אוסטריה, גרמניה, בלגיה, יוון ומלטה יעשו בסוף השבוע היסטוריה: לראשונה יוכלו בני 16 ו-17 להשתתף בבחירות לפרלמנט האירופי.
המדינות הורידו את גיל ההצבעה מתחת ל-18 בהחלטה אסטרטגית, מתוך רצון לערב יותר את הצעירים בקבלת ההחלטות שלמעשה ישפיעו עליהם במשך התקופה הממושכת ביותר. אבל הסיפור מורכב וגדול יותר, ולמעשה נוגע לאיחוד האירופי כולו – ולעניין בו, בקיומו ובתפקידו.
"הבחירות לאיחוד האירופי נתפסו בעבר כבחירות משניות, שפחות רלוונטיות לתושבי המדינות באיחוד, והאיחוד פועל בדרכים מגוונות כדי לשכנע את הבוחרים להשתתף בבחירות", מסבירה ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו מהתוכנית ללימודי האיחוד האירופי באוניברסיטת תל אביב ומנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון "מתווים".
מאז שנת 1979, אז הצביעו כ-62% בבחירות מאזרחי האיחוד, ירד שיעור ההשתתפות באופן עקבי. לשפל הגיע שיעור ההשתתפות בשנת 2014 כאשר רק כ-43% טרחו להגיע לקלפיות. מצב הדברים הביא את האיחוד להשקיע מאמצים להעלאת המודעות ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, והתוצאות לא איחרו לבוא: בבחירות בשנת 2019 שיעור ההשתתפות עלה לכ-51%. בסקר שנערך לאחרונה הצהירו 70% מבעלי זכות הבחירה כי הם שוקלים להצביע לבחירות לפרלמנט.
גם לקראת הבחירות הקרובות השקיעה בריסל מאמץ ניכר. משפיענים מתחומי הספורט, החברה והתרבות, גויסו לקרוא לאוכלוסייה להצביע. גם המפלגות והמתמודדים השונים השתתפו במאמץ והעלו בקמפיינים ברשתות החברתיות. סרטון וידאו, שבו מראיינים נכדים משלל מדינות את הסבים והסבתות שלהם בכמה שפות, הגיע בשבועות האחרונים ליותר מחצי מיליון צפיות.
יתרה מזאת, אחת הסיבות להשקעת המאמץ הגדול מצד האיחוד היה גם הניסיון להביא כמה שיותר מצביעים כדי לבלום את עליית הימין הפופוליסטי שנציגיו נוטים לפגוע בלכידות האיחוד ולהקשות על קבלת החלטות שמצריכות הסכמה פה אחד במוסדות האיחוד. "האינטרס של האיחוד הוא לעודד הצבעה כדי שהקולות המתונים, שהם הרוב באיחוד, ייקחו חלק בהצבעה", מסבירה ד"ר שיאון-צדקיהו, "כך התוצאות ישקפו יותר את דעת הרוב באיחוד והסחף לטובת הימין הפופוליסטי או הקיצוני, שמצביעיו נוטים להגיע יותר לקלפיות, יתמתן". בהקשר זה, "הפניה לצעירים חשובה לאיחוד כי הצעירים בהכללה נוטים להחזיק בערכים אירופאיים מודרניים וליברלים, להבדיל מישראל".
אולם בסופו של דבר, יש להצבעה לפרלמנט האירופי חשיבות משל עצמה. לבריסל יש השפעה גדלה והולכת על תושבי המדינות החברות בתחומים רבים - מהגירה ואיכות הסביבה ועד כלכלה וזכויות צרכנים. לכן, "ככל שיותר אנשים יצביעו בבחירות לפרלמנט, כך הלגיטימיות והרלוונטיות של המוסד תגדל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו