יוליה נבלנאיה, אלמנתו של מנהיג האופוזיציה הרוסי שמת בכלא בשבוע שעבר, אלכסיי נבלני, שברה היום (שני) שתיקה ופרסמה סרטון בו הבטיחה להמשיך בדרך ההתנגדות של בעלה.
"היכנשהו בצפון הרחוק, מעבר לחוג הארקטי, בחורף הנצחי פוטין רצח לא רק את האדם אלכסיי נבלני. יחד איתו הוא בחר לרצוח את התקוות שלנו, את חירותינו ואת עתידינו. להשמיד ולאיין את הראייה הטובה ביותר לכך שרוסיה יכולה להיות אחרת; שאנחנו חזקים, שאנחנו אמיצים, שאנחנו מאמינים ורוצים לחיות אחרת".
Я буду продолжать дело Алексея Навального. Продолжать бороться за нашу с вами страну. И я призываю вас встать рядом со мной. pic.twitter.com/aBOIvcYHHk
— Yulia Navalnaya (@yulia_navalnaya) February 19, 2024
נבלנאיה, שרק בסוף השבוע נפגשה במינכן עם סביאטלנה ציחנואוסקאיה - עוד אישה שנכנסה לנעלי בעלה, שאמנם נכלא - מתארת כיצד עונה אלכסיי במשך שלוש שנים במערכת הענישה הרוסית. "אלכסיי מת בכלא אחרי שלוש שנים של סבל ועינויים. הוא לא פשוט ריצה עונש, כפי שמרצים אחרים. עינו אותו, החזיקו אותו בבידוד, בתיבת בטון. אנא, דמיינו זאת: חדר של שישה או שבעה מ"ר, שאין בו אלא שרפרף, כיור, חור ברצפה במקום שירותים, ומיטה שלאורך שעות הים מרימים ומהדקים אותה לקיר כדי שאי אפשר יהיה לשכב. ספל, ספר (אחד) ומברשת שיניים. לא היה לו דבר מעבר לכך. מאות ימים.
"עינו אותו, ניתקו אותו מהעולם, לא נתנו עט ונייר כדי לכתוב מכתב לי או לילידנו. הרעיבו אותו. שלוש שנים של רעב. אבל הוא לא נכנע: הוא תמך בנו, עודד, צחק, בידר, העניק השראה. אף לא לשנייה הוא לא פקפק במאבקו ובמטרה שלמענה סבל. את בעלי אי אפשר היה לשבור - ובדיוק משום כך פוטין רצח אותו. באופן מביש, מוג לב, בלי שהעז להביט לו בעיניים או אפילו לקרוא לו בשמו [במאמר מוסגר, זה אכן מדהים: פוטין באופן פתולוגי משהו חשש לבטא את שמו של נבלני; ד"ב]. ובאותו האופן, בנבזיות ובפחדנות, מסתירים את גופתו, לא מראים אותה לאמו ולא מוסרים לה, ומחכים מתי יעלמו שם השרידים של ה'נוביצ'וק' התורן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו