"אפס הבנה לישראל": מה מרגיש יהודי במדינה הכי אנטישמית באירופה?

ההכרה של אירלנד במדינה פלשתינית היא צעד נוסף בשורה של צעדים אנטי־ישראליים שמבצעת הממשלה האירית.

מעבר לדאגה מהצונמי המדיני השלילי שישראל חווה כרגע, גם הקהילה היהודית והישראלית באירלנד מודאגת מאוד: "יש הרבה מדינות שנחשבות במציאות של היום לביקורתיות כלפי ישראל, בכל אחת מהן תוכל למצוא לצד הביקורת הרבה גם סימפטיה מסוימת כלפי ישראל. לפעמים בעיתונות, בפוליטיקה, בתקשורת, באקדמיה, ברחבי העם, תמיד תמצא גורם מרכזי אחד שכן תומך בישראל ומייצר קול שכן תומך בנו. באירלנד אין לישראל תמיכה באף מוקד כוח, מה שמוביל לכך שאירלנד היא המדינה הכי חד־צדדית באירופה הפועלת נגד ישראל", מסביר מוריס כהן (74), ראש הקהילה היהודית באירלנד.

דרישתו של התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, במקביל לבקשה לצווי מעצר נגד בכירי חמאס ו"החגיגה" ברשתות החברתיות יצרה שיח ער בקהילה הישראלית באירלנד, אשר מונה כ־2,500-2,000 איש, שברובה קשורה לעולמות ההייטק ומרוכזת בדבלין. התמיכה הממסדית הנרחבת בפלשתינים מייצרת אנטגוניזם משמעותי נגד ישראל בממשלה, במערכת החינוך, באיגודים המקצועיים ועוד.

"יש לישראלים כאן הרבה שאלות לגבי האופן שבו המהלך ישפיע. האם ההכרזה תשפיע על היכולת שלנו לעבוד כאן? מה יהיה עם הביטחון שלנו? האם החזרה אפשרית של השגרירה לישראל תסיר עוד שכבת הגנה מאיתנו?", אומרת שירלי, ישראלית שחיה באירלנד בשנים האחרונות. "האווירה כאן אמנם לא אלימה ברמה הפיזית, אבל מאוד תומכת בפלשתינים. הרבה מהם סולדים מישראל, שלא לומר שונאים אותנו, אבל בצורה מנומסת ולכאורה תרבותית. יש כאלה שהסתנוורו מזה שקיבלנו מהם 10 נקודות באירוויזיון, אבל בתכל'ס הרבה מהאירים פשוט החרימו את התחרות בגלל ישראל ואנחנו פתחנו חמ"ל כדי שכל מי שיכול יצביע ככל האפשר. אירלנד זה מקום שגם אם אתה תומך בישראל עדיף לך לא להגיד את זה בקול".

מקווים שהמצב לא יסלים

אנוש הורטיג וליאור טיבט, ישראלים המתגוררים במדינה, יצאו אתמול להפגנה קטנה סמלית מול הפרלמנט האירי. "במשך שנים מדינת ישראל הזניחה את הקשר עם אירלנד וחשבה שהיא קיקיונית ולא צריך לטפל במחאות שהלכו וגברו נגד ישראל, והיום, עם כל הפעילות הברוכה של השגרירה, היא הגיעה למקום עוין חודש לפני 7 באוקטובר וקשה מאוד להתמודד עם המצב. יש הרבה הפגנות ברחובות ויש נראות משמעותית לתמיכה בפלשתינים גם ברחוב האירי וגם באוניברסיטאות. אני מקווה שיש כאן רוב דומם ושקט אבל בינתיים אני מלאה בחשש שההכרה הזאת תיתן לגיטימציה לפעולות נוספות נגדנו. עד כה יש אווירה מאוד עוינת אך אין אלימות ואני מקווה שזה לא יסלים", תיארה טיבט.

לדבריה הצטרף גם הורטיג: "מדובר על פרס לטרור וזה מצטרף לכל המהלכים האנטישמים שהממשלה עושה כאן מול היהודים. כאנקדוטה, אתמול היתה כאן הכרזה של הכתרת רב ראשי אחרי 18 שנים שלא היה כאן רב במדינה. הנשיא הוזמן אך לא הגיע בטענה שיש לו כאבי גב". יצוין שהנשיא הזמין את הרב, אשתו וראשי הקהילה למעונו מחר.

עוד אמר אנוש: "עוד פוליטיקאים אחרים שהוזמנו לא הגיעו, ובסוף היו מעט מאוד חברי פרלמנט שהגיעו. התחושות שלנו מאוד קשות, מדכאים אותנו, לא מכירים אותנו, ויש אפס הבנה למהלכים שישראל עושה להגנה עצמית ונגד הטרור ונגד המלחמה הצודקת שאנחנו מנהלים".

הכתבה המלאה - ביום שישי במוסף "שישבת" וכבר מחר באתר "ישראל היום"