אשת זוכה הנובל הבלארוסי הכלוא: "אי אפשר היה למסור לו את הבשורה"

את ההודעה על כך שזכה בפרס נובל, פעיל זכויות האדם הבלארוסי אלס ביאליאצקי לא היה יכול לקבל בזמן אמת – לא מוועדת הפרס ואפילו לא ממשפחתו. ביאליאצקי כלוא זה 15 חודשים במתקן מעצר במינסק, ומשטר לוקשנקו שולל ממנו כל אפשרות לתקשר עם העולם החיצוני.

"עד המשפט, אפשר רק לשלוח מכתבים באמצעות הדואר וגם הם מצונזרים", אומרת רעייתו של ביאליאצקי, נטליה פינצ'וק, "הוא גם מצנזר בעצמו. החשיבות שלהם בעצם שליחתם. אני רואה שזה כתב היד שלו ומבינה שהוא חי. אי אפשר היה למסור לו".

בשיחה עם "ישראל היום", מספרת פינצ'וק שהופתעה לחלוטין מההכרזה. "אני עדיין מנסה לעכל. מועמדותו של אלס כבר הוגשה בעבר כמה פעמים וזה היה כרוך בעבודה, שיחות, פגישות. הפעם דבר לא הצביע עליו בתור מועמד לפרס. זו הייתה בשורה מפתיעה מאוד והיה קשה אפילו לכנס את המחשבות". לדברי פינצ'וק, אתמול, שעות אחרי ההכרזה, ביאליאצקי כבר קיבל את ההודעה – "ככל הנראה דרך הטלוויזיה". על פוליטיקה היא מבקשת לא לדבר: החשש מנקמת המשטר גדול מדי.

אלס ביאליאצקי (60) הוא אחד מדמויות הבולטות והוותיקות ביותר במאבק למען החירות האזרחית בבלארוס. את דרכו בתחום התחייה הבלארוסית החל עוד בימי בריה"מ: הוא היה בין מייסדי "החזית הבלארוסית הלאומית" שנלחמה למען יציאת בלארוס מבריה"מ והיה בין מייסדי אגודה סופרים, שהצמיחה כמה מאורות של הספרות הבלארוסית המודרנית. התחנה הבאה שלו הייתה ניהול של מוזיאון ספרותי במינסק, אולם ב-1996 הוא צלל עמוק לתוך התסיסה הפוליטית במדינה: הנשיא החדש אלכסנדר לוקשנקו החל להפוך את המדינה לדיקטטורה וביאליאצקי הפך למנהל של ארגון "ויאסנה" ("אביב"), שדאג לעצורים הרבים מההפגנות נגד הרפורמות הדיקטטוריות.

ב-2011 נכלא ביאליאצקי לראשונה בגין "העלמת מס" ובמהלך שלוש שנותיו במושבת העונשין חיבר שני ספרים. לאחר השחרור, חזר לפעילותו המשפטית-אזרחית. בראיון שהעניק אז אמר כי אינו מתכוון לעזוב את בלארוס. "נוח לי כאן, אפילו במושבת העונשין היה לי נוח בגלל שהיו מסביב אנשים כמוני. חשובה לי האווירה של החברה הבלארוסית". אחרי תחילת המחאה נגד זיוף הבחירות בידי לוקשנקו באוגוסט 2020, הצטרף ביאליאצקי לוועד המתאם של הכוחות הדמוקרטיים, שלימים פורק ורוב חבריו נעצרו או גלו. ביאליאצקי נעצר ביולי אשתקד.

ניסית לשכנע אותו לעזוב בכל זאת?
"כן, דיברתי איתו. היה לי ברור (בתקופת המחאות; ד"ב) שהוא ייעצר, זה היה ברור לעין. אבל הוא סירב כי לפני כן נעצרו עמיתיו והוא אמר: 'אין לי זכות מוסרית לעזוב כאשר שותפיי לדרך יושבים בכלא. פירוש הדבר יהיה שנטשתי אותם. לכן אני מוכרח להישאר'. זו הייתה עמדתו תמיד".

איך, לדעתך, הפרס ישפיע על גורלו? זה יכול לסייע אולי בשחרור מוקדם? או להחמיר דווקא את המצב?
"אני חוששת אפילו לחשוב, לא לכאן ולא לכאן. אני פוחדת שמשהו ישתבש, חוששת שמה שעשוי להיות טוב יתקלקל. לכן במצבים כאלה אנחנו מאוד, מאוד זהירים. פשוט חוששים לדבר".

מה היית רוצה לאחל לו?
"אני באמת פוחדת לומר, בוא נראה איך הדברים יתפתחו. שולחת ברכות לזוכים האחרים ומאחלת להם תעצומות נפש".

ביאליצקי, שזכה בפרסי לך ואלנסה, ולצאב הבל ומחלקת המדינה האמריקנית, הוא הנובליסט הבלארוסי השני בתוך שבע שנים. קדמה לו הסופרת סבטלנה אלכסייביץ'. גם היא נאלצה לגלות מבלארוס לאחר שהביעה מחאה נגד המשטר.