחורי ההחלטה להסיר את החרם על מפלגות שנקשרו בלאומנות, אנטישמיות ובמקרים מסוימים אף בקשרים לתנועות פשיסטיות וניאו-נאציות.
"בעבודת מטה יסודית בחנו את כל מפלגות הימין הלאומני, הפופוליסטי, המובהק, והרדיקלי. ביקשנו לראות האם ישנן מפלגות שניתן לדבר איתן ולקיים איתן קשרים. בחנו את המפלגות האלה, את העבר שלהן, ובדקנו שני פרמטרים עיקריים: הראשון הוא היחס לישראל כיום, והשני הוא בדיקת ממד האנטישמיות, הכחשות השואה ועמדות פרו נאציות שיש בקרב בכירי ופעילי המפלגות. לאחר בחינת הנושא מצאנו שיש שלש מפלגות באירופה שנרצה לפתח איתן יחסים: החזית הלאומית בצרפת (מפלגתה של מרי לה פן, נ.ש), השבדים הדמוקרטים בשבדיה ומפלגת Vox בספרד".
סער מתייחס גם למפלגות שהחליט שישראל לא תקיים קשרים איתן - "אלטרנטיבה לגרמניה" ומפלגת החירות האוסטרית, שתיהן נמצאות בנקודת שיא בזירה הפוליטית בארצן. "יש שם דברים שעדיין מטרידים אותנו", הוא אומר, "יש לנו אחריות כפולה כלפי העבר, ההווה והעתיד. אנחנו עוקבים אחר התהליכים האלה. יש מפלגות ימין מובהק באירופה שנלחמות לנקות מהן אנטישמיות, בעוד יש מפלגות שלא מחוייבות לערכים החשובים לנו. כמובן שבמקביל, יש לנו דאגות אחרות מקידום צעדים שיקשו על קיום חיים יהודיים, כמו איסור שחיטה כשרה וברית מילה, אנחנו פועלים בנושא כדי לשמור על המשך קיום רציפות החיים באירופה"
עדיין, אחד הדברים שמפריעים לשר החוץ הוא ההחרגה של יהודה ושומרון מההסכם עם האיחוד. "נצטרך לעשות עבודה לא פשוטה כדי לשנות את תפיסת העולם של האיחוד בנושא הזה. אנחנו דבקים בעמדה שלנו ומבינים שהאיחוד חושב אחרת. בתוך אירופה יש כאלה שכבר '"קדושת הקו הירוק' לא מדברת אליהם, בעיקר בצד הימני. הם עדיין לא רוב ועדיין הקונצנזוס האירופי. במקביל, אנחנו עושים מאמצים לקחת חברי פרלמנט אירופים שכן פתוחים לשיח על הנושא ומביאים אותם לביקור בשומרון כדי שיבינו את המורכבות הביטחונית שאיתה אנחנו מתמודדים, וכמה גבולות של הקו הירוק לא הרי הגנה מבחינה ביטחונית".
סער, שהצהיר בעבר שלא יכנס לממשלה בראשות בנימין נתניהו, הפך תוך זמן קצר לאחד האנשים המרכזיים בה. הצטרפותו לממשלה עוררה ביקורת רבה, אולם הוא לא מתחרט על ההחלטה שקיבל, "קיבלתי המון ביקורת אבל אני משוכנע שהצעד שלי היה נכון. מאז שנכנסתי לממשלה אירוע אירועים בקנה מידה היסטורי ותוך זמן קצר מאוד. אני שותף להתייעצויות בטחוניות במעגלים מצומצמים ולהחלטות הכי חשובות למדינה. לחשוב שבתקופה הזאת הייתי נשאר ביציע ולא משפיע על כל הדברים ההיסטוריים הללו רק מחזקת את התחושה שפעלתי נכון".
לדברי סער, חופש הפעולה שהוא מקבל מראש הממשלה הוא משמעותי, למרות שראש הממשלה אחראי על מדיניות החוץ והיחסים עם ארה"ב. "ראש הממשלה נותן לי חופש פעולה משמעותי. מבחינת היחסים עם ארצות הברית, כבר ישבתי בהרבה ממשלות ותמיד ראש הממשלה הוא זה שמוביל ומנווט את מערכת היחסים עם ארצות הברית מתוך לשכתו. במקביל, יש לי שיח אינטימי וטוב עם בכירי הממשל ואנחנו נמשיך לפתח אותו לטובת האינטרסים של מדינת ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו