ביום שישי, 22 בדצמבר 2023, הלכתי למסגד בעיירה הקרובה למקום מגוריי. רציתי לשמוע את דרשת יום השישי כדי לדעת איך מתמשכת המלחמה בעזה בין ישראל לחמאס, וכחלק מעבודת מחקר שלי על השפעת הקיטוב בעולם כולו.
בחרתי באופן "אקראי" במסגד הנקרא "מרכז התרבות האסלאמי" בעירייה לונד, ושמעתי שם נאום דאעשיסטי של המטיף במסגד, שייח' עות'מאן אל־עות'מאן. הנאום היה נוטף שנאה ועוינות ל"אחר" - הכל על בסיס "דיכוי היסטורי", שמדומיין אצל הרוב המוחץ של המוסלמים. הוא טען כי יש קונספירציה נגד האסלאם ושמה שקורה בעזה ובפלשתין זה מכיוון שהם מוסלמים, ולא תוצאה של פעולות הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר.
מטיף המסגד העלים את הסיבה המקורית - הטבח - כאילו לא התרחש כלל. הוא סיכם את האירוע כמלחמה נגד האסלאם והמוסלמים. הוא נעזר בפסוקי קוראן וחדית' כדי לבסס לגיטימציה דתית לדבריו, וקרא למתפללים לנקוט אמצעים כדי לתמוך ב"עומדים איתן ובמגיני האסלאם" בעזה - דבר מסוכן ביותר. הוא קרא להם לשוב אל אללה כנגד העולם המדכא ובעל המוסר הכפול, שפוגע באסלאם ומדכא את המוסלמים.
כך, הוא ייעץ ודרש שכל המתפללים יצטרפו למאבק ברשתות החברתיות, כדי להסביר על הסוגיה הפלשתינית ולתמוך בתושבי עזה. הוא גם קרא להחרים את כל הסחורות ממדינות המערב שתומכות בישראל במלחמה. הוא אמר שדחפורים מערביים מפנים גופות של שאהידים כמו כלבים, שכלבים בעזה אוכלים גופות של מוסלמים.
נודע לי שהשייח' עות'מאן אל־עות'מאן אינו רק אימאם, אלא אחד מבכירי המרכז התרבותי האסלאמי בעירייה. שהוא פעיל ומשתף פעולה עם רשת אל־ג'זירה, והגיש את התוכנית "השריעה והחיים" בערוץ במשך כמה שנים. את דעותיו הקיצוניות והמקטבות הוא מביע בראיונותיו הרבים בתקשורת.
צירוף מקרים?
אמרתי לעצמי שאולי מה שקרה במסגד היה צירוף מקרים. שעליי להמתין כמה שבועות ולבקר שוב במסגד אחר. ואכן, אחרי כמה שבועות הלכתי לאחד המסגדים בעיר מאלמו כדי לקבל אישור נוסף ובאופן אקראי.
בחרתי במסגד אל־הדא, והלכתי לשם ב־19 בינואר 2024. בתוך המסגד שמעתי את האימאם השייח' עבד אל־חמיד אל־עלי בדרשה מסוג אחר. היא התחילה בתיאור הנביא מוחמד, שהוא היצירה האדירה ביותר של אללה. שהכל סובב סביב המוסלמים המתוארים כקרובים מכולם לאללה והטובים ביותר מבחינתו. ושכל מי שמתנגד להם הוא כופר! וכל מי שמתנגד להם - גורלו יהיה לסבול באש הגיהינום לנצח נצחים.
כל זה היה צפוי ואין חדש בכך. המטיף העליב והסית כנגד האחר בדרך נסתרת כאשר אמר: "אנחנו נמצאים בזמן שבו נשפך דמם של מוסלמים כאילו הם כבשים. בסוף דרשתו הוא אמר: "אללה רחם על אחינו בפלשתין ותמוך בהם, ברך אותנו בתפילה באל־אקצא", והכביר בביטוי מסוכן: "הרעידו את האדמה תחת רגלי היהודים".
היהודים חוששים
למדתי מכמה מחבריי - יהודים שבדים המתגוררים במאלמו - שזו כבר לא עיר בטוחה עבורם ועבור בני משפחותיהם. ואכן רבים מהם החלו לעבור לערים אחרות. שני השייח'ים תרמו לסיוטים של אותם חברים יהודים בדרשות שלהם במסגדים.
בדיקה בחשבונות של השייח' ממסגד אל־הדא מגלה פוסטים של הסתה ושנאה כלפי האחר. הוא אף קרא לעוקביו לפגוע ביהודים, ואסתפק רק בפוסט אחד: ב־7 באוקטובר ציטט השייח' פסוק מהקוראן האומר "הניצחון מאללה והכיבוש קרוב. בשרו זאת למאמינים". הסורא הזאת נכתבה לצד אגרוף עם הדגל הפלשתיני. הוא התכוון בדבריו שכל המעשים בשבת השחורה (רצח ועינוי ואונס והטלת מורא וחטיפה) היו ניצחון מאללה. כלומר, "ניצחון גדול למוסלמים".
אין מנוס מלשאול כמה שאלות. בכמה מסגדים באירופה מתנהלים באופן כללי כמו שני המסגדים האלה? וכמה שייח'ים הולכים בדרכם של השייח'ים עות'מאן ועבד אל־חמיד? האם המערכת המשפטית באירופה מסוגלת לפעול ביעילות כדי להתמודד עם האיום הזה?
אנו זקוקים לחקיקה ולחוקים חדשים שיכולים להתעמת עם האסלאמיזם שהתפוצץ בקהילות אחרי 7 באוקטובר. ביבשת אירופה חיים כיום 53 מיליון מוסלמים, 16 מיליון מהם במדינות האיחוד האירופי. כך לפי נתונים סטטיסטיים של מכון פיו בוושינגטון. מבין אלה אנחנו רואים מספרים עצומים בהפגנות שהפכו לחלק מהאסלאמיזם או על סף הצטרפות אליו.
אומר זאת בפא מלא: המציאות האומללה הזאת תימשך עד שתושג הומניזציה של האסלאם באופן אמיתי וחד-משמעי. וזו סוגיה שראויה לכמה תזות נפרדות. אני יודע שהמאמר הזה עשוי לפתוח בפניי את שערי הגיהינום, מפני שנחשפתי לאיסור להתקרב לסכסוך הערבי־ישראלי ולמפלצת האסלאמיסטית שרוצה לבלוע את כולם ויכולה לעשות זאת.
אמשיך לומר: להעלים עין מהגידול הממאיר והמפחיד הזה ומהתחזקות האסלאמיזם ביבשת הישנה זה כמו להשתתף בתום לב בבישול רעל שאין לו תרופה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו