חוזרים לחייך: הישגים לשמרנים בגרמניה

שמונה חודשים לאחר קריסתם ההיסטורית בבחירות הכלליות בגרמניה, שנערכו בספטמבר האחרון, חוזר במהירות הסומק ללחייהם של השמרנים: תוך שבועיים הם רשמו נצחונות מרשימים ביותר בבחירות בשתי מדינות-מחוז, בכללן מדינת המחוז המאוכלסת ביותר בגרמניה - נורדיין-ווסטפליה.

בבחירות שנערכו שם אתמול, זכו הנוצרים-דמוקרטים השמרנים בפער של תשעה אחוזים על פני יריביהם הסוציאל-דמוקרטים, העומדים בראשות הממשלה הפדרלית בברלין. בבחירות שנערכו לפני שבוע במדינת המחוז הצפונית שלזוויג-הולשטיין זכו השמרנים בפער של כ-24% על פני מפלגת השלטון. בשני המקרים לא הועיל לסוציאל-דמוקרטים ״בונוס הקנצלר״ - כלומר, העובדה שהם מנהיגים כעת את גרמניה כולה. סביר ביותר להניח, שהרכב הממשלה בברלין והתנהלותו של הקנצלר, אולאף שולץ, בעיקר בסוגיית המלחמה באוקראינה, היו מהגורמים העיקריים לניצחונותיהם של השמרנים. אך, סיבה עיקרית אחרת היא השתחררותם של השמרנים מהצל הכבד והמעיק של אנגלה מרקל וממלחמות היורשים ששיסעו את המפלגה ואת ציבור בוחריה לאחר החלטתה של מרקל לפרוש מהפוליטיקה.

במהלך 16 שנות כהונתה שינתה מרקל את פניה של מפלגתה הנוצרית-דמוקרטית ללא הכר. יש רבים, שאפילו האשימו את מרקל בחיסולה של השמרנות בגרמניה. מרקל, שהגיעה לשורות המפלגה השמרנית ממזרח גרמניה ונתפסה עד לסוף דרכה כדמות שאינה חלק מהדנ״א הפוליטי של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, למרות שהצליחה להחזיק בשלטון 16 שנים בשם מפלגה זו, הזיזה את השמרנים לכיוון המרכז וגם שמאלה ממנו ביישום מדיניות שהייתה מנוגדת לחלוטין לעקרונות הנוצרים-דמוקרטים. המהלך הסמלי ביותר לשינוי זה היה החלטתה הפתאומית של מרקל, בעקבות אסון הכור הגרעיני בפוקושימה, לסגור את כל הכורים הגרעיניים בגרמניה - מהלך שהגביר את תלותה של גרמניה באספקת אנרגיה ממדינות זרות, בעיקר מרוסיה. תלות זו ממלאת כעת תפקיד מרכזי בהתנהלות של גרמניה מול מוסקבה במשבר מלחמת אוקראינה - התנהלות הנתפסת בעיני מבקריה של רוסיה כהססנית מדי.

הבחירות בנורדריין-ווסטפליה נחשבות, בדרך כלל, כמבחן להלכי הרוח הפוליטיים הכלליים בגרמניה. מדינת מחוז תעשייתית זו נחשבה בעבר, בעיקר משנות ה-80 והלאה כמעוז של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. התבוסה של הסוציאל-דמוקרטית בבחירות המחוזיות שנערכו בנורדריין-ווסטפליה ב-2005, בעקבות הרפורמות האנטי-סוציאליסטיות שאימצה אז ממשלת השמאל בשוק העבודה, סללו את הדרך לניצחונם הדחוק של השמרנים בבחירות הכלליות המוקדמות באותה שנה ואת הגעתה של אנגלה מרקל ללשכת הקנצלר. אחד מיורשיה של מרקל, אמין לאשט, שהיה מועמד הנוצרים-דמוקרטים למשרת הקנצלר בבחירות הכלליות האחרונות, כיהן עד לאחרונה, בהצלחה רבה, יש לומר, כראש ממשלת נורדיין-ווסטפליה. אך הצלחה כראש ממשלה מחוזי לא סייעה לו. הוא הוביל את מפלגתו לתוצאת הבחירות הגרועה ביותר בתולדותיה, בין היתר מאחר שנתפס כממשיך דרכה של מרקל.

מחליפו בצמרת המפלגה, פרידריך מרץ - שהורחק בשעתו ע״י מרקל מהנהגת הסוציאל-דמוקרטים ופנה לעסקים, נחשב למנהיג הזרם השמרני במפלגה השמרנית הנוצרית-דמוקרטית. בחירתו כראש המפלגה תאפשר לנוצרים-דמוקרטים להתרחק אט אט מ״מורשת מרקל״ - כלומר מהפיכתה של מפלגת הימין הראשית למפלגת מרכז, המקוששת קולות בשמאל. ״אפקט מרץ״ בא כבר לידי ביטוי בהיחלשותב של מפלגת הימין הפופוליסטית והלאומנית, ״אלטרנטיבה לגרמניה״, שצמחה משורות השמרנים כמחאה על ״בגידתה״ של מרקל בעקרונות המפלגה. לראשונה מאז הוקמה ב-2013, ״הועפה״ ה״אלטרנטיבה״ מפרלמנט מחוזי לאחר שלא להיכנס לעבור את אחוז החסימה בשלזוויג-הולשטיין. גם תוצאות הבחירות בנורדריין-ווסטפליה מעידים על היחלשותה של המפלגה, המוגדרת ע״י השב״כ הגרמני כחשודה בהיותה ימנית-קיצונית ועויינת לדמוקרטיה. חזרה לחיק השמרנות תאפשר בעתיד החלשה נוספת של ה״אלטרנטיבה״ - מפלגה שזעזעה בעשור האחרון את פני הפוליטיקה הגרמנית - ואולי גם תזרז את חזרת השמרנים לשלטון.

מפסידים נוספים במערכות הבחירות המחוזיות האחרונות הם הליברלים, שותפיהם המסורתיים מימין של השמרנים. החלטתם לחבור לסוציאל-דמוקרטים ול״ירוקים״ בהקמתה של הממשלה הפדרלית הנוכחית - כמחאה על התנהלותה המזלזלת של מרקל כלפיהם, עולה לליברלים בקולות רבים. במוקדם או במאוחר הם עשויים לעשות חישוב מסלול מחדש ולהביא להפלתה של ממשלת השמאל, כפי שכבר עשו בתחילת שנות ה-80.