ההישג ההיסטורי, הזעזועים והשבירה ימינה: הבחירות לפרלמנט האירופי - השאלות והתשובות

הבחירות לפרלמנט האירופי גרמו לרעידת אדמה פוליטית ברחבי האיחוד: הימין הרדיקלי רשם הישגים מרשימים, ואף שהמפלגות סביב המרכז הפוליטי שומרות על כ-400 מתוך 720 המושבים בשטרסבורג, התוצאות היו איתות ברור לפוליטיקאים ביבשת - ובמקרה של צרפת כבר תורגמו לפיזור האסיפה הלאומית בפריז ויציאה לבחירות בזק בעקבות הישגי "האיחוד הלאומי" של מארין לה פן.

בפועל, מפלגות המרכז־ימין הפוליטי זכו ברוב קולות ב־13 מתוך 27 מדינות האיחוד, אולם לצד צרפת, באוסטריה זכתה מפלגת החירות הרדיקלית לראשונה בתולדותיה במקום הראשון, בהונגריה זכתה פידס של אורבן, ו"האלטרנטיבה לגרמניה" חגגה מקום שני. מפלגות הגוש "שמרנים ורפורמיסטים" (ימין שמרני) חגגו גם באיטליה, בפולין ובלטביה. ביקשנו משלושה מומחים להתייחס לתוצאות ולמשמעויות שלהן: ד"ר מאיה שיאון־צדקיהו מהתוכנית ללימודי האיחוד האירופי באוניברסיטת תל אביב; ד"ר עמנואל נבון, מנכ"ל ELNET ישראל ומרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה; ועמיתתם למוסד, ד"ר אסתר לופטין, מומחית לאירופה מהמחלקה לשפות.

עד כמה התוצאות ישנו סדרי עולם ביבשת?

ד"ר שיאון־צדקיהו: "מדובר בהישג שיא היסטורי של מפלגות הימין בפרלמנט האירופי, והתוצאות גם יצרו זעזועים בצרפת. מנגד, הגוש ששלט בפרלמנט האירופי בחמש השנים האחרונות נהנה מרוב גם הפעם, וגם אם נחלש הוא ימשיך להוביל את המדיניות. לא צפויים שינויים רדיקליים, כן סביר שנראה תנועה מסוימת לימין מבחינת המדיניות, כמו בהקשחת חוקי ההגירה ודילול חקיקת האקלים".

ד"ר נבון: "מה שדרמטי זה שתוצאות הבחירות כבר גורמות לזעזועים בכמה מבירות אירופה, כמו בצרפת, בלגיה ובגרמניה. מדובר פה ללא ספק במגמה שאותה כבר ראינו בבחירות בהולנד ובשבדיה, שבה האוכלוסייה מגיבה לתופעה של ההגירה הבלתי נשלטת ומראה שהיא רוצה לשים לכך סוף. יש עוד עניין חשוב: הימין היותר רדיקלי ופופוליסטי באירופה - בצרפת, בגרמניה ובהונגריה - אינו נחוש לתמוך באוקראינה. ובסופו של דבר, הפרלמנט האירופי מאשר תקציבים".

איך הבחירות ישפיעו על מדיניות הפנים בצרפת, בגרמניה, באיטליה ואפילו בספרד?

ד"ר שיאון־צדקיהו: "בצרפת יכול להתקיים שינוי דרמטי, כיוון שמקרון פיזר את הפרלמנט. סביר שגם בבחירות לאסיפה הימין הקיצוני יחזק את כוחו. פריז מובילה את המאבק מול רוסיה, והתחזקות הימין מובילה לכיוון אחר, שאינו תומך במדיניות הנוכחית נגד רוסיה. בגרמניה יש תמיכה חזקה יחסית בסיוע לקייב, אבל התעצמות ה'אלטרנטיבה' מעלה סימני שאלה. מעבר לכך, ה'גרין דיל', שחתר ל'אירופה ירוקה' ועל הדרך העלה את יוקר המחיה ופגע בחקלאים, ספג חבטה. מובן שגם נושא ההגירה ימשיך לקבל תשומת לב רבה והקשחה של מדיניות הגירה".

ד"ר נבון: "סמכויותיו של הפרלמנט האירופי מוגבלות: הוא מאשר תקציב כלל־אירופי ואחראי על אישור מינוי בכירים באיחוד האירופי, כולל נשיאת הנציבות והפרלמנט האירופי ואת הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון. מה שכן, התוצאות משמשות כמין משאל עם או אינדיקטור של פופולריות של הממשלות המקומיות. לכן מקרון לא יכול להתעלם מתוצאה שהיא הבעה חד־משמעית של חוסר אמון בממשלתו. אלו ההשלכות העיקריות על הממשלות הלאומיות.

"מבחינת האופן שהדבר משפיע על המדינות החברות באיחוד - נושא ההגירה משחק תפקיד מרכזי. בגרמניה יש שכונות שהן מדינה בתוך מדינה, יש אלימות ומין חברה מקבילה עם שכונות שלמות שמדברים בהן רק ערבית ובשלב מסוים אנשים אומרים די".

האם התחזקות הימין משקפת את הלך הרוח באירופה, או שמדובר יותר בהצבעת מחאה?

ד"ר לופטין: "ההצבעה לפרלמנט האירופי היא הצבעת מחאה שמשקפת את החשש של האזרחים מפני האסלאמיזציה של היבשת, בייחוד לאור התמיכה של חלקים רבים בקרב המיעוט המוסלמי בהקמת מדינות שריעה ברחבי אירופה. צעירים רבים הצביעו למפלגות ימין אנטי־אסלאמיסטיות. הם דורשים מהנהגת האיחוד וההנהגה המקומית לא רק פיקוח על ההגירה אלא גם פיקוח על תוכני לימוד בקהילות המוסלמיות באירופה, וכן אכיפה וענישה של אסלאמיסטים שמזוהים עם השמדת מדינת הלאום".

ד"ר שיאון־צדקיהו: "הבחירות בהחלט משקפות הלך רוח אירופי. כן, יש מקומות שבהם אנשים יצביעו כחלק ממחאה ומתוך חוסר שביעות רצון מהתנהלות ממשלתם המקומית, אבל הבחירות מספקות אמירה משמעותית.

עם זאת, זו הצבעה של כ־51% מבעלי זכות ההצבעה באירופה בלבד. יש מדינות שבהן הצביעו באחוזים גבוהים מאוד, ובאחרות נמוכים. בסוף הקמפיין לבחירות לפרלמנט האירופי הוא על אג'נדה לאומית ולא אג'נדה אירופית, ולכן קשה לתרגם את זה לאמירה אירופית כללית כאשר כל מדינה מושכת לכיוון שלה".

ד"ר נבון: "יש ממד של הצבעת מחאה, כי לרוב האנשים פחות אכפת מהבחירות לפרלמנט האירופי, וכראיה גם שיעורי ההצבעה נמוכים יותר. זו בהחלט דרך להביע מחאה נגד הממשלות המקומיות, ואנשים מנצלים את זה כדי ללכת נגד הממשלה המכהנת".

איך הבחירות לאיחוד ישפיעו על ישראל?

ד"ר שיאון־צדקיהו: "תהיה השפעה, אך לא דרמטית. אין ספק שהפרלמנט יהיה נוח יותר עבור ישראל עם התחזקות הימין. הגוף שהכי משפיע על ישראל זו הנציבות האירופית, ולכן הבחירה בנשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין, הנחשבת לידידה מובהקת של ישראל, היא חשובה. היא תצטרך לראות עם מי היא יכולה להקים קואליציה. הליברלים ינסו לסחוט כמה שיותר, על אף שהם נחלשו, והסוציאליסטים הם עדיין המפלגה השנייה בגודלה ולכן סביר שגם הפעם הם יקבלו את המינוי של הנציג העליון למדיניות החוץ והביטחון, אם כי סביר שהפעם יבחרו מישהו פחות עוין לישראל מאשר ג'וזפ בורל. אני מעריכה שאם ייבחר נציג מהמדינות הבלטיות לתפקיד הנציג העליון של ענייני החוץ ומדיניות הביטחון באיחוד, המהלכים נגד ישראל יופחתו במידה ניכרת.

"נגד מתנחלים אלימים קיצונים סביר שנמשיך לראות מגמה של סנקציות, כמו גם מדיניות של שתי מדינות לשני עמים, אבל העוינות כלפי ישראל אמורה לרדת". ד"ר לופטין: "מאז 2014 אנו רואים אהדה רבה לישראל בעיקר בקרב חברי הפרלמנט המזוהים עם הימין. כך, למשל, ב-2014 התנגד הפרלמנט נחרצות להכרה חד־צדדית במדינה פלשתינית וטען כי מדינה כזו תהיה תוצר של מו"מ בין שני הצדדים".