בגיל 96, הלכה אתמול (חמישי) לעולמה המלכה אליזבת השנייה שחגגה לא מזמן 70 שנות מלוכה. צ'ארלס בן ה-73, האיש שירש הלילה את כיסא המלוכה הבריטי, מילא עד כה תפקיד מרכזי וחיובי בקשר בין בית וינדזור למדינת היהודים וכן לקהילה היהודית הוותיקה בממלכה המאוחדת.
אביו, הנסיך פיליפ, שהלך לעולמו אשתקד, אמנם היה הראשון ששבר את החרם הלא רשמי של משפחת המלוכה הבריטית על ישראל, כשערך בה ביקור פרטי ב-1994 ועלה לקברה של אמו, הנסיכה אליס הקבורה בירושלים.
בנו ויורש העצר החדש, הנסיך ויליאם, היה אמנם הראשון מקרב חברי בית המלוכה שביקר בישראל ביקור רשמי ב-2018 אך צ׳ארלס בן ה-73 היה בן המלוכה הבריטי שביקר עד כה הכי הרבה פעמים בישראל: שני ביקורים פרטיים בהלוויותיהם של רה״מ יצחק רבין ב-1995 והנשיא לשעבר שמעון פרס ב- 2016 וביקור רשמי ראשון של יורש העצר בינואר 2020 לרגל פורום השואה הבינלאומי.
אין שלום, לא נגיע
אליזבת השנייה הפכה למלכה כמעט ארבע שנים לאחר שהוקמה מדינת ישראל, בתום מאבק צבאי עקוב מדם בין תנועות המחתרת היהודית למשטר המנדט הבריטי. במשך שבעת עשורי מלוכתה ביקרה אליזבט בעשרות מדינות, אך לא בישראל, למרות שסמוך לעלייתה לכס המלוכה העלה רה״מ דאז, דוד בן גוריון את הרעיון המפייס שישראל תצטרף לחבר העמים הבריטי, הקומונוולת׳, יוזמה שבסופו של דבר לא יצאה לפועל.
בית המלוכה הוא לא זה שעמד מאחורי אי הגעתה של אליזבת לישראל. משרד החוץ הבריטי הוא זה שקובע את לוח נסיעותיהם של בני ובנות משפחת המלוכה. הנסיכה דיאנה, אשתו הראשונה של המלך צ׳ארלס השלישי, התלוננה בפני חבריה הקרובים טרם מותה שמשרד החוץ הבריטי מנע ממנה לבקר בישראל. ההודעה הרשמית מטעם משרד החוץ הבריטי הייתה: היעדר התקדמות בתהליך השלום מול הפלסטינים, אך, בארבע השנים האחרונות נימוק זה איבד מתוקפו, בין היתר הודות להידוק הקשרים בין שתי המדינות וכך עשוי להיות צ׳רלס השלישי - שנולד ב-1948, דנת הקמתה של ישראל, המלך הבריטי הראשון שיבקר בישראל.
ידיד גדול של הקהילה היהודית בבריטניה
צ׳ארלס נחשב כידיד גדול של הקהילה היהודית בבריטניה ובעל מחויבות אישית עמוקה למאבק באנטישמיות. את ההשראה ליחסו החיובי ליהודים הוא קיבל מסבתו אליס, אמו של אביו, נסיכת יוון ודנמרק שהצילה יהודים מידי הנאצים באתונה הכבושה במלחה״ע השנייה.
אליס, הקבורה בכנסיית מאריה מגדלנה בירושלים, הוכרה ע״י ״יד ושם״ כחסידת אומות העולם. לאחרונה סיפר צ׳רלס בפגישה עם ראשי הקהילה היהודית בבריטניה, שגם אביו פיליפ, גילה התנגדות ליחסם של הנאצים ליהודים. פיליפ למד בגרמניה בשנת עלייתם של הנאצים לשלטון, 1933, ולפי סיפורו של צ׳רלס הגן על תלמיד יהודי בבית הספר בו למד כשהותקף בידי תלמידים אריים
כיורש עצר צ׳רלס היה פטרונם של ארבעה גופים יהודיים בבריטניה: ארגון הסעד היהודי העולמי, המוזיאון היהודי, קרן יום זיכרון השואה ובריגדת הבנים והבנות היהודיים, תנועת הנוער הוותיקה ביותר בממלכה.
הוא עמד מאחורי הקמתו של מרכז הקהילה היהודית בקראקוב שבפולין, לאחר שבמהלך ביקור בעיר ב-2002 עמד על מצבם הקשה של ניצולי שואה ושרידי הקהילה היהודית במקום.
המרכז נפתח הודות למימון נדיב שהעניק צ׳רלס ב-2008 בנוכחותם של צ׳רלס ואשתו השנייה, קאמילה. צ׳רלס הוא זה שקבע את המזוזה בכניסה למרכז.
כיורש עצר, ביקר צ׳רלס בבתי כנסת רבים בבריטניה ומחוץ לה ונכח באירועים של הקהילה היהודית הבריטית. הוא העניק לה גיבוי מלא בתקופת משבר האנטישמיות במפלגת הלייבור תחת הנהגתו של ג׳רמי קורבין שגרמה ליהודים בריטיים רבים לשקול את עזיבת מולדתם.
כשרבה הראשי של בריטניה לשעבר ג׳ונתן זאקס, הלך לעולמו לפני שנתיים, ספד לו צ׳רלס ואמר שאיבד מדריך שסמך עליו, מורה שנתן לו השראה וחבר.
"שואה ועבדות"
לאחרונה, הוסיף צ'ארלס לאוסף האומנות המלכותי שלו שבעה ציורי דיוקנאות של ניצולי שואה, אותם הזמין בעצמו כדי שזכרם של הניצולים יישאר גם לאחר שילכו לעולמם.
בנאום המלכה, אותו נשא במקום אמו בפרלמנט הבריטי במאי האחרון, הכריז צ׳רלס על כוונתה של הממשלה הבריטית לחוקק חוק האוסר על מועצות מקומיות לאמץ יוזמות של תנועת החרם האנטי-ישראלית, ה-BDS.
באחד הנאומים האחרונים שנשא מחוץ לגבולות בריטניה כיורש עצר, עורר צ׳רלס ביקורת כשקרא לכלול בתוכניות הלימודים בבתי הספר את נושא השואה והעבדות. ההשוואה שיצר בין שני הנושאים בנאום שהשמיע בקיגאלי, בירת רואנדה, עוררה אי נחת בקרב ראשי הקהילה היהודית הבריטית, למרות הכוונות הטובות של מי שמהיום הוא מלך בריטניה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו