שוב הייתה זו השבוע הונגריה, שהטילה וטו על הצעת החלטה לא מאוזנת של שרי החוץ ממדינות האיחוד האירופי בעניין העימות הצבאי בין ישראל לחמאס. היה זה למורת רוחו של הנציב האירופי לענייני חוץ והגנה, ג׳וזפ בורל, וגם לאי שביעות רצונו של שר החוץ הגרמני, הייקו מאאס, שהגיע השבוע לישראל לפעול מטעם הקהילה הבינלאומית למען קידומה של הפסקת אש ברצועת עזה בשם ״הסולידריות עם אנשים משני הצדדים״.
ההחלטה האירופית שהוכשלה ע״י ההונגרים אומנם דיברה על זכותה של ישראל להגן על עצמה, אך במסגרת המגבילה של ״חוק הומניטרי בינלאומי״ מעורפל, שמסיבות לא ברורות אינו חל לדעת הממסד האירופי על הצד הפלשתיני, זה שיזם את גל האלימות הנוכחי. ההחלטה גם קראה להפסקת אש ולפעולה הומניטרית למען האוכלוסיה האזרחית ברצועת עזה.
כך עוד פרץ אגרסיביות של הצד הפלשתיני אמור להסתיים מבלי הפקת לקחים עניינית ומעשית באיחוד האירופי ונקיטת צעדי ענישה נגד התוקפים ומפרי ״החוק הבינלאומי ההומניטרי״ הפלשתינים. מה שהיה הוא שיהיה: האיחוד האירופי ימשיך לעמוד לצד הפלשתינים ויזרים להם כספי סיוע תוך עצימת עיניים מהנעשה אצלם
להונגרים נמאס מהצביעות האירופית באופן כללי. ממשלתו השמרנית של ויקטור אורבן בעצמה סובלת מגישה עויינת של הביורוקרטיה האירופית בבריסל כלפיה בשל סירובה של בודפשט ליישר קו בנושאים עקרוניים הקשורים לשמירת ריבונות לאומית מקסימלית בידיה. מערכת היחסים הטובה והקרובה, שפיתחו אורבן ורה״מ בנימין נתניהו, הפכה את הונגריה למגנה הראשית על האינטרסים הישראליים באיחוד האירופי ולבעלת ברית חשובה בזירה הבינלאומית.
הונגריה התנגדה לסימון מוצרים מיישובים יהודיים ביהודה, שומרון והגולן. הונגריה התנגדה לפרסום הודעת גינוי אירופית להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים, והייתה מבין המדינות האירופיות שהודיעו על פתיחת נציגות רשמית בבירת ישראל (נציגות סחר שהיא שלוחה של השגרירות בתל אביב). הונגריה התנגדה לפתיחת חקירה של בית המשפט הפלילי הבינלאומי נגד ישראל בגין פשעי מלחמה לכאורה. הונגריה הייתה המדינה האירופית היחידה ששיגרה שר חוץ לטכס חתימת הסכמי אברהם בוושינגטון.
אמנם גם צ׳כיה, אוסטריה, סלובקיה, סלובניה, יוון, רומניה ובולגריה נחשבות כיום לתומכות בישראל במסגרת האיחוד האירופי מול הגוש העויין הכולל בעיקר את לוכסמבורג, אירלנד, בלגיה, שוודיה ומלטה. אך, הונגריה היא היחידה שמוכנה ללכת עד הסוף, לשמור על עקרונות ברורים ולא להתקפל לצורך מציאת קונצנזוס שמשרת בסופו של דבר את האינטרסים של הממסד האירופי האנטי-ישראלי.
לאחר הוטו שהטילה השבוע הונגריה על הצעת ההחלטה בעניין הפסקת אש ברצועת עזה, הסביר שר החוץ ההונגרי, פטר סיירטו, בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית שיש לו בעיה כללית עם ההצהרות האירופיות בנוגע לישראל מאחר שהן ״חד צדדיות ולא מאוזנות״ ו״לא ממש עוזרות במיוחד לא בנסיבות הנוכחיות כשהמתחים כה חזקים״.
