שליח עד הבית (הלבן): האם וויטקוף נפל ברשת התעמולה הקרמלינית?

לפחות בכל הנוגע לזירה הישראלית, עושה רושם לסטיב וויטקוף יש זכויות רבות: ככל שהוא סייע ויסייע בשחרור החטופים משבי חמאס, הוא היה ויהיה ראוי לכל מילה טובה. אבל בימים האחרונים ההתבטאויות שלו בסוגיה אחרת, שבה הוא מעורב לא פחות ואולי אף יותר, מעוררות סימני שאלה רבים – ודאגה גדולה. הכוונה למגעים בין רוסיה לבין אוקראינה, שבהם משמש וויטקוף כשליח הנשיא טראמפ למסלול הרוסי.

תחילתם של הדברים בראיון טלוויזיוני שהעניק וויטקוף ביום רביעי ובו סיפר כי לאחר שיחת פפוט7ין וטראמפ "מוסקבה מקיימת את הבטחתה לא לפעול נגד תשתיות האנרגיה באוקראינה". "כל ההתקפות שהיו הלילה היו לפני השיחה", אמר וויטקוף. "הרוסים אמרו לי הבוקר שהם יירטו שבעה כטב"מים שלהם. אני נוטה להאמין שפוטין פועל בתום לב. הוא אמר אתמול לנשיא טראמפ שיפעל בתום לב ואני נוטה להאמין למילתו".

כל מי שעוקב ולו כמה חודשים אחרי פוטין והצמרת הרוסית, יודע שאלה אנשים שהדבר האחרון שאפשר לומר עליהם הוא שהם פועלים בתום לב. אבל הטענה על יירוט שבעת הכטב"מים הייתה מוזרה אף יותר, שכן וויטקוף ציטט מילה במילה את הודעת משרד ההגנה הרוסי - גוף שאמין אפילו פחות משעון מקולקל.

למי שהיו ספקות שהרוסים מובילים באף את נציג הממשל לא היו צריכים להישאר כאלה ביום שישי. הבלוגר הפופולרי (1.2 מיליון עוקבים) מיכאיל זווינצ'וק, הידוע בכינוי "ריבאר" והמקורב למשרד ההגנה במוסקבה, פרסם קטע קצר ובו אמר בין השאר את הדברים הבאים: "אומרים בריש גלי על כך שכוחותינו הפילו שבעה כטב"מים, שהם עצמם שיגרו. בקרקס הזה האמינו במערב. הנה, אפילו מר וויטקוף אמר שהוא התרשם מהנכונות הרוסית להפסקת האש".

אפשר היה להניח שהדברים יובאו לידיעת וויטקוף והוא ייזהר בהצהרותיו ובאמון שהוא רוחש לקרמלין, אבל אז הגיעה השיחה עם איש התקשורת טאקר קרלסון ואחריה כבר מתחילות לעלות שאלות קשות הרבה יותר: האם השליח וויטקוף מרשה לתעמולה הרוסית להונות אותו או משתף עמה פעולה מרצון?

"ההנהגה בקייב הסכימה במידה רבה עם הצורך לערוך בחירות לנשיאות", אמר השליח לקרלסון ולא יסף. לפי החוקה ובגלל הקושי העצום אי אפשר לקיים בחירות בזמן מלחמה, כך שאולי זלנסקי הסכים, אבל זה לא יקרה לפני השגת השלום. התביעה לערוך בחירות היא חלק מהנרטיב הרוסי לדה-לגיטימציה של זלנסקי.

הלאה. "אחרי ניסיון ההתנקשות בטראמפ", סיפר וויטקוף, "פוטין הלך לכנסייה שלו והתפלל עם הכומר לשלומו של טראמפ. הוא התפלל על חברו". פוטין אינו ידוע כמי שמתפלל עבור אנשים אחרים, אם כי פעם-פעמיים בשנה הוא מצטלם בכנסייה בחגים. האמנם התפלל – לא נדע, אבל אם לשפוט לפי יישור מדיניות החוץ האמריקנית עם צורכי הקרמלין, פוטין היה גם מניח תפילין עבורו.

