התמונה של אלכסנדר דוגין, גבר מזוקן בן 60, ניצב כשהוא אוחז בראשו בתדהמה מול כלי הרכב הבוער בו נהרגה בתו, דריה דוגינה, באישון לילה על כביש ממערבל בירה מוסקבה, משקפת מחזה קורע לב ברמה האנושית. אך מאחורי האב שמתאבל על בתו נמצא סיפור מורכב ואפל בהרבה, שספק אם פרטיו יתבררו בקרוב.
על פי הערכות רווחות ברוסיה, מטען הנפץ ששם קץ לחייה של דריה דוגינה נועד בכלל עבור אביה, אחד האינטלקטואלים הבולטים, הקיצוניים והמקורבים ביותר למשטר ברוסיה. דוגין זכה לכינוי "המוח של פוטין" אם כי קרבתו האישית לפוטין, ומידת השפעתו, לוטה מאוד בערפל. האיש, שמש גם יועץ אסטרטגי ופעיל פוליטי, הוא צל כבד על הפוליטיקה הרוסית.
אלכסנדר דוגין בזירת החיסול של בתו
דרכו הפוליטית של דוגין החלה עוד לפני התמוטטות ברית המועצות. בשנות שמונים דוגים היה ידוע כמתנגד למשטר הקומוניסטי ופעל בחוגי הימין המחתרתי במוסקבה. דוגין הסתובב גם בחוגים מיסטיים ואף השתתף במפגשים של קבוצות הסוגדות לשטן. הוא עבד כעיתונאי ויצא לראשונה עם דעותיו בפומבי לאחר תחילת קריסת ברית המועצות בשנת 1988.
מצד אחד, דוגין סייע בכתיבת המצע של המפלגה הקומוניסטית המתחדשת, אך גם היה פעיל בארגון "זיכרון" הפשיסטי, שהפך לאחד מהארגונים המכוננים של הימין הקיצוני ברוסיה. הוא ייסד מגזין בשם "אלמנטי" שם הילל את העבר האימפריאלי המפואר של ברית המועצות ורוסיה הצארית וקרא להקמת "אימפריה אירו-אסייתית", מוטיב שיהפוך למרכזי יותר ויותר במשנתו של דוגין.
בסדרה של ספרים ומאסות פרי עטו, דוגין שרטט באופן ברור יותר ויותר לאורך השנים את החלום של אימפריה רוסית שתשתרע ממערב אירופה עד המזרח הרחוק ותחזיק ב"מוצא לים ההודי" בדרום. האופי שאותו הלביש דוגין את האימפריה שלו הוא תמונת ראי למה שהוא תופס כהתנוונות המערב. ארכי המשפחה המסורתית, הנצרות האורתודוקסית וחיי הכפר והחקלאות שיחליפו את העירוניות והקוסמופוליטיות של המערב.
בראיון מכונן לאחד מכלי התקשורת ברוסיה פרש דוגין את משנתו: "אנו עומדים בצד של סטלין וברית המועצות. אנחנו שמרנים, אנחנו רוצים מדינה חזקה וריכוזית, אנחנו רוצים סדר וערכי משפחה נורמליים, ערכים חיוביים ומקום של כבוד לכנסייה בחברה". דוגין גם הבהיר את עמדתו מול חופש התקשורת וזכות הדיבור ואמר: "אנו רוצים תקשורת פטריוטית, רדי ווטלווזיה לאומיים, מומחים פטריוטים שמביעים את האינטרס הלאומי".
המרקחת המבלבלת של קומוניזם, שמרנות ופשיזם של דוגין מכילה גם מידה בלתי מבוטלת של אנטישמיות ואנטי ציוניות .דוגין אמר בגלוי כי הוא נשען על הוגים אנטישמיים. דוגין גם הילל את חטיבת המחקר של האס.אס וכינה אותה "נווה מדבר של פעילות אינטלקטואלית ויצירתיות. דוגין השתתף בכנס אנטי ישראלי באיראן לצד מנהיגים פלשתיניים ואנטישמים נודעים אחרים.
קשה לדעת מי עומד מאחורי ההתנקשות בבתו של הוגה הדעות. בשל זה גם לא ברור אם אכן כוון המטען לדוגין עצמו, שכן הבת הייתה פעילה פוליטית בזכות עצמה. ייתכן כי החיסול הוא פעולה של השירות החשאי האוקראיני, אך סביר לא פחות כי עמדותיו הקיצוניות וקרבתו האדירה למשטר של דוגין הביאו עליו או על בתו את זעמם של אנשי צללים אחרים בצמרת השלטון הרוסי, שאינו חף ממאבקים פנימיים ואינטריגות, שיכולות להסתיים בתוצאות קטלניות.