סיירטו קרא ל״פחות שיפוטיות, הטפות מוסר, ביקורות והתערבויות (בענייניהם של אחרים)״ וליותר שיתוף פעולה פרגמטי. מזכיר המדינה במשרד החוץ ההונגרי, תמאש מנצר, היה חד עוד יותר בתגובתו לביקורת של האופוזיציה ההונגרית לתמיכה בישראל ולמניעת השגת קונצנזוס אירופי.
״הונגריה לא הסכימה לנוסח ההצהרה של האיחוד האירופי על הסכסוך הישראלי-פלשתיני, מאחר שלדעת הממשלה הוא היה לא מאוזן בצורה חמורה ולא שיקף את המצב האמיתי״, הוא אמר, ״ישראל הותקפה בידי ארגון טרור וזכותה של ישראל להגן על עצמה. אנחנו דוחים כל מחווה שהופכת את ישראל לאחראית למצב הנוכחי או שמתייחסת לישראל ולקבוצת הטרור חמאס באופן שווה או שמעניק לגיטימציה לחמאס. במצב הנוכחי צריך להבהיר שארגוני הטרור הפלשתיניים השונים חייבים להפסיק את תקיפות הטילים״.
״שגרירות פלשתין״ בהונגריה הגיבה על הצהרותיו של שר החוץ סיירטו בהודעה תקיפה, שבה היא בחרה לטעון ש"כוחות הכיבוש מנעו ממתפללים נוצרים שלווים להגיע לכנסיית הקבר בעיר העתיקה בירושלים ב-1 במאי ומנעו מהם את זכותם לציין חג דתי". רק לאחר ההתייחסות למתפללים הנוצרים, שנועדה לעורר אהדה בקרב דעת הקהל הדתית בהונגריה, מזכירה ״שגרירות פלשתין״ את העימותים בשייח' ג׳ראח וסביב מסגדי הר הבית ואת ההפצצות האוויריות הישראליות על רצועת עזה.
״מילות גינוי חריפות ביותר היו צריכות להישמע נגד השימוש המוגזם הזה בכוח. יש להזכיר את ההסתה והפרובוקציה, הדיכוי והאפליה, הפקעת האדמות והרס הבתים, בניית והרחבת ההתנחלויות, עינוי, רציחות לא חוקיות והרשימה של הדברים שבאמת יש לגנות בחריפות ארוכה עוד יותר״, נכתב בהודעה.
״לא ניתן להגדיר את התוקפנות חסרת התקדים הזו כזכות להגדרה עצמית", הודגש, "הרג אזרחים חפים מפשע הוא פשע מלחמה וזה מה שישראל עושה. אם חיי ישראלי אחד חשובים, כך גם חיי פלשתיני אחד. משמעות התעלמות מעיקרון תהיה סופו של דבר שלא מתחשבים בקיום ובערך חיי האדם של הפלשתינים. להעדיף צד אחד ולהביע סולידריות איתו זו זכותה הריבונית של כל מדינה. עם זאת, התעלמות מהאירועים הטרגיים שהתרחשו בירושלים, מהסבל ומההרס העצומים בעזה וגינוי התגובה הפלשתינית מעבירים לפלשתין מסר מדאיג. אנחנו קוראים לממשלת הונגריה לשקול מחדש את עמדתה ולגנות את התוקף האמיתי, את הכוח הכובש, שיזם את מעגל האלימות הנוכחי״.
ואולם, מנטרות ההתקרבנות הפלשתיניות הללו לא מדברות אל ליבם של ההונגרים, וגם לפחות ופחות אירופאים שרואים את האלימות והשנאה המקבלות ביטוי בהפגנות האנטי-ישראליות שמארגנות קהילות המהגרים הערבים והמוסלמים וכן פעילי ארגוני ומפלגות שמאל קיצוניים בערים רבות ברחבי היבשת. הסכסוכים המזרח תיכוניים, שהעימות הערבי-ישראלי הוא רק אחד מהם, אינם עוד מציאות רחוקה ולא נתפסת, אלא חלק מהווי החיים היומיומי באירופה עצמה, במיוחד במערבה של היבשת שם חיות קהילות המהגרים הערביות והמוסלמיות הגדולות ביותר.
