ארה"ב ואוקראינה צפויות לחתום היום על הסכם ביטחון לעשר שנים – בדומה להסכמים שקייב כבר חתמה עם 15 מדינות ובהן בריטניה, צרפת, איטליה, גרמניה וקנדה.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ועמיתו האוקראיני וולודימיר זלנסקי יחתמו עליו בשולי פסגת ה-G7 שנערכת היום באיטליה. "אם ולדימיר פוטין חושב שיוכל לגבור על הקואליציה, התומכת באוקראינה, הוא טועה", אמר היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סליבאן. "הסכם הביטחון הבילטרלי יבהיר כי התמיכה שלנו תימשך בעתיד".
מלוני: ה-G7 אינה מצודה, אך מציעה ערכים לעולם | רויטרס
בקייב מברכים על ההסכם, שלמעשה בנוי על שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארה"ב לישראל, אולם גם יודעים שלא יהיה בו די: להבדיל מההסכם עם ישראל, שמרופד בהתחייבות הקונגרס להעביר מיליארדי דולרים לסיוע ביטחוני, ההסכם עם אוקראינה יהיה ברמת הנשיאים בלבד. המשמעות: על אף שייחתם לעשר שנים, אם ביידן יפסיד בבחירות לנשיאות, דונלד טראמפ יוכל לבטל אותו - כפי שעשה ביחס להסכם הגרעין עם איראן.
פרטים על תוכן ההסכם טרם התפרסמו, וכל שידוע עד כה הוא אינו מחייב את ארה"ב לשלוח כוחות לאוקראינה במקרה שזו תותקף. בזאת שונה ההסכם מהאמנות שעליהן חתומה ארה"ב עם בעלות בריתה כמו יפן, הפיליפינים או דרום קוריאה. עם זאת, לפי ההערכות, ההסכם החדש יהיה עם ערבויות טובות יותר מאשר מזכר בודפשט מ-1994, שבמסגרתו הסכימה קייב לוותר על הנשק הגרעיני בשטחה תמורת הבטחות אמורפיות להגן עליה "באמצעות פנייה ממועצת הביטחון של האו"ם אם תיפול קורבן לתוקפנות".
מה שנראה סולידי ובטוח יותר הוא הסוגיה הפיננסית. ראשי שבע המדינות המתועשות הסכימו להזרים לקייב בסוף השנה 50 מיליארד דולר. את הסכום תחזיר אוקראינה החל מהשנה הבאה בתשלומים שלמעשה יקוזזו באמצעות תשואות של כ-280 מיליארד דולר שהחזיקה רוסיה באירופה והוקפאו לאחר הפלישה. על פי החישובים, הנכסים האלה אמורים להניב 5-3 מיליארד דולר מדי שנה.
יתרה מזאת, נאט"ו צפויה להכריז היום על תוכנית, שבמסגרתה תספק לאוקראינה מדי שנה 40 מיליארד דולר בסיוע צבאי.
בתוך כך, בכיר אמריקני אמר היום (חמישי) כי לפחות שני שלישים מחברות נאט"ו יעמדו השנה ברף הנדרש של ההוצאה על הביטחון: 2%.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו