שגריר אוקראינה בישראל: "התחזקות קשרי רוסיה ואיראן תקרב בין ישראל לאוקראינה"

"התקרבות רוסיה לאיראן היא גורם מאוד משמעותי שדוחף את ישראל לעזור באופן גלוי יותר ואפקטיבי יותר לאוקראינה", כך אומר ל"ישראל היום" שגריר אוקראינה בישראל, יבהן קורנייצ'וק.

מאז פלשה רוסיה לאוקראינה ב-24 והמלחמה הפכה לטוטלית, ידעו יחסי ירושלים וקייב עליות – ובעיקר מורדות. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ניסה לתווך אך לשווא, יאיר לפיד, עוד כשר חוץ גינה את רוסיה בעקבות מעשי הטבח במחוז קייב, וישראל אף שלחה בית חולים שדה ללביב. מנגד, ולמגינת לבה של הצמרת בקייב, דחתה את כל הבקשות לסיוע צבאי, לרבות סיוע שנועד אך ורק להגנה על האזרחים. לאחרונה אמר נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, בראיון לתקשורת הצרפתית: "אני בהלם, ישראל לא נתנה לנו כלום. איני מבין למה לא נתנה לנו מערכות הגנה אווירית. ישראל לא סיפקה לנו דבר. כלום. אפס".

אולם נדמה שלאחרונה יש גישושים גם בתחום הצבאי – וזאת על רקע אספקת הכטב"מים מטהרן למוסקבה. שר ההגנה האוקראיני, אולכסיי רזניקוב, אמר לפני ימים אחדים לסוכנות אינטרפקס-אוקראינה: "פנינו לשותפנו, במיוחד לאלה החוששים להעביר לנו נשק, אך בלי מומחיות טובה בתחום, ואמרתי: נמסור לכם את חלקי הכטב"מים, תלמדו אותם והביאו לנו מערכות לשיבוש מל"טים. ומספר מדינות, שלא רצו לתת לנו נשק, הביעו עניין בהצעה".

"ההבדל בין עמדת ישראל לבין כל המדינות הדמוקרטיות המערביות הוא בכך שישראל היא היחידה שאינה מספקת בגלוי סיוע צבאי לאוקראינה", אומר ל"ישראל היום" השגריר קורנייצ'וק, "אני לא רוצה לומר דברים שלא נהוג לדבר עליהם, הגם שדברי הנשיא אומרים הרבה. אבל באופן פומבי, ישראל לא עושה זאת. כדי שישראל תתחיל לספק ציוד הגנתי לאוקראינה באופן גלוי, צריך לשנות את התפיסה האסטרטגית, עוד מימים שקדמו לנתניהו, שבה רוסיה נתפסת כידידה ושותפה. את התפיסה הזו קשה לפרק לפחות כל עוד אין ממשלה יציבה".

אי אפשר שלא להבחין שאתה מדגיש שישראל לא עוזרת באופן גלוי.

"איני יכול לא לאשר ולא להכחיש".

כי טענות על סיוע מאחורי הקלעים קיימות.

"התקרבות רוסיה לאיראן היא גורם מאוד משמעותי שיכול לשנות את המצב הנוכחי. התריעו בפנינו מזמן שלאיראן יש כטב"מים לא רעים, אפילו עוד לפני החתימה על חוזים (בין רוסיה לטהרן) ואמרו שהם מסוכנים ונושאים מטענים משמעותיים. זה איום על ישראל, וישראל מתעניינת מאוד בניסיון שנצבר באוקראינה בהתמודדות עם הכטב"מים. לכן לדעתי המצב ישתנה כאשר תורכב ממשלה חדשה, בין משום שתבוא לידי ביטוי התמיכה של רוב החברה הישראלית באוקראינה ובין בגלל הידוק היחסים בין רוסיה לאיראן, שהוא קריטי לישראל. אנחנו אסירי תודה על תחבושות וחוסמי עורקים שישראל סיפקה, אבל לא ננצח במלחמה באמצעות אמצעי חבישה". 

בשבוע וחצי האחרונים נראה כי נרשמה התחממות קלה ביחסים המתוחים בין קייב לירושלים. ישראל קיבלה שניים מתוך עשרים לוחמים אוקראינים פצועים, שיעברו שיקום במימון ציבורי, וכאשר רוסיה ערכה "משאלים" בשטחים הכבושים באוקראינה, ישראל הודיעה שלא תכיר בסיפוח. "לא ציפינו לשום דבר פחות מזה מהשותפים שלנו", אומר קורנייצ'וק ביחס לאי הכרה בסיפוח, "זה היה צעד מתבקש, אם כי אנחנו הפנינו את תשומת לבם של עמיתינו שמוטב לנקוט עמדה".