וויטקוף אמר בראיון כי הוא "משוכנע שכוחות אוקראינה מכותרים במחוז קורסק". השליח חזר על הטענה הזו על אף שהכיתור הזה לא היה ולא נברא – אלא בראשו של פוטין. גם המודיעין האמריקני קבע כי אין רגליים לסיפור. אבל וויטקוף מתעקש לצטט פרופגנדה רוסית.

בכלל, עושה רושם שלקרמלין אין קושי לשכנע את וויטקוף בכוונותיו הטובות. השליח "בטוח ב-100%" שפוטין לא יתקוף את אירופה - מנהיג שהבטיח פעם אחר פעם בסוף 2021 ותחילת 2022 שאין כל כוונה לתקוף את אוקראינה. "אני לא חושב שפוטין הוא אדם רע", המשיך וויטקוף. "זהו מצב מורכב, זו מלחמה על כל מרכיביה, שהביאו אליה". ללמדנו: מנהיג שהורה על פלישה למדינה שכנה בניגוד לחוק הבינלאומי ובניגוד להכרה חוזרת ונשנית של רוסיה בריבונותה, והביא לקטל הגדול ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה תוך ירי לריכוזי אוכלוסייה הוא בסך הכל "אדם לא רע". והתזה על מורכבות "המלחמה" ובדבר "המרכיבים שהביאו אליה" (רמז להתרחבות נאט"ו מזרחה?) היא אחד לאחד פרופגנדה רוסית.

אחד לאחד תעמולה גם הטענה הבאה של וויטקוף: "הנושא הגדול ביותר במלחמה הזו הוא ארבעת המחוזות האלה - דונבאס, קרים... לוגנסק ויש עוד שניים נוספים. הם אזורים דוברי רוסית, נערכו בהם משאל עם שבהם רוב מכריע הצביע בעד שלטון רוסי. אני חושב שזה המפתח".

נניח לכך שהשליח המיוחד לא יודע את שמות הטריטוריות שעליהן צפוי להתקיים מו"מ. מה אפשר לומר על אדם שמדבר בלי למצמץ על משאלים ו"הרצון בשלטון הרוסי", כאשר המשאלים נערכו תחת שלטון הכיבוש הרוסי (ובמקרה של קרים גם עם זיופים שנחשפו פעמים רבות)?

ואם לא היה די באלה, הדהים וויטקוף בתהייה הבאה: "למה שרוסיה תרצה לספח את אוקראינה? זה יהיה כמו כיבוש עזה. למה שהישראלים ירצו לכבוש את עזה עד סוף חייהם? הם לא רוצים. הם רוצים יציבות".

גם אם נשים בצד את ההשוואה המובלעת של ישראל לרוסיה, מי יגלה לוויטקוף שבקרב הישראלים יש כאלה שאכן רוצים לכבוש את עזה? אולי הוא מעולם לא שמע על השמות סמוטריץ', בן גביר וסטרוק. שנית, עד כמה אפשר להיות פתי (ואני בוחר את האופציה המחמיאה) כדי לא לשמוע את מה שפוטין וחבורתו אומרים שוב ושוב: אוקראינה אינה "מדינה אמיתית" אלא "הומצאה" על ידי הבולשביקים ב-1922?

סטיב וויטקוף הוא איש אמונו של הנשיא האמריקני, ובזירה שלנו כאמור יש לו זכויות. אבל מוכרחים להכיר גם את הצדדים האלה של האיש בפרט והממשל בכלל, כי ישראל - אפילו ישראל - אינה חיה בוואקום, ולרה-אוריינטציה של הממשל בכיוון הקרמלין יהיו השלכות גם עלינו.