"עייפות ציבורית גוברת": במזרח פולין מרגישים את מחיר המלחמה באוקראינה

חבל פודקרפאטי, אזור הרי הקרפטים הפולניים, שוכן על גבולותיה הדרומיים-מזרחיים של פולין עם אוקראינה וסלובקיה. עם פרוץ המלחמה הרוסית הכוללת נגד אוקראינה ב-24 בפברואר אשתקד הפך חבל זה משטח מרוחק ובלתי ידוע בקצהו המזרחי של האיחוד האירופי לטבור הפעילות המערבית למען אוקראינה. מיליוני פליטים אוקראינים, 5,750,000 ליתר דיוק - רובם נשים, ילדים וזקנים - התדפקו על מעברי הגבול בחבל זה (מעל לחמישה מיליון פליטים נוספים הגיעו לפולין במעברי גבול באזורים אחרים) וביקשו מקלט בפולין או יכולת לעבור דרכה למדינות מקלט אחרות, בהן ישראל.

פעילות סיוע הומניטרית, צבאית, מדינית נשלחה מכאן מערבה, לשטחה של אוקראינה. בירת החבל, ז׳שוב, ונמל התעופה הקטן שלה, הפכו לנקודת מעבר ראשית ליוצאים מאוקראינה - ביניהם פצועי מלחמה, ולבאים אליה - ביניהם ראשי מדינות וממשלות. הרשויות ובאוכלוסייה המקומיות התגייסו מיומה הראשון של המלחמה, כדי להגיש כל סיוע אפשרי לנמלטים מאוקראינה ולאלה שנשארו בה - מרצון או מכורח. מסיוע ראשוני מיד לאחר ההגעה לפולין - מזון, קורת גג, טיפול רפואי, עזרה נפשית - ועד לקליטה ארוכת טווח - מציאת מגורים, מקומות עבודה גני ילדים ובתי ספר. מעל למיליון פליטים אוקראינים נשארו על אדמת פולין והם נוספו למיליון וחצי אוקראינים שחיו על אדמת פולין לפני המלחמה.

״ההתמודדות עם גלי הפליטים הללו הייתה החוויה הקשה, המאתגרת והנלמדות ביותר שחוויתי בתקופת כהונתי כמושלת חבל פודקרפאטי״, מודה אווה לנייארט, חברת מפלגת השלטון הפולנית ״חוק וצדק״, ״התבקשנו להיערך לקליטתם של חמישה מיליון פליטים, אך לא ידענו למשך כמה זמן. בימי השיא של הגעת הפליטים הגיעו אלינו 80,000 איש מדי יום, פי ארבעה ממספר האנשים שנהגו לחצות את הגבול לצרכי עבודה. היום מגיעים אמנם עוד רק פליטים בודדים, אך היום אנחנו ערוכים היטב לקליטת גלי פליטים נוספים אם תחול הסלמה במלחמה״.

״המלחמה באוקראינה הפכה את האזור שלנו למרכז הומניטרי-מדיני״, אומר ולאדיסלאב אורטיל, הנציב העליון (מרשל, בפולנית) של חבל פודקרפאטי, גם הוא ממפלגת השלטון השמרנית, ״אנחנו ממשיכים לספק עזרה בתחומים שונים: סיוע הומניטרי, רפואה, קליטה. הצלחנו להתמודד עם עם האיום של המשבר ההומניטרי הגדול. אין מחנות פליטים, הפליטים פוזרו בקרב האוכלוסייה. אך, לפליטים שהגיעו עדיין יש צרכים רבים ויש צורך בהמשך הזרמת סיוע כספי לטיפול בצרכיהם, בעיקר מצדו של האיחוד האירופי. אנחנו גם חשופים לאיומים ולהתקפות מצדם של גורמים רוסיים, בעיקר בתחום הלוחמה הפסיכולוגית והסייבר. למשל, באינטרנט הופץ מסמך מזוייף עם חתימה שלי שבו נכתב שאני מגביל את התנועה באזור הגבול. לא היה ולא נברא. אנחנו חייבים לשמור על ערנות מול האיום הרוסי הזה. אין ספק, שהמצב שנוצר בעקבות המלחמה משפיע על הרווחה של כלל החברה כאן״.

בדיוק את הנקודה הזו מבקשים גורמים לאומניים קיצוניים לנצל לקראת הבחירות הכלליות הגורליות, שייערכו בפולין באמצע החודש הבא: בעוד מפלגת השלטון, הנאבקת על ניצחון נוסף מול גוש אופוזיציה מרכז שמאל מאוחד, מציגה את המאמץ הפולני האדיר לטיפול במיליוני הפליטים האוקראינים כהישג גדול - גם כדי לדחות את לחצי האיחוד האירופי לקלוט מבקשי מקלט ממדינות אחרות, בעיקר מוסלמיות, מואשמת הממשלה ע״י הגורמים הלאומניים בהפניית משאבים כספיים גדולים מדי לרווחת הפליטים האוקראינים, על חשבון האזרחים הפולניים.

״הממשלה הפולנית מחויבת בראש ובראשונה לספק שירותים לאזרחיה״, אומרת המושלת לנייארט ל״ישראל היום״, ״בחבל שלנו, מאחר שאנחנו אזור גבול, היה מאמץ עצום לסייע לאוקראינים, גם לאלה שנותרו שם. ההיסטוריה של היחסים בין הפולנים והאוקראינים היא היסטוריה סבוכה. יש קולות ביקורתיים אצלנו על ממדי העזרה לאוקראינים, אבל אלו לא הקולות השולטים על השיח הציבורי. כמדינה יש לנו בעיות משלנו. אבל, אנחנו מגלים הבנה לצרכים של האוקראינים. תפקיד הממשלה הוא למצוא איזון בין סיפוק צרכי האוכלוסיה המקומית ושמירה על מחויבות ברורה לסיוע לפליטים האוקראינים. זה נושא מורכב. אין כאן נוסחה ברורה. אבל, הביקורת היא שולית״.

״אנחנו רוצים להאמין שהמלחמה באוקראינה תסתיים בקרוב ואוקראינה תנצח״, ממשיכה לנייארט, ״אבל הניסיון שלנו עם הרוסים לא מאפשר לנו לסמוך על האמונה הזו. הרוסים לא ייכנעו בקלות. העימות יהיה ארוך טווח והוא מופנה גם כלפינו. אנחנו עדים להפצת מידע לא נכון, לנסיונות לייצר פניקה בקרב האוכלוסייה בעיקר דרך איומים לשימוש בנשק גרעיני. אבל, הצלחנו לייצר נחישות חברתית ואנחנו נערכים לכל תרחיש״.

עם זאת, נציגי ארגונים הפועלים בשטח בקליטת הפליטים האוקראינים מודים שקיימת ״עייפות מלחמה״ גוברת בקרב האוכלוסייה הפולנית. ״עייפות המלחמה קיימת לא רק בצד הפולני אלא גם בצד האוקראיני״, מעריך תומאס צ׳ופ, המטפל בסוגיית קליטתם של פליטים אוקראינים בשוק העבודה המקומי״. ״יש ירידה בהתעניינות במה שקורה באוקראינה, גם בקרב הקהיליה הבינלאומית״, אומרת מלגוז׳טה סיילסקה, מארגון הסיוע של הכנסיה הקתולית ״קאריטאס״, המלחמה הפכה לעניין של שגרה. אנחנו מאוד מקווים שתהיה התעוררות מחודשת של ההתעניינות במלחמה מאחר שהתמיכה באוקראינים עדיין נדרשת בתחומים רבים והמלחמה רחוקה מלהסתיים״.