מה שברור לרוב ההונגרים
הונגריה בהנהגת אורבן הובילה באיחוד האירופי את ההתנגדות למדיניות פתיחת השערים בתקופת ״משבר הפליטים״ ודחתה כל ניסיון לחייב אותה לקלוט בשטחה מספר גדול של פליטים ומהגרים לא חוקיים ממדינות המזרח התיכון. הונגריה, כשאר מדינות מזרח ומרכז אירופה, אינה מעוניינת ב״רב תרבותיות״ המערבית שתקבור את צביונה הנוצרי ותיאלץ אותה להתכחש למסורת היהודית-נוצרית כדי לרצות את המוסלמים.
רוב ההונגרים רואים היטב, איך כנופיות ערביות ומוסלמיות משליטות טרור בחוצות ערים מערב אירופיות, תוך שימוש ציני בסכסוך הערבי-ישראלי, וברור להם שהם לא הפילו את המשטר הקומוניסטי, כדי לייצר לעצמם מציאות שכזו. כמו לאירופאים רבים אחרים, גם עבור הונגריה ישראל הנלחמת על זהותה הלאומית היא בעלת ברית רצויה.
להדוף את הביקורת בפנים
ויקטור אורבאן, שמפלגתו עזבה לאחרונה את שורות הסיעה של מפלגות העם השמרניות בפרלמנט האירופי - בטרם תמצא את עצמה מסולקת ממנה בשל חילוקי דעות בסוגיית אופי ערכיו של האיחוד האירופי, הדף בתקיפות את הביקורת שהוטחה בהונגריה בשל הטלת הווטו על ההחלטה על העימות הצבאי בין החמאס לישראל.
אורבן יצא בהצהרה חריפה נגד מועמד המפלגה השמרנית הגרמנית לתפקיד הקנצלר, ארמין לאשט - הצפוי להחליף את מרקל, ושידוע בעמדותיו הפרו-ישראליות הברורות. המפלגה השמרנית הגרמנית היא הגדולה והמשפיעה ביותר בקרב המפלגות השמרניות באירופה. אורבאן מבקש כעת להקים ברית מפלגות שמרניות ״אמיתיות״ חדשה, שכן לדבריו השמרנים האירופים בהנהגת הגרמנים איבדו את נאמנותם לערכים שמרניים כלשהם.
בהודעה שפורסמה תחת שמו באתר הרשמי של ממשלת הונגריה, הזהיר אורבאן מפני כוונתו של ארמן לאשט לבטל בעקבות הצבעתה של הונגריה את עקרון הקונצנזוס במדיניות החוץ של האיחוד האירופי, המעוגן באמנות האיחוד, ומחייב את הסכמתן של כל המדינות החברות כדי לאמץ החלטה כלשהי. בכך הפכה סוגיית התמיכה בישראל לעימות פתוח בתוככי המחנה השמרני האירופי, בין אלו שמוכנים להילחם לאלה שמקריבים את ישראל על מזבח המאמצים לשמר גישה אירופית אחידה.
״ידוע שבמדינות הציר הצרפתי-גרמני יש מיליוני אזרחים מוסלמים, שלא ניתן להזניח את דעותיהם בדמוקרטיה״, נאמר בהודעה הרשמית, ״אבל, צריך לקחת גם בחשבון שבמדינות מרכז אירופה חי מספר זניח של אזרחים כאלו. רואים שרוב מדינות מערב אירופה נכנסו לתקופה של תפיסת חיים פוסט-לאומית ופוסט-נוצרית. אי אפשר להתעלם מכך שאנחנו (במרכז אירופה, א.ב.) עדיין חיים את חיינו בהתאם לערכים, לתרבות ולתפיסת חיים יהודים-נוצריים. לכן, ברור לנו שלא ניתן להשוות מדינה, ישראל, לארגון שנכלל ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי. זה בלתי אפשרי גם אם ארמן לאשט בשם הציר הצרפתי-גרמני רואה בעמדה זו מדיניות חוץ אירופית נכונה. הגיע הזמן להכיר בכך, שמדינות מרכז אירופה הן חברות שוות זכויות של האיחוד האירופי, גם אם הצטרפו מאוחר, וזכותנו לדבוק באמונותינו, בבעלי בריתנו ובאינטרסים שלנו״.
