"הוא היה תקווה לעתיד בהיר יותר": אלפים השתתפו בהלוויית אלכסיי נבלני

אלפי בני אדם מתאספים בשעה זו באזור הכנסייה במוסקבה, שבה יתחיל בשעה 13:00 (שעון ישראל) טקס האשכבה של האופוזיציונר הרוסי אלכסיי נבלני.

עמיתו של נבלני, איוון ז'דנוב, עדכן מוקדם יותר שהגופה טרם נמסר למשפחה. "הקרובים הגיעו לחדר המתים לפני שעתיים, בשעה שנקבעה למסירת הגופה. למרות העיכוב, הגופה אכן נמסרה למשפחה ונרשם רק עיכוב קל בלוח הזמנים. 

משטרת מוסקבה גידרה את דרכי הגישה לאזור, הציבה עשרות שוטרים וקירבה לכנסייה זינזאנות להסעת עצורים. שוטרים נצפו גם על גגות בניינים סמוכים.

עדכונים שוטפים: 

15:40: יוליה נבלנאיה, אלמנתו של מנהיג האופוזיציה,  פרסמה פוסט פרידה בו כתבה:  "ליושה, תודה לך על 26 שנים של אושר מוחלט. כן, אפילו על שלוש השנים האחרונות של האושר. על האהבה, על כך שתמיד תמכת, על שתמיד הצחקת אפילו מהכלא, על כך שתמיד חשבת עליי.

אני לא יודעת איך לחיות בלעדיך, אבל אנסה כך ששם, למעלה, תשמח בי ותהיה גאה בי. איני יודעת אם אעמוד בכך, אבל אשתדל.

אנחנו בהכרח ניפגש מתישהו. יש לי כל כך הרבה סיפורים שטרם סופרו, ויש לי כל כך הרבה שירים שמורים בטלפון, טפשיים ומצחיקים, שירים איומים, האמת, אבל הם עלינו, וכל כך רציתי לתת לך להאזין להם. ואז להביט בך מקשיב, צוחק ואז מחבק אותי. אוהבת לנצח. נוח בשלום"

15:20 מגיעה לסיומה הלווייתו של אלכסיי נבלני. הארון הורד לצלילי השיר My way של פרנק סינאטרה. כעת באי ההלוויה מודים להורי אלכסיי על בנם.

14:56 החל טקס הקבורה. ארונו של אלכסיי נבלני הורד אל אדמת מוסקבה הקפואה.

14:37: המונים בתור להלוייה צועקים: "פוטין - רוצח!"

14:20: הארון של אלכנסיי נבלני נישא אל בית העלמין. ההמונים שמלווים אותו קוראים "נבלני!", "רוסיה תהיה חופשית" ו"אתה לא פחדת ואנחנו לא פוחדים".

13:41: הוריו של נבלני הגיעו לכנסייה לקראת טקס האשכבה. 

13:35: ברשתות החברתיו תברוסיה התפרסם תיעוד של אלפי אבלים בתור לכנסייה משני צדדיה. האבלים ה פכו את הטקס להפגנה וקראו "אתה לא פחדת ואנחנו לא מפחדים", בהתרסה מול משטר פוטין.

13:18: ארונו של נבלני הובא לשטח הכנסייה. 

12:35 קרון המתים עם גופת נבלני נמצא בכביש הטבעת של מוסקבה. אורך התור של המבקשים להיפרד מגיע ל-750 מטר.

12:10: דניס, שהגיעו עם חבריו אבגוסט ומקסים, וזר ורדים לבנים: "נבלני היה האיש שבזכותו למדתי שיש צד אחר למטבע (של המשטר). שאפשר לדבר בחופשיות, שאפשר לא לפחד. זו האישיות הציבורית הראשונה שהתחלתי באמת להקשיב לה".

אבגוסט: "בימי המכללה, לפני שש שנים, כשהיו בחירות ב-2018, עוד לא הבנתי מה קורה ולא ידעתי מיהו אלכסיי נבלני ולמה יש עצרות. הייתי בעצרת אחת איתו. עכשיו, אחרי שהוא נפל, השתנה הרבה מאוד במצב הרוח. התחלתי להביט אחרת על הנעשה במדינה, בחיים שלי, ויש תחושה גדולה של אובדן ביטחון. בכלל, לעשות כאן, ברוסיה, משהו: לנשום, לדבר, לנוע. בתוך תוכי, לא יכולתי לחמוק עוד. בעבר חששתי ממעצרים והתרחקתי כדי לא להיקלע לצרות, אבל היום זו נקודת האל-חזור. אי אפשר עוד לשבת בבית בחיבוק ידיים".

מקסים: "לי יש תחושת שותפות כי במשך זמן רב ניסיתי לא לחשוב על פוליטיקה. אבל כאשר אתה כבר כאן, וזה נוגע לך אישית, אי אפשר עוד. זו בראש ובראשונה הזדמנות להיות לא לבד".

11:39: פבל, פנסיונר: "היחס שלי לנבלני הוא טוב. 90% טוב, כי אין אידיאלי. לא נורא התעניינתי, אבל בראשית דרכו היה לו ממד לאומני וזה מפריע לי עד עכשיו. הוא ללא ספק היה אדם אמיץ מאוד, נועז, מתקדם מאוד".

11:20: גבר כבן ארבעים שהגיע עם זר חרציות לבנות אמר: "לדעתי זו חובה עבור כל מי שהכיר את אלכסיי לבוא ולהיפרד ממנו. אני עקבתי אחריו והמוות שלו עבורי זה אובדן אישית. מאוד קשה לחוש בזה. לא היה לי כל פחד לבוא היום. איו פחד שיאפיל על היגון שבאובדן האיש הזה".

11:24: אישה בת יותר משבעים שיתפה: "הרגשתי צורך להגיע לכאן. מפחיד? לא, אני בגיל שבו לא מפחדים". אישה אחרת סיפרה שהיא כן פחדה. "לא יכולתי שלא לבוא כי אני צריכה לכבד אותו בפעם האחרונה. כן, פחדתי ולכן הגענו מבעוד מועד והחבאנו את הפרחים והמצלמות".

אולגה, פעילה מסניף סנט פטרבורג של בוריס נדז'דין (שביקש להתמודד לנשיאות, אך מועמדותו נפסלה): "בסביבה שלי היו הרבה אנשים שהסתייגו ממנו, תמיד הוסיפו 'אבל', אפילו אחרי חזרתו לרוסיה והמעשה שלו. אבל ה'אבל' הזה נעלם עכשיו, ואנשים רבים מבינים שמאוחר מדי. מאוד קשה לתאר את התחושות שלי כעת. אלה רגשות חזקים מאוד, אבל אני מאוד שמחה שלידי יש אנשים שחולקים אותם איתי. שיש כאן אנשים שאינם מפחדים כנראה כבר משום דבר. זה אומץ שכאשר את מבינה, שכן, יכול לקרות כל דבר, אנחנו יכולים לא לחזור מכאן הביתה אלא להיאסף לזינזאנות ולהיקנס ואולי אפילו להיעצר. כל זה יכול לקרות, אבל אנשים בכל זאת לא חוששים".

10:50: "עבורי נבלני היה קול העם", אומר איגור בן 18 שנמצא במקום. "קול שאמר שלא צריך לפחד לדבר, לא לפחד להביע התנגדות, הראה מהו חופש הדיבור. אני עוקב אחרי נבלני מ-2020, מאז שהייתי בן 14. עבורי הוא היה מופת, איך אפשר היה לחזור למולדת ולמות למען העם והמולדת, במובן הכי ישיר של המושגים האלה"

בין העומדים בתור גם גבר בן שבעים פלוס. "באתי להדליק נר לזכרו של סטאלין, שמת ב-5 במארס, ובאותה הזדמנות לברר איך מת נבלני. יש שאומרים שהרגו אותו, יש שהרעילו. איך התייחסתי לנבלני? ככה ככה. גבורה אישית הייתה לו, בטח. אני לא שולל. אולי אמר דברים כאלה ואחרים לא בסדר, אבל אי אפשר לקחת ממנו את הגבורה. כנראה שהייתה לו לשון משתלחת, ואת יודעת איך זה? יחד עם הלשון, חותכים את הראש".

טקס האשכבה יימשך יותר משעה, ואחריו, לקראת השעה שלוש (שעון ישראל) יובא נבלני למנוחות בבית העלמין בוריסובסקויה, הנמצא במרחק לא רב מהכנסייה.

10:20: לאורך התור עוברת אישה כבת 50 ומחלקת נרות זיכרון כנסייתיות. לדבריה, רכשה אותם אתמול בכמויות גדולות.

- מה היה עבורך אלכסיי נבלני?
"לא רק עבורי, עבור כולנו. הוא היה תקווה לעתיד בהיר יותר, ולא לצפון קוריאה. לזכור אותו ולשמור. לזכור למה הוא הגיע לשם (לכלא), עבור כולנו, ולא לוותר כמו שהוא ביקש".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו