בהתחשב במאפייני המערכת הפוליטית הרוסית, איש כנראה לא הופתע מכך שהיום נפסל מהשתתפות בבחירות לנשיאות המועמד היחיד שהתנגד למלחמה והחל לצבור פופולריות, אולם פסילתו הביאה את הפרסה לפסגות חדשות: מול פוטין מתמודד כעת המספר הנמוך ביותר של מועמדים אלטרנטיביים מאשר אי פעם – וכולם הכריזו שאין בכוונתם לנצח.
אז מה קרה היום? ועדת הבחירות המרכזית במוסקבה פסלה את בוריס נדז'דין (60) מהשתתפות. הנימוק: 9,147 מתוך 105 אלף חתימות של אזרחים התומכים במועמדותו נמצאו פסולות מטעמים פרוצדורליים שונים. לא עזרו הראיות לכך שהוועדה עצמה טעתה בהזנת נתונים וש-4,064 חתימות נפסלו "מסיבות אחרות". "כאן מאחורי עומדים מאות אלפי אזרחי רוסיה שחתמו עבורי ועוד 45 אלף שתרמו 102 מיליון רובל", אמר נדז'דין ותקף את הוועדה על נימוק נוסף לפסילה: "בכל הסקרים אני במקום השני אחרי פוטין, ואתם מספרים לי על 11 חותמים מתים".
כעת יעתור נדז'דין (שאמו יהודייה, אגב) לבית המשפט העליון במוסקבה, אבל גם הוא יודע שמדובר בגוף עצמאי רק למראית עין והסיכוי שלו קלוש. במניפסט שלו לקראת הבחירות הוא כתב בין השאר כי פוטין מושך את רוסיה לתוך העבר, "כמעט רבע מאה מחסל את מוסדות המפתח של המדינה המודרנית - פרלמנט עצמאי, בית משפט בלתי תלוי, חלוקת שלטון פדרלית, שלטון מקומי, חופש הדיבור, בחירות חופשיות, תחרותיות אמיתית בכלכלה ובפוליטיקה".
עם פסילת נדז'דין, שבחלק מהסקרים הגיע ל-10% תמיכה ובסקר תמיכה בקרב גולשים אף ל-20% - שיעור הנחשב גבוה ברוסיה, הפך המרוץ לנשיאות לפרסה גמורה. הסיבה: יקטרינה דונצובה, מתמודדת עצמאית, שהתנגדה להמשך המלחמה והתחילה לצבור תמיכה, נפסלה עד לפני שלב מסירת החתימות; ארבעה מתמודדים קיקיוניים עצמאיים לא צברו מספיק חתימות (מועמדים ללא שיוך מפלגתי חייבים לאסוף 100 אלף חתימות; ד"ב); שני מתמודדים הביאו את החתימות, אך מיד הודיעו על הסרת מועמדותם; ומועמד מטעם תנועת "הקומוניסטים של רוסיה" הביא לכאורה מספיק חתימות, אך לא הביע כל מחאה על פסילה של אלפים מהן.
כעת נותרו במירוץ שלושה מועמדים. שלושתם אנשי האופוזיציה המערכתית ולכן מותרת ברוסיה, ושלושתם הבהירו שאין בכוונתם לנצח את הנשיא המכהן. ניקולאי חריטונוב מהמפלגה הקומוניסטית (KPRF) הכריז כבר ביום מינויו: "לבקר את פוטין? על מה? הוא אחראי על העבודה שלו, אני על העבודה שלי. אני לא מאלה שימתחו ביקורת על קולגה. אני מבין מצוין כמה קשה המשא של נשיא רוסיה".
מועמד מטעם המפלגה הליברל-דמוקרטית (LDPR), לאוניד סלוצקי אמר כי בכוונתו להשתתף כראוי בבחירות, ולא לנצח. "אני חולם לנצח במבצע הצבאי המיוחד", אמר סלוצקי, שגם עומד בראש ועדת החוץ של הדומה (הבית התחתון של הפרלמנט). "לנצח את פוטין? לא חולם. בשביל מה? הוא הפוליטיקאי המשפיע בכדור הארץ" ("מבצע צבאי מיוחד" הוא השם הרשמי של הפלישה לאוקראינה בשיח הרוסי; ד"ב).
ואילו המועמד השלישי, סגן יו"ר הפרלמנט ומחוקק ממפלגת "האנשים החדשים", ולדיסלב דבנקוב, אמר בפשטות: "המטרה שלי שיצביעו בשבילי כמה שיותר". ההצבעה לנשיאות תתקיים בין 15 ל-17 במארס.
תזכורת: כל בכירי האופוזיציה הליברלית לפוטין נמצאים מאחורי סורג ובריח (דמויות כמו אלכסי נבלני, ולדימיר קרה-מורזה ואיליה יאשין) או בגלות (מקסים כ"ץ, גארי קספרוב, מיכאיל חודורקובסקי, דמיטרי גודקוב ואחרים).
הישארות שלש שלושה "מתחרים" במרוץ מול פוטין הוא שפל חדש אפילו בבחירות למראית עין. אף שכל מערכות הבחירות היו מוטות במינונים שונים, במרוץ של שנת 2000 התמודדו מול פוטין עשרה מתחרים (רשמית, פוטין זכה ב-52.9% מהקולות), ב-2004 התמודדו מול חמישה (פוטין זכה ב-71.3%), ב-2012 – לאחר הכהונה של מדבדב שעשה את הפנייה הזמנית מערבה - התמודדו מול פוטין ארבעה והוא קיבל 63.3%. בבחירות הקודמות, ב-2018, התמודדו מולו שבעה, ובסופם הכריזה ועדת הבחירות על שיעור תמיכה של 76.7% בפוטין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו