העולם מציין היום (חמישי) 80 שנה לנחיתת כוחות בעלות הברית בחופי נורמנדי, אחד מאירועי המפתח של מלחמת העולם השנייה והנחיתה האמפיבית הגדולה בהיסטוריה.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, נשיא צרפת עמנואל מקרון, המלך הבריטי צ'ארלס, ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ור"מ קנדה ג'סטין טרודו, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי וכן מנהיגים נוספים השתתפו בטקסי הזיכרון סמוך לחופי הנחיתה, במפגן בינלאומי של אחדות.
כמו באירועים מסוג זה בעבר, גם מפעל ההנצחה הזה לא היה חף מההשפעות התקופה והמצב בזירה הבינלאומית. סערה התחוללה לאחר שפורסם כי צרפת התכוונה להזמין נציגים של רוסיה לאירוע, דיווחים שהוכחשו בפריז. במוסקבה טענו כי במערב רוצים "למחוק את התפקיד שמילא הצבא האדום בהבסת הנאצים" - שעה שהיא עצמה לפחות מאז הפלישה לאוקראינה מציגה את המערב כממשיך הנאציזם.
בעוד ששיירותיהם הגדולות והמאובטחות של המנהיגים חוצות את הדרכים הצרות של חבל הארץ הירוק בצפון-מערב צרפת, כמו משחקי הכוח הבינלאומיים עצמם, הן נותרות כמעט בלתי מורגשות בתוך המון של מאות אלפי בני אדם מרחבי העולם שהגיעו לנורמנדי על מנת לציין את שנת ה-80 לפלישה.
והם כמעט בכל מקום. מאות ג'יפים מדגם "ויליס", ששימשו את צבאות בעלות הברית לדהור באותם כבישים ממש, לצד משאיות בנות התקופה ואפילו משוריינים שצוידו בזחלי גומי על מנת לא לפגוע בכבישים, גודשים כל צומת ונקודת עצירה סמוך לחופי הנחיתה. לצד אתרי הזיכרון הגדולים צצו מחנות צבאיים של אלפי שוחרי היסטוריה מכל רחבי העולם, לבושים במדים המקוריים וציוד מהתקופה, כמו פרץ גדול וקולקטיבי של נוסטלגיה למה שראש ממשלת בריטניה דאז, וינסטון צ'רצ'יל כינה "שעתם היפה ביותר".
סמוך לג'יפ וויליס משוחזר שכזה אני פוגש את איאן ודמיטרי מבריטניה. השניים לובשים מדים מקוריים של קצינים בצבא ארצות הברית אך מניפים דגל בריטי על הג'יפ הצבאי, שהשתתף בפלישה ונמכר לסוחר רכבים משומשים בבריטניה לפני עשורים רבים. "גדלתי על סיפורים של קרובי מלחמה מהתקופה. מאז זה לא עוזב אותי, נסעתי מאוקספורדשייר לפה על הג'יפ. כמעט הרגתי את עצמי ואת דמיטרי פעמיים, אבל זה שווה כל רגע", הוא מספר בגאווה.
בשדה לא רחוק משם אני מצטרף לקהל של אלפים רבים שהגיעו לחזות במפגן צניחה משותף של חיל האוויר הבריטי וצנחנים מארצות הברית וצרפת. הצנחנים קופצים בתיאום מושלם על רקע יום שמשי ויפה, סצנה שונה כל כך מרגעי האימה בהם אלפי צנחני בעלות הברית קפצו באישון לילה למערבולת של אש נ"מ, שדות מוצפים וערפילים, במטרה לעקור את ההגרמנים מהצמתים והגשרים המובילים לחופי הפלישה, בטרם יגיעו לשם הכוחות. כשסיימו הלוחמים הבריטים לצנוח, המתינו להם אנשי מעבר הגבולות הצרפתיים במטרה להחתים את דרכוניהם. נראה שגם ברית הדמים לא מכפרת על הברקזיט.
כה הרבה למעטים כל כך
אך בין מנהיגי העולם, התיירים וחובבי היסטוריה, הכוכבים הגדולים האמיתיים של האירועים הם וותיקי הפלישה עצמם. שיירות של אוטובוסים שחורים, מלוות בשוטרים רכובים, מסיעות אותם מטקס זיכרון אחר למשנהו. מעטים מאוד מהם נותרו ואף מעטים מכך הגיעו. רובם בני יותר ממאה. ניתן להעריך כמעט בוודאות שזהו ציון השנים העגול האחרון שבו יזכה העולם לחזות בהם בשדות הדמים של נורמנדי.
נראה כי הקהל מודע לכך והאהבה וההערצה לה זוכים הלוחמים הוותיקים, שמגיעים לטקסים השונים על כיסאות גלגלים, יכולות להפוך כל לב ציני וקשה לשלולית. גנרלים, מדינאים וילדים נרגשים עומדים בתור על מנת לקבל מהם חתימה או ללחוץ את ידם.
במהלך טקס סמוך לגשר פגסוס - אתר שבו הצליחו הצנחנים הבריטים כנגד כל הסיכויים להחזיק ברגעיה הראשונים של הפלישה - אנחנו ניגשים לריצ'רד אולדרדג', לוחם ביחידת הדרגונים המלכותיים. "השתתפת בפלישה?", אני שואל אותו אחרי כמה מילים על מזג האוויר. "הו כן", הוא משיב, "הדבר כי חשוב שעשיתי בחיי". "נחתנו בחוף גולד. הפציצו אותנו כהוגן. אני לא זוכר דבר כזה בחיי. אבל הנוף היה נהדר", מספר הלוחם וצוחק. לרגע אפשר לדמיין אותו כבחור צעיר שהגיע לתופת של החופים ואיכשהו הצליח להתרשם מהנוף.
סטן פורד, בן 102, שימש תותחן בחיל הים המלכותי במהלך הפלישה. הוא סייע לכוחות הצבא הבריטי שנחתו בחוף "סורד". "הפלגנו הלוך ושוב מאנגליה בשביל לאבטח את הנחיתה. מטוסי הגרמנים היו באוויר מעלינו כל הזמן. אני תפעלתי תותח נ"מ קטן. זה היה מפחיד אבל אני לא מתחרט שלקחתי חלק בזה", הוא אומר. לצדו נמצאים כל בני משפחתו, כולל כמה מניניו. ילד צרפתי ניגש כדי שיחתום עבורו על דגל בריטניה, פורד מחייך ונפנה למעריץ הצעיר.
יותר ממאה וחמישים אלף לוחמים אמריקנים, בריטים, צרפתים, קנדים ופולנים השתתפו בנחיתה בנורמנדי ביומה הראשון בלבד. לפחות 4,500 נהרגו רק באותן השעות הגורליות. על אף היותה מבצע לוגיסטי מורכב מאין כמותו, הנחיתה הצליחה לקנות לבעלות הברית אחיזה בחופי מערב צרפת ולפתוח חזית יבשתית שנייה במלחמה נגד גרמניה הנאצית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו