איראן גם בבלקן: "האנטישמיות הרימה ראש בחלקים המוסלמיים של בוסניה, ואין מי שיעצור אותה"

מחזה מטריד נרשם לפני פחות משבועיים בסרייבו, בירת בוסניה: באירוע תמיכה ברצועת עזה, שנערך בנוכחות שגריר אש"ף במדינה, הצהיר סריף פטקוביץ', לשעבר מפקד החטיבה השביעית בצבא המוסלמי של בוסניה, כי הוא "מעמיד את עצמו לרשות חמאס", ומוכן להילחם כתף אל כתף עם אנשי הארגון שביצע את הטבח המחריד ב־7 באוקטובר.

ההצהרה של פטקוביץ' הושמעה מול מצלמות, וזכתה למחיאות כפיים. לדברי מקור בכיר במשרד החוץ של בוסניה, ההצהרה היא "רק קצה הקרחון של ההקצנה הגוברת בקרב המוסלמים במדינה, וסימפטום של קשרים מתחזקים בינם לבין תנועות אסלאמיסטיות כמו חמאס וחיזבאללה".

במהלך מלחמות הבלקן בשנות ה־90, מתנדבים ושכירי חרב רבים הגיעו ממדינות האסלאם לבלקן, כדי להילחם לצד המוסלמים הבוסנים הן נגד הסרבים והן נגד הקרואטים. רובם צורפו אל החטיבה השביעית של פטקוביץ', שבה פעלה יחידה מיוחדת בשם "אל־מוג'אהיד", שנודעה באכזריות מיוחדת ושהצטיינה בביצוע פשעי מלחמה. אף שהאוכלוסייה המוסלמית בבלקן היא סונית ברובה, גם הקיצונים השיעיים ראו במגרש הבלקני כר נוח לפעולה. בשנת 2016, הרבה שנים אחרי סיום הקרבות בבוסניה, הודו ראשי חיזבאללה כי הארגון אימן בחשאי את הלוחמים הבוסנים, ואף שלח את אנשיו להשתתף בקרבות מול הצבא הסרבי.

כשמלחמות הבלקן באו סוף־סוף אל קיצן, איראן, פקיסטן, ערב הסעודית וטורקיה שלחו את זרועותיהן אל הקהילות המוסלמיות במדינות החדשות שנולדו על חורבות יוגוסלביה - ובמיוחד לבוסניה, בעלת האוכלוסייה המוסלמית גדולה. מטרתן היתה להגביר את האדיקות הדתית ולעצב מחדש את האסלאם המקומי. שיטות הפעולה כללו הקמת מסגדים ובתי ספר דתיים, הזרמת סיוע הומניטרי שהתלווה להטפה דתית, והזמנה של צעירים מהבלקן ללימודי אסלאם.

ההתחלה - באל־קאעידה

הזרעים שניטעו בשנות ה־90 החלו להניב פירות עם הופעת ארגונים ג'יהאדיסטיים, שהתיימרו לקרוא תיגר על ההגמוניה המערבית. תחילה היה זה אל־קאעידה, שקסם לצעירים המוסלמים בבוסניה. בהמשך גם דאעש משך אותם אל שורותיו. הרשויות הבוסניות אמנם שפטו לפחות 40 אזרחים שהצטרפו לשורות המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה, אחרי ששבו הביתה - אך דבר לא נעשה כדי לטפל באווירה שהצמיחה את התמיכה בפונדמנטליזם האסלאמי.

"ההפך הוא הנכון", מציין בכיר מבוסניה בשיחה עם "ישראל היום". "נוצר הרושם שהרשויות מתייחסות בסלחנות להתגברות האנטישמיות, שמקורה בקיצוניות אסלאמיסטית". ואכן - העובדות שצפות על פני השטח מחזקות את דבריו. בשנים האחרונות נקראו רחובות ובתי ספר בסרייבו על שמם של חוסיין דוזו ומוסטפה בוסולדז'יץ' - שניים מבכירי המוסלמים שכיהנו במשטר הפרו־נאצי של בוסניה במלחמת העולם השנייה.

זעזוע נוסף נרשם כשאוהדי כדורגל פרסמו באחד מהמשחקים דגל ישראל מעוות, שבמרכזו הופיע צלב קרס במקום מגן דוד. במשחק אחר הם שרו שיר שקרא לרצח יהודים, ונופפו בדגל היחידה של פטקוביץ'.

התקפות על ישראל

ההתקפה הברברית של חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר והלוחמה בעזה הגבירו את עוצמת הלהבות. זלטן בגיץ', מנהיג המוסלמים בבוסניה וחבר פרלמנט, הגדיר את ממשלת ישראל כ"טרוריסטית" ואת פעולותיה כ"רצח עם של הפלשתינים". ז'לקו קומשיץ', חברו לנשיאות מטעם הקרואטים (שנבחר לתפקיד בקולות המוסלמים), תמך בעמדתו, ואחרי שהגן על חמאס כינה את שגרירת ישראל במדינה, שהעזה להזכיר לו מה עשו מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר, "טיפשה, שקרנית ומרושעת".

ב־22 באוקטובר נערכה בסרייבו הפגנה פרו־פלשתינית בהשתתפות אלפים, שבה הונפו דגלי אש"ף ודאעש, הדגל של הצבא המוסלמי של בוסניה ושלטים אנטישמיים. "האנטישמיות הרימה ראש בחלקים המוסלמיים של בוסניה, ואין מי שיעצור אותה", מסכם הבכיר במשרד החוץ של בוסניה, ומביע חשש שהדברים לא יסתיימו רק במילים. הוא מציין גם שאמיר כבירי, איש עסקים ישראלי ובעלים של קבוצת כדורגל מהצד הקרואטי של בוסניה, קיבל לאחרונה איומים מפורשים על חייו, ומזהיר ששיתוף הפעולה בין המוסלמים הבוסנים לבין ארגוני הטרור במזרח התיכון עלול להגיע גם לפעולות טרור.