"אחד הדברים שלא ברורים לי הוא למה ישראל לא העניקה לנו הלוואה ממשלתית בסך חצי מיליארד דולר", אומר השגריר, "יותר מ-20 מדינות העניקו לנו הלוואות ממשלתיות כאלה. מה מונע זאת? יש לכם שרים שאחראיים על הנושא, והם הכריזו על הניטרליות שלהם ביחס למלחמה באוקראינה. ועל הניטרליות הזו אמר עמנואל מקרון: 'מדינות המכנות עצמם ניטרליות הן למעשה שותפות של הפדרציה הרוסית'".

אתה מתכוון לשר האוצר ליברמן שאמר "אני לא בעד אוקראינה או רוסיה, אני בעד ישראל" - או לממשלה?

"הוא דיבר בשם הממשלה, אני מניח. עם זאת, נפגשתי לאחרונה עם השר הורוביץ והוא אמר דברים שונים בתכלית, הרבה יותר נעימים לאוזן".

אולי פשוט אין עמדה ברורה.

"כולם אומרים שהם מדברים בשם הממשלה. אולי אני לא מבין משהו. מה שבטוח הוא ששאלת ההלוואה נתקעה במשרד האוצר ולכל בקשותיי להיפגש נתקלו בסירוב. זו עמדה פרו-ישראלית מיוחדת של ליברמן שאינו מוכן אפילו להיפגש. הוא השר היחיד שאין לי אפשרות להיפגש איתו, ולכן אני צריך להעביר מסרים דרך התקשורת. נדמה לי שהעמדה 'הפרו-ישראלית הנבונה' הזו אינו אלא מניפולציה שנובעת מכך שכמה פוליטיקאים ישראלים מנסים באופן זה לשתף פעולה עם רוסיה, מדינת התוקפן, נגד איראן, שגם היא מדינה תוקפנית. אבל אני חושב שהתקרבות רוסיה ואיראן תשים לאל את הניסיונות לשמור על יחס מיוחד למדינה הטרוריסטית (רוסיה; ד"ב). רוסיה ירתה לעצמה ברגל, לדעתי".

דיברת קודם על היציבות שאפשר לצפות לה רק אחרי הבחירות. והנה, ממש לאחרונה הביע יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו, רצון "לסייע במציאת פתרון לטרגדיה באוקראינה".

"איני לוקח על עצמי לפרשן את התבטאותו. רק מפנה את תשומת לבך לכך שכאשר הפוליטיקאים מביעים רצון לסייע, הם מדברים על מה שקורה באוקראינה כעל אסון טבע, כאילו שהכה בנו צונאמי ולא שרוסיה תקפה אותנו. רק יאיר לפיד, בהיותו שר החוץ, הרשה לעצמו לקרוא לרוסיה תוקפן, אבל לאחרונה למשל היה בין הנואמים הבודדים בעת עצרת האו"ם שכלל לא הזכיר את המלחמה באוקראינה. מנגד, צריך לומר מילה טובה לנתניהו שעוד בהיותו ראש ממשלה ולפני 24 בפברואר ביקש למצוא דרכי פיוס בין אוקראינה לרוסיה. הניסיונות האלה לא צלחו. רצינו להיעזר בו כמתווך".

ואחרי 24 בפברואר פניתם אליו?

"הדבר היחיד שהוא אמר על המלחמה היה ההתבטאות שהזכרת בדבר 'הטרגדיה'. לפני כן, הייתה לו רק ביקורת על בנט שמקדיש יותר מדי זמן למלחמה. דומני שזה אינו מסייע לאינטרסים של ישראל".

"איני רואה אצל הפוליטיקאים הישראלים חשיבה אסטרטגית", מוסיף קורנייצ'וק, "הכל מתנהל מיום ליום. לא כולם חושבים אפילו על מחר. כולם מבינים שאוקראינה תנצח במלחמה הזו ותישאר אוקראינה. ומה אז? תספרו כמה עזרנו, וכמה כעת מוכנים לסייע בשיקום? בפועל, אם חושבים אסטרטגית, לפחות שנה-שנתיים קדימה, נדמה שיש יותר טיעונים בעד סיוע לאוקראינה. רוסיה בכל מקרה מידרדרת לתהום המשטרים הבזויים ביותר. זה יהיה תהליך ארוך ובלתי נמנע, ואילו מעמד אוקראינה בעולם משתנה. עכשיו זה רגע האמת, הרגע שבו ידידים מתגלים. כל אחד עושה את בחירה".