ברחובות מוסקבה המלחמה כלל לא מורגשת: שליח "ישראל היום" בדיווח מיוחד

על כתליו של אולם התצוגות הגדול "מאנז'", הסמוך לכיכר האדומה במוסקבה, נראה במפתיע דגלה של אוקראינה. לכאורה. השמיים הכחולים ושדות החיטה הזהובים - צבעי הדגל האוקראיני - מופיעים על שלטי פרסום לתערוכה הגדולה, המוצגת כעת במקום, תחת הכותרת "אוקראינה - סוף עידן".

הכניסה לאולם מוקפת גדרות ברזל והמבקשים לראות את התערוכה עוברים בדיקות ביטחוניות קפדניות ביותר בידי שוטרים. באולמות התערוכה מוצגת באופן ממוסמך היסטורית הגרסה הרוסית הרשמית לשורשיה של המלחמה באוקראינה, מימי הביניים ועד לימינו. לפי המצג הרוסי, "העם האוקראיני הומצא במאה ה־19 על ידי היסטוריונים אוסטרים וגרמנים" ואילו הכבוד, שלו - לפי מארגני התערוכה - זוכים באוקראינה של היום ראשי הלאומנים שעבדו עם הנאצים, מודגש במיוחד. זו ההנמקה שמביאים למלחמה: הצורך לבצע "דה-נאציפיקציה" של אוקראינה.

האולם האחרון בתערוכה מוקדש לגיבורי "המבצע הצבאי המיוחד", כפי שמגדיר הקרמלין את הפלישה, שנהרגו באוקראינה. התערוכה מושכת קהל רב למדי ומגוון, כמו גם תלמידי תיכון שמובאים הנה בקבוצות. בכמה מוזיאונים צבאיים שבהם ביקרתי גם ראיתי הרבה מבקרים צעירים, ובהם ילדים, שחלקם באו עם הוריהם. תהיה זו טעות לחשוב שכל האוכלוסייה הרוסית, או רובה, מתנגדת למלחמה באוקראינה. יש כאלו שאינם מדליקים יותר את הטלוויזיה הרוסית, כי אינם רוצים לשמוע עוד את התעמולה הממשלתית בעד המלחמה. יש כאלו שדווקא צורכים אותה בשקיקה.

למעט שלטי חוצות שמחזקים את ידי הצבא הרוסי, כמה חנויות מערביות סגורות ותוכניות מלל אינסופיות בטלוויזיה על החזיתות באוקראינה, המלחמה הרחוקה אינה מורגשת בחוצות מוסקבה כעת, מששככה אימת הגיוס ההמוני. באזורים התיירותיים שמסביב לקרמלין והכיכר האדומה כבר נערכים במלוא המרץ לקדם את פני ה"נובי גוד", עם תאורה ראוותנית ביותר לעומת זו החיוורת באירופה, שמראה לעיני כל שמוסקבה אינה סובלת ממחסור כלשהו באנרגיה. התיירות שמגיעה לבירה הרוסית כעת היא בעיקר תיירות פנים וממדינות שאינן מחרימות את רוסיה - סין, הודו ומדינות בדרום אמריקה. אנשי עסקים ממדינות אלו ממלאים גם את בתי המלון הראשיים, שבהם נערכים ללא הרף כנסים על כל נושא אפשרי. מרכזי הקניות היוקרתיים והמסעדות המפוארות בסיטי של מוסקבה שוקקים והומים. כך גם החנויות של רשת ההמבורגרים האמריקנית "מקדונלד'ס", שהוחלפה ברשת מקומית "טעים וזהו". זה אכן טעים, ניסיתי.

בקהילה היהודית ברוסיה נמנעים במכוון מלהביע תמיכה במלחמה ומכחישים בתוקף את קיומם של לחצים מצד הממשלה בכיוון זה. עם זאת, יש לא מעט חברי קהילה שמטילים את האחריות לפרוץ המלחמה על המערב, ובעיקר על ארה"ב, שלדבריהם דחקו את פוטין לפינה שחייבה אותו להגיב כדי לשמור על האינטרסים הלאומיים של ארצו. גם בעולמה של הקהילה היהודית קיימת התנגשות ציוויליזציות בין השמאל הליברלי-פרוגרסיבי לבין ימין שמרני. "מעבר לכך", מדגישה חברת קהילה המבקשת לשמור על עילום שם, "יש המציגים את פוטין כמפלצת. אך הם אינם שואלים את עצמם מה יקרה אחריו. מי יתפוס את השלטון?"

הכתבה המלאה ביום שישי ב"ישראל השבוע"