הדילמה של המערב: האם ישלחו מטוסי קרב לקייב?

קצת יותר משבוע לאחר ההחלטה ההיסטורית של גרמניה וארה"ב לספק טנקי מערכה לצבא אוקראינה במלחמתו מול רוסיה, מתחולל במערב דיון נוקב בנושא העברת מטוסי קרב לחיל האוויר האוקראיני, שספג אבידות קשות במשך כמעט שנה של לחימה.

הסוגיה עלתה לכותרות כשביום שני שלל נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, את האפשרות כי ארצו תספק לאוקראינה מטוסי קרב מדגם F-16. בתשובה לשאלת עיתונאים, אמר ביידן כי העברת מטוסי קרב מתוצרת מערבית לידי אוקראינה "לא מעשית". יומיים קודם לכן, שלל באופן דומה את הרעיון גם קנצלר גרמניה, אולף שולץ.

לא ברור בשלב זה אם הסירוב המערבי למסירת כלי טיס חדישים לידי אוקראינה נובע מחשש להסלמה או מבעיה לוגיסטית כלשהי, אך האוקראינים לא מסתירים את הצורך שלהם בנשק שכזה.

דובר חיל האוויר האוקראיני, יורי איגנט, אמר מוקדם יותר השבוע כי לארצו דרושים כ־200 מטוסי קרב רב־תכליתיים, מדגם דומה לזה של F-16 האמריקני. בד בבד, בשבוע שעבר פורסם בכלי התקשורת במדינה כי צבאה שוקד בימים אלו על שדרוג בסיסיו כדי שיתאימו לכלי טיס מתוצרת מערבית.

חיל האוויר האוקראיני ספג אבידות בלתי נתפסות במהלך הלחימה מול חיל האוויר הרוסי, הגדול ומצויד טוב יותר ממנו משמעותית. החיל האוקראיני החל את המלחמה עם כמה עשרות מטוסים מיושנים מתוצרת בריה"מ, אך הכישלון הרוסי להשמידו בימים הראשונים ללחימה סתם את הגולל על ניסיון מוסקבה להשיג שליטה מוחלטת בשמי אוקראינה.

חרף הנחיתות המספרית והאיכותית, חיל האוויר של אוקראינה ממשיך לפעול בצורה מוגבלת ולהסב נזק לרוסים.

"לשחוק את הרוסים"

"למעשה, המלחמה באוקראינה היא ממש לא מלחמה אווירית", אמר ל"ישראל היום" סא"ל (מיל') עמר דנק, נווט בחיל האוויר. "היא לא דומה לשום תפיסה מערבית של מלחמות, ולכן היא נראית כמעט כמו במלחמת העולם השנייה, בין שני צבאות יבשתיים, שבה הכוח האווירי לא משפיע כמעט על שדה הקרב".

לדברי דנק, בעל הבלוג "שאלה אסטרטגית", "שני הצבאות מצליחים לשלול את יכולת הפעלת הכוח האווירי של הצד השני - דבר שהוא הרבה יותר משמעותי עבור האוקראינים, שסובלים מנחיתות אדירה מול חיל האוויר הרוסי".

דנק, כמו מומחים רבים אחרים, סבור שסיוע מערבי במטוסי קרב לאוקראינה לא יחולל שינוי מהפכני ומיידי בצורת הלחימה, אך יאפשר לאוקראינים עוד קצת מהדרוש להם להטיית הכף מול הענק הרוסי. "סיוע מערבי במטוסי קרב יכול לעזור לאוקראינה בשלוש אפשרויות", הסביר דנק. "הראשונה - בהרחבת יכולת תקיפה אוקראינית מדויקת על מטרות בטווח ארוך יחסית למה שמבוצע עד כה. כלומר, היכולת לבצע תקיפות בהיקף גדול יותר על מטרות עומק שונות.

"חימוש אווירי, מהיותו זול יותר, יגדיל את טווח המטרות שיוכלו האוקראינים לתקוף - כמו סוללות ארטילריה, מחסני תחמושת קטנים ועמדות פיקוד ושליטה מקומיות.

"זה לא יכריע את המלחמה בתוך פרק זמן קצר, אבל יכול להגדיל באופן משמעותי את יכולתם לשחוק את הרוסים".

"האפשרות השנייה היא לתת לאוקראינים מטוסים שישמשו תחליף להגנה אווירית, במטרה למנוע מהרוסים חופש פעולה בחזית ולתמוך אווירית בכוחות הקרקע. בהנחה שתיגמר לאוקראינים יכולת ההגנה האווירית, יוכלו מטוסים מערביים למנוע מהרוסים להשיג עליונות אווירית. אני לא חושב שזו חלופה חזקה, ואני מאמין שהמערב יידע לספק מערכות הגנה אווירית במקום זאת.

"האפשרות השלישית היא העברת מטוסים שיותר אפקטיביים בקרב השתתפות קרוב - כלומר, תמיכה לכוחות הקרקע, כמו מטוס ה־A-10 Thunderbolt. מדובר במטוס שיכול לטוס בגובה נמוך, ובעצם לשמש את האוקראינים כ'ארטילריה מעופפת' לסיוע קרוב בלחימה נגד הרוסים".

מסוגלים להתמודד

באשר לדגם מטוס ספציפי שיועבר לידי האוקראינים, אמר דנק: "זו שאלה פתוחה שאנחנו לא יודעים את התשובה לה. אפשרות מרכזית שעומדת על הפרק היא F-16 האמריקני, שמוטס על ידי הרבה חילות אוויר ברחבי העולם, ויש מאגר גדול יחסית של דגמים ישנים שניתן להעביר בקלות יחסית לאוקראינה.

"אפשרות נוספת היא ה'גריפן' השבדי, שנחשב מטוס קרב מצוין ויכול לפעול ממסלולי נחיתה והמראה קצרים יחסית. קיימות גם אופציות אחרות, אך פחות ריאליות, כמו הטורנדו הבריטי".

כמו הנשיא ביידן, גורמים רבים במערב רמזו או ציינו כי חיל האוויר האוקראיני - שהפעיל עד כה בעיקר מטוסים מתוצרת סובייטית, כמו מיג 29 וסוחוי 25 - יתקשה להכשיר טייסים, ויותר מכך צוותי קרקע ומתקנים מתאימים עבור מטוסי הקרב המערביים.

טרנט טלנקו, מומחה ללוגיסטיקה צבאית, שניתח בעבר בהצלחה רבה את השתלשלות הלחימה באוקראינה, סבור שחיל האוויר האוקראיני מוכן למשימה.

"האוקראינים", כתב, "היו מסוגלים להרכיב בעצמם מטוסים שנשלחו אליהם בחתיכות, ולייצר רכיבים מתאימים מתוצרת רוסיה בהנדסה לאחור. הם בהחלט מסוגלים להתמודד עם תחזוקה של כלי טיס מערביים עם מערכות דיגיטליות פשוטות יחסית להחלפה".