הקרב על הכבוד: העיר שהפכה למטרה של שכירי החרב הרוסים

אין שום דבר מיוחד בעיירה בחמוט. היא ממוקמת על נהר הבחמוטובקה במחוז דונצק שבמזרח אוקראינה, יש בה מכרה מלח, קתדרלה אורתודוקסית לא גדולה במיוחד, שוק עירוני שפעיל כל השבוע ויקב גדול. אך בשבועות האחרונים העיירה שבה מתגוררים 70 אלף תושבים, הפכה לאחד ממוקדי הבעירה העיקריים של המלחמה באוקראינה.

לאחר נפילתה של העיר ליסיצ'אנסק ב-3 ביולי לידי הצבא הרוסי, בחמוט הפכה ליעד הכיבוש  הבא של הצבא הרוסי, ומי שקיבל עליו את הגזרה - חלק קריטי מצפון-מזרח מחוז דונצק - הוא כוח ואגנר, חברת שכירי החרב שבעליה, יבגני פירגוז'ין, מקורב לפוטין והיא נהנית מתעדוף בנשק ובכוח אדם איכותי.

הצבא הרוסי החל להתקדם לכיוון העיירה עוד בחודש יולי ,כשיחידות של כוח ואגנר נשלחו פעם אחר פעם לכבוש עמדות של הצבא האוקראיני, שניהל מלחמת נסיגה עקשנית וגבה אבדות כבדות מהכוחות הרוסיים המתקדמים. אלא שלקראת סוף אוגוסט החלה ההתקדמות הרוסית להאט ולהיעצר כמעט לגמרי בפאתי העיירה.

הניסיון הרוסי להתקדם לעבר בחמוט, וההישגים הטריטוריאליים להם זכה הצבא הרוסי בדרך, היו יכולים להיחשב זניחים כמה חודשים קודם לכן כשהצבא הרוסי הצליח לכבוש חלקים גדולים מדרומה וממזרחה של אוקראינה, אך כעת נותרה בחמוט הגזרה היחידה בה הצבא הרוסי מתקדם במדינה, בעוד כוחותיה של מוסקבה נסוגו והובסו בקרבות במחוז חרקיב, סמוך לעיר לימאן במחוז דונצק ובמחוז חרסון.

"המתקפות המתמשכות סביב בחמוט משקפות את הצורך של הצבא הרוסי ושל הקרמלין למעט חדשות טובות לאחר חודשים של מפלות וחבלות במורל ונסיגות בעקבות מתקפות-נגד מוצלחות של האוקראינים", מספר ג'יימס בלאק, אנליסט צבאי עבור תאגיד ראנד בוושינגטון, לעיתון הרוסי בשפה האנגלית "מוסקו טיימס". "בחמוט זה המקום היחיד בו הצבא הרוסי השיג התקדמות כלשהי מאז תחילת הקיץ", אומר המומחה.

אך ההתקדמות מגיעה במחיר כבד מאוד. בימים האחרונים הגיעו הכוחות הרוסיים ממש עד פאתי העיר, ונהדפו על ידי הצבא האוקראיני פעם אחר פעם. על פי חלק מהדיווחים צבא רוסיה, ובעיקר כוח ואגנר, ספגו לא פחות מ-8,500 הרוגים במהלך חודשי הלחימה בגזרת בחמוט, כשהשדות הסמוכים לעיירה מלאים גופות חללים שלא פונו. נשיא אוקראינה, ולודימיר זלנסקי, התייחס למאמץ הרוסי לכבוש את העיירה ואמר: "יום אחר יום, במשך חודשים, הם שולחים גל אחרי גל של אנשים אל מותם שם, ממקדים את כל הארטילריה שלהם על האזור".

מבחינה אסטרטגית הערך של כיבוש בחמוט מוטל בספק, אך עבור הרוסים וחברת שכירי החרב הפעילה באזור העיירה הפכה לסמל, כזה ששווה לרכז מאמצים עבורו, גם על חשבון גזרות אחרות הסובלות ממחסור בכוח אדם וכוח אש. משמעות ההחלטה הרוסית היא כתישה ארטילרית חסרת רחמים של העיר, ממנה סובלים בעיקר האזרחים המתגוררים בה.

"ההורים שלי מתגוררים בעיירה, ולצערי כבר כמה שבועות שאין לי שום דרך לתקשר איתם ואינני יודעת אם הם חיים או מתים", סיפרה לכלי התקשורת ברוסיה צעירה ילידת העיירה, המתגוררת כעת בשטחים שבשליטת הבדלנים הפרו-רוסיים. סיפור אחר, קשה בהרבה, הוא זה של בוהדן, ילד בן 8 יליד העיר, שפורסם בכלי התקשורת באוקראינה.

הילד, שצולם לצד כלב תחש של אחד מהשוטרים שחילצו אותו מהעיירה המופגזת, שב לביתו לפני כשבועיים לאחר ביקור אצל השכנים וגילה שאביו ואמו, שהיתה בחודש השביעי להריונה, נהרגו בהפגזה על המבנה בו התגוררו. בוהדן התגורר במשך כמה ימים אצל השכנים, אך ההפגזות הכבדות והיעדר המקלט בבתיהם סיכנו את חייו. כוח של משטרת אוקראינה נשלח לאתר את הילד ואת יתר תושבי השכונה והם חולצו והועברו למקום מבטחים.

בעוד הקרבות ממשיכים להתעצם סביב העיר וכוחות הצבא הרוסי וכוח ואגנר סוגרים עליה בהדרגה, נראה כי גורלה של העיירה, אם אכן תיפול, שהיתה בית לעשרות אלפים, עלול להיות כמו זה של ערים אחרות שכבשו הרוסים באוקראינה והפכו למצבות של שברי לבנים ובתים הרוסים, כשרוב תושביהן נמלטו מהן ואין בהן שירותים בסיסיים כמו חשמל או מים זורמים.