בקופנהגן מודאגים מהעניין הגובר של דונלד טראמפ בגרינלנד - טריטוריה עצמאית תחת ריבונות דנית - אולם נראה שמנסים להקטין את המתח.
"אינני רואה כאן משבר במדיניות החוץ", אמר שר החוץ הדני לארס לוקה רסמוסן. בראיון לערוץ הדני TV2 אמר רסמוסן: "הדאגות הגוברות של ארה"ב בארקטיקה לגיטימיות לנוכח הפעילות המוגברת של הרוסים והסינים באזור. אנחנו פתוחים לדיאלוג עם האמריקנים על הידוק שיתוף הפעולה להבטחת האינטרסים האמריקניים בארקטיקה".
דנמרק וארה"ב הן חברות במועצה הארקטית – ארגון שבו חברות לצדן שש מדינות שלהן חופים באוקיינוס הקרח הצפוני (רוסיה, שבדיה, נורבגיה, קנדה, פינלנד ואיסלנד). תזכורת: אמש (שלישי) לא שלל טראמפ שימוש בכוח צבאי כדי להשתלט על תעלת פנמה ועל גרינלנד, שאותם הגדיר בעבר "חיוניים לביטחון האמריקני".
"לא אתחייב לכך", אמר טראמפ כאשר נשאל אם האופציה הצבאית נמצאת על השולחן בשתי הסוגיות הגיאופוליטיות. במסיבת העיתונאים באחוזתו במאר-א-לאגו, הבהיר הנשיא הנבחר: "ייתכן שיהיה צורך לעשות משהו. תעלת פנמה חיונית למדינה שלנו. לגרינלנד אנחנו זקוקים לצורכי הביטחון הלאומי". אשר לקנדה, שב טראמפ על הרעיון להפוך אותה למדינה ה-51 של ארה"ב.
טראמפ הציף לאחרונה גם אפשרות של צירוף קנדה לארה"ב, אולם במקרה הזה דיבר רק על "כוח כלכלי". האמירות של הנשיא הנבחר חורגות ממדיניות ארוכת שנים של ארה"ב שלא להרחיב את הטריטוריות בריבונותה, אולם באות גם על רקע העניין הבינלאומי הגובר באזור הארקטי - הן מבחינה צבאית והן מבחינת משאבי הטבע האצורים בו.
מנגד, אצל חברת נאט"ו אחרת, גרמניה, קיבלו את הדברים של טראמפ בקרירות מופגנת. "לקחנו לתשומת לבנו את ההצהרות של הנשיא הנבחר לגבי גרינלנד וקנדה", אמר דובר הממשלה בברלין. "גרמניה עומדת מאחורי העיקרון הבינלאומי שלפיו אין לשנות גבולות בכוח הזרוע".
שר החוץ הצרפתי, ז'אן-נואל בארו, היה תקיף אף יותר. "האיחוד האירופי לא יאפשר לאומות אחרות לתקוף את גבולותיו הריבוניים - ואחת היא באיזו אומה מדובר", אמר השר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו