הקרב נגד השחיקה: החזיתות החדשות של קייב

קצת יותר משנה וחצי לתוך המלחמה, לצד המאבק לשחרור אזרחיה ושטחיה מהכיבוש הרוסי, אוקראינה מתמודדת עם שורת אתגרים בינלאומיים. "ישראל היום" עושה סדר.  

מתקפת הנגד: הזמן אוזל, סימני השאלה מתרבים

סימן שאלה גדול מרחף מעל מידת ההצלחה של מתקפת הנגד שהחלה בחודש יוני. במונחים של שטח ששוחרר (כ־420 קמ"ר), היא רחוקה שנות אור מהבליץ במחוז חרקיב בספטמבר אשתקד (יותר מ־12,000 קמ"ר) או חרסון (יותר מ־6,000 קמ"ר). הפעם, לרוסיה היו חודשים ארוכים להפיק לקחים, להתחפר ולמקש, להתכונן ברמת התיאום בין היחידות, ומעל לכל - להקצות מספרים גבוהים מאוד של מגויסים.

גובר האיום על קרים הכבוש

מנגד, אף שבקייב היו שמחים לשחזור ההישגים של השנה שעברה, ההערכה היא שבנתונים הקיימים שחרור השטחים הפך למטרה משנית: האבידות לא היו שוות את המאמץ. על כן, נראה שהיעדים העיקריים הם להסב אבידות כבדות ככל האפשר לצבא רוסיה כדי לפגוע ביכולתו לתקוף בעתיד, לחבל בקווי האספקה שלו, ולהגביר את הלחץ על חצי האי קרים הכבוש, שמשופע במתקנים צבאיים ובאמצעי לחימה. דווקא בגזרת קרים נחלה קייב הצלחות שעשו יותר כותרות, בין השאר עם פגיעות בנכסים יוקרתיים של צי הים השחור הרוסי.

מה הלאה? בארה"ב לא מרוצים מכך שקייב לא הקצתה את כל הכוחות לחזית הדרומית ומתריעים שהזמן אוזל עד תחילת הגשמים. בקייב מבטיחים להמשיך להילחם גם בחורף. מזג האוויר גם לא יפריע להמשך המתקפות על קרים. אפשר להניח שגם הפגיעה הימית ברוסיה תימשך: קייב שכללה מאוד את השימוש בכלי שיט בלתי המאוישים (כשב"מים) והשיגה יתרון אסימטרי מול רוסיה.

שאלת האמל"ח

שאלה גדולה תהיה אם יש לאוקראינה די אמצעי לחימה, בשל תלותה באספקה מהמערב. השבוע התריע בכיר בנאט"ו כי "כבר רואים את תחתית החבית" וקרא למדינות להגביר בדחיפות את קצב הייצור. קייב מצידה פועלת במרץ לשדרוג התעשייה הביטחונית שלה.

האתגר האמריקני: הפוליטיקה בוושינגטון מערימה קשיים

השבוע הפוליטי האמריקני, שהחל כדרמטי עם אישור ארכה לתקציב והפך להיסטורי עם הדחת יו"ר בית הנבחרים בידי אנשי מפלגתו, לא יכול היה שלא להדאיג את קייב. ארה"ב היא ספקית הסיוע הצבאי מספר אחת (ובפער), אך מהדיל בין הדמוקרטים לרפובליקנים שמנע את השבתת הממשל הוצא הסיוע לקייב. רגע לפני ההצבעה הדרמטית בבית הנבחרים הבטיח הנשיא ביידן כי הסיוע לאוקראינה יימשך כסדרו. לפי ה"וול סטריט ג'ורנל", לארה"ב נותרו כ־5 מיליארד דולרים שאפשר להקצותם לאוקראינה.

עם זאת, התמיכה הדו־מפלגתית בקייב נחלשת ככל שמתקרבות הבחירות. עדות לכך היתה אי־הזמנתו של זלנסקי לפני כשבועיים לנאום בפני שני בתי הקונגרס, בניגוד לביקורו הקודם בדצמבר. באגף הטראמפיסטי של המפלגה הרפובליקנית גוברים הקולות השואלים מדוע משקיעים באוקראינה יותר מאשר, למשל, בגבול הדרומי של ארה"ב. כך, בפעם האחרונה שהועלתה חבילה להצבעה בבית הנבחרים, 117 מחוקקים רפובליקנים הצביעו נגד לעומת 101 שתמכו. למעשה, אחד המניעים של המורדים נגד מקארתי השבוע היה קיומו לכאורה של דיל סודי לסייע לקייב. יתרה מזאת, רק לאחרונה אמר דונלד טראמפ ש"אוקראינה אינה חיונית לאינטרסים האמריקניים", ולפי ההערכות במוסקבה בונים על זכייתו ב־2024 מתוך תקווה שיכפה על אוקראינה הפסקת אש.

אבל גם בלי קשר לפוליטיקה הפנימית, בכירים בממשל ביידן מזהירים כי על אוקראינה להראות הישגים בתחום הטיפול בשחיתות בשלטון. ה־CNN דיווח אך אתמול כי חלק מהסיוע הכלכלי עשוי להיות מותנה בהתקדמות בעניין זה.

האתגר האירופי: מול הנחישות בבריסל - סדקים במזרח אירופה

השבוע, לראשונה בתולדות האיחוד האירופי, נפגשו שרי החוץ של המדינות החברות מחוץ לגבולות האיחוד. זה קרה בקייב, והמסר שהושמע היה ברור: תמיכת אירופית באוקראינה היתה ונותרה בלתי מעורערת. לפני כן ביקר באוקראינה שר ההגנה הבריטי גרנט שאפס והביא עימו מסר דומה.

אלא שאת המסר הזה היה צריך להדגיש כל כך דווקא כנגד סממנים מדאיגים באירופה עצמה, ובראשם ההישג של רוברט פיצו ומפלגתו הפרו־רוסיים בבחירות בסלובקיה. בנסיבות מסוימות פיצו עלול לחבור לויקטור אורבן ההונגרי, המקורב לפוטין, שמתחילת המלחמה מנהל מדיניות לעומתית ביחס לבריסל.

החודשים האחרונים הביאו גם לעימות פומבי בין קייב לבין בעלת בריתה הקרובה ורשה, על רקע ייצוא החיטה מאוקראינה, שפגע בחקלאים הפולנים - חלק משמעותי מה"בייס" של מפלגת "החוק והצדק" השלטת. אדרבא, מפלגת "קונפדרציה" הימנית־קיצונית, שצפויה לסיים שלישית בבחירות לסיים בוורשה, דורשת להפחית את הסיוע לקייב.

אבל ככל שהסדקים נראים מוחשיים, כך גוברת נכונות האיחוד האירופי לעזור. גובה הסיוע של האיחוד עד כה עומד על כ־89 מיליארד יורו, ובמפגש בקייב התחייב הנציב העליון למדיניות החוץ של האיחוד, ז'וזפ בורל, כי הוא רק יתרחב, בלי קשר להתפתחויות בארה"ב. "עבורנו האירופאים, רוסיה היא איום קיומי", אמר.

השבוע אף פרסם "פוליטיקו" כי המגעים לקבלת אוקראינה לאיחוד האירופי יחלו לא יאוחר מדצמבר (ביוני קיבלה קייב סטטוס של מועמדת). בחודש הבא אמור להתפרסם דוח על התקדמות של אוקראינה (ושל מועמדות נוספות) במילוי הדרישות להצטרפות, ולאחר פרסומו, "הנציבות האירופית תפרסם הכרזה שתקשה מאוד על המדינות החברות להתנגד לפתיחת המגעים". אין פירוש הדבר שאוקראינה תתקבל מיידית לאיחוד, רחוק מכך, אבל מדובר באיתות חיובי מאוד מבחינת קייב דווקא כאשר נראה שהעייפות ממנה גוברת.

אתגר התשתיות: נערכים לחורף נוסף עם שיבושי חשמל

החורף מתקרב, ובאוקראינה נערכים להתמודד שוב עם התקיפות על תחנות הכוח ותחנות המשנה. המהנדסים האוקראינים זכו לשבחים על המאמץ אשתקד, שמנע את קריסת המערכות בעקבות התקיפות.

הפעם האתגר עלול להיות גדול יותר: לדברי שר האנרגיה הרמן הלושצ'נקו, אין עוד עודפי ייצור ונותר מעט מדי ציוד חלופי. אמנם יש לאוקראינים ניסיון מהחורף הקודם וגם יותר מערכות הגנה אווירית מאשר באוקטובר שעבר, אבל גם רוסיה הפיקה לקחים וכנראה צברה טילים. זה שבועות ארוכים שהרשויות משקיעות בשיפור המיגון והבידוד בתחנות כוח. ציוד מיושן מוחלף בחדש. 100 שנאים רבי־עוצמה הוזמנו לקראת החורף, אולם תקיפות על מפעלי הייצור הקטינו את הכמות שתהיה מוכנה במועד. שנאים שהוזמנו מחו"ל מאוחסנים ברומניה ובפולין. מנגד, אוקראינה מחוברת כעת לתשתית החשמל האירופית, ובמקרה הצורך יכולה לקבל חשמל מהמערב.

בעיה אחרת טמונה בכוח האדם. כך, למשל, חברת DTEK הפרטית, שייצרה רבע מהחשמל באוקראינה ערב המלחמה. תקיפת תשתיותיה הפחיתה את תפוקתה ב־20%, אולם גם 5,000 מ־60 אלף עובדיה גויסו. לדברי דמיטרו סחרוק, מנכ"ל החברה, יש גם איום סייבר מתמיד. "זה כמו חתול ועכבר", אמר ל"אקונומיסט". "אנחנו נמצאים תמיד בתנועה".