שגריר בריטניה בישראל: "אי אפשר להבטיח שצ'ארלס יבקר בישראל כמלך - אבל אני אופטימי"

ניל ויגאן שגריר בריטניה בישראל בראיון מיוחד ל"ישראל היום", לאחר מות המלכה והממשלה החדשה בבריטניה • לדברי השגריר, היחסים בין ישראל לבריטניה נמצאים בשנים האחרונות במגמת הרחבה והתקרבות, תהליך שהחל לאחר הברקזיט • ״ממש עכשיו אנחנו במשא ומתן לקראת חתימה על הסכם סחר חדש עם ישראל, וזו תהיה הפעם הראשונה שיהיה לנו הסכם כזה מוסיף השגריר

ניל ויגאן שגריר בריטניה בישראל, צילום: AP

״בשנים האחרונות הקשרים של ישראל ובריטניה הופכים ליותר קרובים והדוקים. האם צ׳ארלס יבקר כמלך בישראל? אי אפשר להבטיח, אבל אני אופטימי״ – כך אומר שגריר בריטניה בישראל ניל ויגאן בראיון ל״ישראל היום״.

לדברי ויגאן, שנמצא בימים אלה בביקור בלונדון לרגל אירועי האבל בעקבות מותה של המלכה אליזבת השנייה, הקשרים של המלך החדש עם ישראל הם טובים וחמים. ״זה נכון שהמלכה אף פעם לא ביקרה בישראל, אבל צ׳ארלס ביקר כמה פעמים והוא קיבל בחום רב את הנשיא יצחק הרצוג. כמו כן, לפני כשלוש שנים, כשנכנסתי לתפקיד, הנסיך ויליאם ביקר בישראל, ולאחר מכן ליוויתי את הנשיא הרצוג כשביקר את צ׳ארלס בנובמבר האחרון, כך שהתחושה הכללית היא מאוד חיובית״.

צעדת ההלוויה של המלכה סמוך לארמון, צילום: אי.פי

״אף פעם לא היה חרם או איסור על האפשרות שהמלכה תבקר בישראל. האם צ׳ארלס יגיע לבקר גם כמלך? אנחנו מאוד מקווים, אבל אי אפשר להבטיח שזה יקרה. עכשיו הוא צריך להחליט על תכנית הביקורים שלו, ויש לו מחויבות למדינות שבהן הוא ראש המדינה כמו קנדה ואוסטרליה. ברור שיש לו עניין גדול בנעשה בישראל. סבתו קבורה בירושלים וקיבלה הכרה כחסידת אומות. 

"כשהמלך היה בארץ לקחנו אותו לראות את מגילות ים המלח והוא היה לחלוטין מוקסם ומסוקרן מהן. גם נושא השואה חשוב לו מאוד, ויש לו חברים שהם ניצולי שואה. אני ראיתי עד כמה הוא התרגש כשפגש ניצולי מאושוויץ. אני לא יודע עד כמה משפחת המלוכה מעורה בפוליטיקה הישראלית, אבל בישראל עצמה יש להם עניין גדול. אז אני אופטימי״.

צ'ארלס השלישי מלך בריטניה החדש, צילום: אי.פי

לדברי השגריר, היחסים בין ישראל לבריטניה נמצאים בשנים האחרונות במגמת הרחבה והתקרבות, תהליך שהחל לא מעט לאחר הברקזיט. ״היחסים בין הצדדים היום טובים ועמוקים יותר בכל התחומים: אנחנו מדברים על סחר, מדע וטכנולוגיה, אבל הקשרים מתהדקים גם בהקשר הצבאי. יש לנו עכשיו הבנות רשמיות בנושא בפעם הראשונה אי פעם ולאחרונה ראינו אפילו מטוסים של חיל האוויר המלכותי מתאמנים בישראל, לראשונה מ-1948, ובמקביל מטוסים של חיל האוויר הישראלי מתאמנים בבריטניה״.

״ממש עכשיו אנחנו במשא ומתן לקראת חתימה על הסכם סחר חדש עם ישראל, וזו תהיה הפעם הראשונה שיהיה לנו הסכם כזה. בעבר היה לנו הסכם באמצעות האיחוד האירופי, אבל עכשיו אנחנו מתקדמים בצורה כזו בפעם הראשונה. זה דבר גדול. בנוסף למלך החדש יש לנו גם ראשת ממשלה חדשה, שביקרה בישראל בשנה שעברה והיא הייתה זו שהזניקה את המו״מ להסכם הסחר החדש כשכיהנה כשרת החוץ. נפגשתי רק אתמול עם שר החוץ החדש וגם הוא מחשיב מאוד את הקשרים עם ישראל, כך שהעתיד נראה טוב״.

צארלס בביקורו בבית הנשיא עם הנישא דאז רובי ריבלין, צילום: אורן בן חקון

בנושא המאבק בתוכנית הגרעין האיראנית בריטניה למחזיקת עמדה קרובה יחסית לזו של ישראל, והקשרים בנושא הדוקים. ״בנושא האיראני ישנם כמובן דברים שבהם אנחנו לא מסכימים עם העמדה הישראלית ויש דברים שבהם אנו מסכימים, אבל כל הזמן אנחנו פועלים בשיתוף פעולה קרוב עם ישראל ואנחנו דנים בנושא עם הישראלים באופן תכוף. כשיאיר לפיד ביקר בלונדון בנובמבר האחרון הוא פגש את ליז טראס, אז שרת החוץ, והיא דיברה באופן מאוד ברור על כך שאנחנו עובדים עם הישראלים על מנת לוודא שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני. ישראל תופסת אותנו כמי שמחזיקים בעמדות קרובות לשלה בעניין איראן, ואנחנו מאוד ברורים בנוגע לסכנה שלדעתנו נשקפת מאיראן גרעינית לא רק לישראל אלא לאזור כולו ולעולם. לא תמיד אנחנו מסכימים עם ישראל על הדרך, אבל בנוגע למטרה אנחנו רואים עין בעין״.

עידן חדש בפתח

עם מלך חדש, ראש ממשלה חדשה, אינפלציה משתוללת וחשש ממשבר גז בחורף, בריטניה עומדת בפני שורת מבחנים בחודשים הקרובים. ״זה נכון שאנחנו עוברים הרבה שינויים, אבל בריטניה זו מדינה שקיימת כבר מאות שנים ועברנו ביחד תקופות קשות בהרבה. אני חושב שבימים האחרונים המדינה באמת התאחדה סביב הלוויה, וזה בוודאי יקרה גם בטקס ההכתרה, אז אנו מקווים שתהיה לכך השפעה חיובית״.

ליז טראס, צילום: EPA

״ידענו מראש שהלוויה תהיה אירוע ענק, אבל כשאתה רואה את התגובה העולמית למותה של המלכה – וגם את התגובה בישראל – ואתה רואה את ביטויי האבל בעיניים, כמו התור העצום של אנשים שהיו מוכנים לעמוד במשך שעות רק כדי לחלוק כבוד בפני ארון המלכה במשך דקה, זה מדהים. רוב האנשים בבריטניה היום נולדו אחרי שהמלכה הוכתרה, כך שמאז שאנחנו זוכרים, היא תמיד הייתה שם. היא פשוט חלק גדול מהחיים שלנו. התמונה שלה מופיעה על כל שטר, על כל מטבע ובול, במעון הרשמי שלי הדיוקן שלה מופיע אפילו על הסכו״ם שלנו. היא פשוט נוכחת מאוד בחיים של כולנו״.

הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל בכניסה לטקס ההשכבה בארמון, צילום: רויטרס

״האם ביטויי האבל שאנחנו רואים נובעים מהמוסד או מהאישיות שלה? התשובה המורכבת היא שזה גם וגם. מוסד המלוכה קיים כבר אלף שנה וברגע שמלכה מתה המלך החדש נכנס לתפקידה מיד ואנחנו מתחילים לשיר ׳אלוהים נצור את המלך׳. ואכן, מהרגע שהוא הפך למלך אנחנו רואים המון תמיכה בו ושהציבור קיבל אותו בהמון חום וסימפטיה. אז אנחנו רואים שמוסד המלוכה חזק מאוד, אבל בו-בזמן המלכה באמת הייתה משהו מיוחד, גם בגלל העובדה שהיא פשוט הייתה שם במשך כל כך הרבה זמן ובעיקר בגלל הרעיון של ׳שירות העם׳ שהיא ייצגה. כשהפכה למלכה היא הכריזה שהיא מקדישה את חייה לשירות העם, ו-75 שנה היא באמת עשתה את זה. היא הדמות האחרונה שירות הציבורי הבריטי שהייתה בשורות הצבא במלחמת העולם השנייה. זה מדהים, אני לא יכול לחשוב על אף דמות אחרת כזו בעולם״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר