תמונות מטרידות מגיעות בסוף השבוע מגרמניה: ברשתות החברתיות הופצו שני צילומים שבהן נראים סימני מגן דוד על דלתות כניסה לבניינים. בהסברים לצילומים נטען כי מדובר בבתי יהודים.
As part of an intimidation campaign, some people in Berlin have started marking the buildings where Jews live pic.twitter.com/DapVPnIJ6v
— Visegrád 24 (@visegrad24) October 14, 2023
"עברתי ליד אותה דלת שעליה ציירו מגן דוד - זה ממש ברחוב לידי, בדרך שבה אני הולכת לבית הספר של הבן שלי – וזה אגרוף בבטן", אומרת ל"ישראל היום" יעל ס', שמתגוררת בברלין זה 8 שנים. "מאז הכריזו על יום הזעם, התלבטתי אם לשלוח את הילדים למסגרות. אבל כשראיתי את המגן דוד, השארתי אותם בבית. והילדים שלי במסגרות ציבוריות לגמרי, הם דוברים גרמנית, רוב החברים שלנו גרמנים ולא ישראלים. אנחנו גם לא גרים בשכונה שבה נגיד לילדים לא לדבר בעברית, אבל זה הגיע גם אלינו.
“Pro-Palestinian” rallies are Pro-Hamas rallies
The hate is surging.
Across the world there are many instances of houses belonging to Jews being marked with the Star of David—marking Jews for death—as the Nazi’s did.
Stand against #Hamas#Hamas_is_ISIS#StandwithIsreal 🇮🇱 pic.twitter.com/fNslOihHa6
— Dapper Detective (@Dapper_Det) October 14, 2023
"בפעם הראשונה פחדתי לדבר עברית, בשכונה שלי, במקום שבו אני מרגישה בבית. העיניים מתרוצצות, תחושה שאין אוויר, שעוד רגע מישהו יבוא וירק עלינו ולא יודעת מה עוד".
נעמן הירשפלד, הייטקיסט שמתגורר בברלין מאז 2012, מסכים: "הגרפיטי של מגן דוד בפרנצלאורברג מגעיל ובהחלט גורם לתחושה כללית של רדיפה. כבר היו שם בעבר תקיפות של יהודים חובשי כיפה במהלך המבצעים בעזה".
לדבריו, "מאז 7 באוקטובר יש תחושה של רעידת אדמה. קודם כל כישראלים, אבל גם כמהגרים כאן בברלין. אנחנו גרים מאד קרוב למרכז הגדול של הקהילייה הערבית ברובע נויקלן. חלקם הגדול מסוריה ומלבנון, אבל יש גם אוכלוסייה פלשתינית גדולה. אמנם גם בעבר היו תקופות מתוחות, אבל עד עכשיו היה דו-קיום מוצלח. למשל, מעולם לא פחדתי שהילדים שלי ידברו עברית ברחוב, או יזדהו כישראלים, גם בבית ספר עם אחוז מוסלמים גבוה. אבל אחרי הטבח היו כאן לא מעטים שחגגו, וזה עורר שאט נפש, זעם ובייחוד את התחושה שאין כאן דו קיום. אני לא רוצה להכליל, יש הרבה אנשים שלא הגיבו ככה והיו גם ערבים לא מעטים שהביעו אמפתיה. למשל, חבר לבנוני גרמני התקשר לשאול לשלומי. ועדיין, יש תחושה של עוינות. אני מכיר אנשים לא מעטים שחשים מאוד חשופים ופגיעים. זה מחלחל פנימה. אני מסרב לחיות ככה ולפחד. זה נראה לי עניין עקרוני. אבל אני מבין את זה לגמרי".
"בנויקלן חגגו את הטבח, אבל אפילו באזורים כמו פרנצלאוארברג היוקרתי היה מקרה של אישה שדיברה עברית וספגה איומים", מוסיפה יעל ס', "בפרידריכשטראסה שבאזור מיטה (מרכז ברלין) בחור שידבר עברית חטף יריקה. כל בתי הספר היהודיים נשארו סגורים. באחד המקומות ציירו צלב קרס ליד שם של משפחה יהודית באינטרקום. בחלק מהמקומות גם בתי הספר הקרובים לאלה היהודיים נותרו סגורים. מסעדות ישראליות נותרו סגורות, כולל מסעדת כנען, שבבעלות יהודית-פלשתינית. אירוע שהיה מיועד לישראלים ותוכנן למחר בוטל".
ביום שישי התכנסו מאות אנשים ליד בית הכנסת פרנקלופר שבקרויצברג כדי להפגין סולידריות עם ישראל, אבל גם להגן עליו למקרה של תקיפה פוטנציאלית. יום מוקדם יותר, אסר הקנצלר אולף שולץ על פעילויות המזוהות עם חמאס וכן על פעילות ארגון סמידון, המזוהה עם החזית העממית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו