תחקיר: כך רקחה קייב את החבלה בצינורות "נורד סטרים" שהובילו גז לגרמניה

תחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" חושף לראשונה מי עמד מאחורי המשימה לפוצץ שני צינורות "נורד סטרים", שהוביל גז מרוסיה לגרמניה, וכיצד נרקמה.

במשך תקופה ארוכה לא היה ידוע מי עמד מאחורי המבצע המורכב בספטמבר 2022, שהוביל לחבלה המכוונת בצינורות של חברת הגז הממשלתית הרוסית "גזפרום". החבלה זעזעה את השווקים והשפיעה על הוצאות משק הבית של מאות מיליוני תושבי אירופה.

זה זמן חלק מהחשדות הופנו לכיוון אוקראינה,ודובר על כך שקיימת סבירות שגורמים במדינה עומדים מאחורי הפעולה.

בתחילה חשבו שמדובר על רוסיה עצמה שרצתה להעלות את מחירי הגז, או אולי אפילו פעולה של האמריקאים, אולם כעת מתברר שמדובר על קבוצה של אנשי צבא ואנשי עסקים אוקראינים שהחליטו לנקום בפוטין וגם לנתק באופן מעשי את התלות של אירופה בגז הרוסי, תוך השמדת אחד ממנופי הלחץ המרכזיים של פוטין על המדינות האירופאיות שתומכות באוקראינה ויצירת נזק אדיר של מיליארדי אירו.

נקמה ברוסים

על פי הדיווח ב"ג'ורנל", במאי 2022, קומץ קציני צבא אוקראינים בכירים ואנשי עסקים התאספו בבר מקומי כדי לציין את ההצלחה הצבאית של אוקראינה בבלימת הצבא הרוסי. הקבוצה שתתה כמות גדולה של אלכוהול, והחלה לחשוב על האופן שבו הכי נכון לנקום ולהכאיב לרוסיה על הפלישה לאדמתם, עד שאחד מהחבורה הציע להשמיד את שני הצינורות שמובילים גז לגרמניה ומשם למדינות רבות אחרות באירופה.

אמנם, באותה השעה צינור "נורד סטרים 1" לא פעל בגלל המלחמה, והפעלתו של צינור "נורד סטרים 2", שעלות הרכבתו הגיעה ל-11 מיליארד דולרים, התעכבה בגלל המלחמה. אולם שני הצינורות היו מלאים בגז ומוכנים להפעלה מחדש ולהזרמת מיליארדי יורו לקופה הרוסית מרגע שאירופה תחליט לרכוש מחדש את הגז הרוסי, לאור מצוקת האנרגיה הקשה שבה היא נותרה עם תחילת הפלישה של רוסיה לאוקראינה, ולאור התלות הגדולה בגז הרוסי של מדינות כמו גרמניה.

לפי ממצאי התחקיר, קבוצת צוללנים שמנתה שישה אנשי צבא ואזרחים, כולל צוללנית אחת בשנות ה- 30 לחייה, שהצטרפה כדי לייצר רושם שמדובר בחופשה תמימה, הצטיידו בחומרי נפץ וחבלה ושכרו יאכטה באמצעות חברת קש פולנית שנוהלה על ידי סוכנות הביון האוקראיני.

הסירה יצאה לשייט מגרמניה ועברה דרך המים הכלכליים של שבדיה ודנמרק. הצוללנים ירדו בזוגות לעומק של כ-80 מטר לקרקעית הים וחיברו את אמצעי החבלה ופוצצו את הצינורות, במבצע שעלותו הסתכמה בכ-300.000 דולרים.

הרמטכ"ל דרש להמשיך

המבצע קיבל את אישורו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. אולם סוכנות הביון ההולנדית קיבלה מידע על התוכנית שנרקמה ושיתפה אותו עם סוכנות הביון האמריקנית ה-CIA שביקשה מזלנסקי לבטל את המבצע.

לפי התחקיר, נשיא אוקראינה הורה לרמטכ"ל שלו דאז, ולרי זלוז'ני לבטל את המבצע, אולם ראש הצבא הודיע לנשיא אוקראינה כי הצוות כבר בהכנות מתקדמות למשימה ולא ניתן לבטל את המבצע המורכב. ראש הצבא הורה להמשיך את התכנונים ולהשמיד את צינורות הגז הרוסים, למרות שלפי הדיווחים ז'לנסקי המשיך להתנגד לביצוע התכנית.

על אף ההכחשות של השב"כ האוקראיני SBU ושל זלוז'ני, מהחקירה של שירותי הביטחון בגרמניה עלתה מעורבות ברורה של מספר אנשים עם אזרחים אוקראינים בתקרית, כולל אנשי ביטחון אוקראינים.

רשויות הביטחון בגרמניה ניהלו חקירה של כשנתיים ובמהלך החקירה הושגו ראיות כולל תקשורת דוא"ל, טלפונים ניידים ולוויין, ובעיקר טביעות אצבע ודגימות DNA מצוות החבלה שנמצאו על היאכטה שנשכרה לכאורה לצורך שייט תענוגות, אשר הובילו את החוקרים לממצאים רבים אחרים הקושרים את הצוות האוקראיני לפעולת החבלה. עם זאת, החקירה בגרמניה לא קשרה ישירות את הנשיא זלנסקי למבצע החשאי.

במהלך החקירה התגלה שהגנרל שהופקד על הפיקוד על המבצע גייס כמה מקציני המבצעים המיוחדים הבכירים באוקראינה עם ניסיון במשימות חשאיות בסיכון גבוה כדי לסייע בתיאום המתקפה נגד צינורות הגז הרוסיים.

אחד מאנשי הביטחון שלכאורה גויסו היה רומן צ'רווינסקי, קולונל מעוטר ששירת בעבר בשירות הביטחון והמודיעין הראשי של אוקראינה. צ'רווינסקי עומד כעת למשפט באוקראינה בגין אישומים שאינם קשורים למבצע. ביולי הוא שוחרר בערבות לאחר למעלה משנה במעצר. הוא סירב להגיב לפעולת החבלה בנורד סטרים ואמר שהוא לא מורשה לדבר על כך.

רק אתמול דווח שגרמניה הוציאה צו מעצר נגד אזרח אוקראיני אחר בשם ולדימיר ז' החשוד במעורבות בפיצוץ של צינורות הגז "נורד סטרים" בספטמבר 2022. לפי הדיווחים בתקשורת העולמית מדובר על מדריך צלילה שהיה חלק מצוות הצוללנים שאחראי לפיצוצים שהשביתו את שני צינורות שיועדו להעברת גז בין גרמניה לרוסיה.

על פי דיווחים באמצעי התקשורת הגרמניים, גרמניה זיהתה כי החשוד שהה בפולין וביקשה מרשויות המדינה לעצור את וולדימיר ז' כבר בחודש יוני ולהסגירו לגרמניה לצרכי חקירה, אולם לפי הרשויות בפולין, מדריך הצוללנים "ירד למחתרת" ובמהלך חודש יולי עזב את המדינה לאוקראינה. המידע על האיש הגיע לאחר שפניו נקלטו במצלמת מהירות גרמנית בסמוך לגבול פולין-גרמניה.

השתמשו בזהות גנובה

ב"גרדיאן" הבריטי דווח כי קיים מידע על גבר ואישה נוספים המשמשים כמדריכי צלילה וכנראה לקחו חלק במבצע, אם כי טרם הוצאו נגדם צווי מעצר נוספים. מוקדם יותר דווח שהחקירה התמקדה ביאכטת מפרש בשם "אנדרומדה", שעליה נמצאו עקבות של חומר הנפץ HMX, הידוע גם בשם Octogen.

הסירה הושכרה בגרמניה על ידי אדם לא מזוהה באמצעות חשבון גוגל הרשום באוקראינה. על פי הדיווחים, אנשי הצוות השתמשו בזהות בדויה, כולל דרכון רומני ובולגרי ושל חייל אוקראיני אשר מכחיש מעורבות ושעל פי החשד זהותו נגנבה. לפי ממצאי החקירה, המסלול של היאכטה עבר בין גרמניה, דרך דנמרק ושבדיה ופולין, עד חזרתה לגרמניה.

למרות תנאי מזג אוויר קשים שאילצו עגינה לא מתוכננת בשבדיה, ביקורת על ידי אנשי ביטחון פולנים במהלך העגינה בפולין, ואף מחשבה על ביטול המבצע, הצוות החליט להמשיך במבצע, וצוללנים כאמור הצמידו מטעני נפץ עם טיימר לצינורות הגז ופוצצו אותם.

פיצוץ צינורות הגז העלה באופן מיידי את מחירי הגז בעולם ב-12% ופגעו עוד יותר באזרחי גרמניה ובתעשיות שלה אשר פיתחו תלות משמעותית בגז הרוסי. הפסקת צריכת הגז מרוסיה העלתה את מחירי האנרגיה באופן ניכר תוך פגיעה בכל משקי הבית הגרמנים ובתעשייה של הכלכלה הגדולה באירופה.

בגרמניה יש כ-400 אלף פליטים אוקראינים שנמלטו אליה אחרי הפלישה של רוסיה למדינתם. הפליטים מקבלים מהמדינה ביטוח רפואי וקצבה חודשית, דבר שמייצר תרעומת בקרב חלק מאזרחי המדינה, בדגש על מצביעי הימין הקיצוני והידיעה שיתכן ואוקראינה אחראית על פיצוץ צינור הגז מעוררת מזה זמן תרעומת בקרב הציבור הגרמני, בדגש על מצביעי הימין הקיצוני. בחודשים האחרונים ישנו חשש בגרמניה שחלק מאותה תרעומת "מתודלקת" ברשתות החברתיות על ידי רוסיה.

אולם נראה שעל אף הרצון של גורמים שונים לפגוע בתמיכה של גרמניה באוקראינה, נכון לעכשיו נראה שהדבר לא עומד לקרות. נהפוך הוא: רק אתמול נשאל דובר משרד ההגנה בברלין אם גרמניה מאשרת לאוקראינה להשתמש בנשק מתוצרתה במסגרת הפלישה שלה למחוז קורסק הרוסי. הדובר ענה כי "מדובר בנשק אוקראיני" וכי לאוקראינים מותר לעשות בו שימוש לפי צרכיהם. בשלב זה קייב ממשיכה לקבל גיבוי מהממשלה הגרמנית וגם ממפלגת האופוזיציה הגדולה בגרמניה, CDU/CSU, שמובילה בסקרים לקראת הבחירות הכלליות שייערכו בשנה הבאה במדינה.

בתגובה לתחקיר, מסר מטה הנשיאות האוקראיני כי לקייב אין קשר לחבלה. "פעולה כזו אפשר לבצע רק בהינתן משאבים טכנולוגיים וכלכליים עצומים", אמר מיכאילו פודוליאק. "לנו אין כאלה בנמצא".