ניצחונה של מלוני באיטליה הוא הזדמנות לישראל

ניצחונה של ג'ורג'ה מלוני, המנהיגה הימנית האנרגטית, בבחירות באיטליה הצית בישראל תגובות אוטומטיות.

בימין מיהרו לברך שבראש מדינה מרכזית באירופה תתייצב מי שבריש גלי אומרת, "נגן על הקודש, על אלוהים, על המדינה ועל המשפחה", ומאשימה את השמאל ברצון "למחוק את הזהות שלנו"; ואילו בשמאל הזהירו מפני "המנהיגה הפשיסטית מהימין הקיצוני, ממשיכת דרכו של מוסוליני".

מלוני, כמו השבדים הדמוקרטים, חירט וילדרס בהולנד, ויקטור אורבן בהונגריה, מארין לה פן בצרפת ומנהיגי ימין אחרים באירופה - מתוארים כולם על ידי אליטת האקדמיה והתקשורת ביבשת כ"ימין קיצוני".

ייתכן שבהגדרות הפנים־יבשתיות הצדק עימם. אך לא זו צריכה להיות זווית הראייה של ירושלים.

מה שצריך לעניין את ישראל היא השאלה היהודית והישראלית. וכאן מפלגות הימין האירופיות מניחות לפתחה של המערכת המדינית בארץ מורכבות, כיוון שבכל הנוגע ליהודים ולישראל - כל מקרה לגופו.

וילדרס ההולנדי הוא לכל הדעות אוהב ישראל. לה פן הצרפתית, מאידך, לא טרחה מעולם להיפטר מהאלמנטים האנטישמיים ב"חזית הלאומית" - צעד שכן עשו הדמוקרטים השבדים. כנ"ל ויקטור אורבן, שמסייע בכל דרך לקהילה היהודית בארצו, הכניס את נושא תולדות השואה כלימודי חובה במערכת החינוך, ומתגאה בכך שהיהודים בטוחים בהונגריה יותר מבכל מדינה אחרת.

אוהדת ישראל

אשר למלוני, על פי כל הבדיקות אין לה שום רקע אנטישמי או אנטי־ישראלי. אכן, היא גדלה באווירה פשיסטית, אך ממנה התנערה זה מכבר. העמדה הכללית שלה אוהדת את ישראל, והיא אף חברה באותה ברית פוליטית בינלאומית עם הליכוד (ECR - ברית הרפורמים והשמרנים). שר החוץ מטעמה יהיה, ככל הנראה, חבר מפלגתה ג'וליו טרצי, שכבר כיהן בתפקיד ועמד לצד ישראל פעמים רבות ושימש שגריר איטליה בישראל. הוא לא היה מצטרף למלוני אם מפלגת "האחים של איטליה" היתה אנטישמית או פשיסטית.

אנטישמיים יש גם בשמאל

מלוני, פוליטיקאית שאפתנית מאוד, נמנעה עד היום מלהתבטא נגד איראן. כל עוד נורית האזהרה הזו תדלק, צריך יהיה לבחון בשבע עיניים את מהלכיה. ועדיין, ההתנפלות עליה מצד השמאל הישראלי והבינלאומי בטענה ל"פשיזם", פשוט מופרכת.

כי לצערנו אנטישמים יש בכל המקומות, כולל בשמאל האיטלקי.

רק לפני חודש, חבר ב"מפלגה הדמוקרטית" בשמאל המרכזי האשים לא אחרים מהיהודים בכך שנדבקו בנאציזם. חבר פרלמנט מטעם המפלגה טען שקיומה של ישראל אינו לגיטימי ושירושלים היא שטח כבוש.

לכן, בטרם השמאל בארץ מפנה אצבע מאשימה דווקא לימין האירופי, כדאי שקודם כל ידאג להקיא ולהוקיע את האלמנטים הבעייתיים במחנה שלו עצמו.