שיעור בצניעות: מודי אמנם מנצח בבחירות בהודו, אך גם יוצא מאוכזב

מרתון הבחירות הגדול בעולם הגיע לסיומו עם ניצחון היסטורי, אך בו בעת מאכזב, של ראש ממשלת הודו המכהן נרנדרה מודי בן ה־73, שנבחר לעמוד בראש הדמוקרטיה הגדולה בעולם לכהונה שלישית רצופה.

אך בניגוד לתחזיות האופטימיות, מודי זכה ברוב דחוק של 294 מתוך 543 המושבים בבית התחתון, ולא הצליח לשחזר את הצלחתו משנת 2019. מודי, ששם לעצמו מטרה לחצות את רף 400 המושבים תחת הסלוגן "אבקי באאר, 400 פאאר" (זה הזמן לעבור את ה־400), ושהפך בשנים האחרונות את הפוליטיקה בהודו למופע של איש אחד - קיבל תזכורת כי תכנון קפדני בניהול המדינה אינו המפתח הבלעדי להמשך שלטונו.

תוצאות הבחירות המפתיעות הותירו את חותמן גם על השווקים. ב-48 השעות האחרונות, הבורסות באסיה, ובהן מדד ניפטי 50 ההודי, רשמו ירידות שערים. משקיעים רבים מודאגים מצמצום טווח הפעולה של מודי להרכבת הקואליציה ולהוצאה לפועל של רפורמות משמעותיות.

ירידה נרשמה גם בשיעורי ההצבעה לבחירות, בהשוואה למערכות קודמות. הסיבות לכך נעוצות ככל הנראה בגל החום הקיצוני שפקד את המדינה בזמן ההצבעה, ובתחושת חוסר האונים אל מול הניצחון הברור המסתמן של מודי. אחרי עשור בשלטון ומילוי רוב הבטחותיו לבוחרים, מודי הותיר מקום קטן לאפשרות לשינוי.

יריבים מרירים מבית

הקמפיין של מודי הדגיש את החשיבות בשימור ההישגים ובהרחבתם. ממפלגת השלטון נותר בעיקר הצבע הכתום המייצג אותה, ובחזית מערכת הבחירות ניצבה דמותו של מודי. מצע המפלגה הדגים רוח זהה, ונקרא "הערבות של מודי".

כמו כן, מודי נקט טקטיקות שונות כדי להבטיח את ניצחונו - כמו גיוס מועמדים מפורסמים, וביניהם שחקני קולנוע, כדי להיפטר ממועמדים ותיקים באזורי מפתח; הסתערות על מעוזי האופוזיציה בדרום המדינה באמצעות פנייה למיעוט הנוצרי; וחזרה על תרכובת מסרים פופוליסטית, שהוכיחה את יעילותה בעבר, שכוללת בעיקר פיתוח כלכלי, חיזוק הלאומנות ההינדואית וחיזוק ציבור הבוחרים באזורים הנשלטים בידי המפלגה במדינות הצפון. לכל זה מודי הוסיף מערך אסטרטגי מתוחכם, מחויבות ארגונית וגמישות טקטית - כל מה שצריך כדי להשיג את היעד.

חבורת מודי אמנם ניצחה, אך גם קיבלה שיעור חשוב בצניעות. במשך עשור, "כת המודי" הצליחה לייצר לעצמה לא מעט יריבים מרירים מבית, שלא ראו בעין יפה את אימוץ שיטותיו הכוחניות של פוטין בארץ הבודהה. זמן רב בשלטון, לצד סגנון מנהיגות סמכותני וקפדני, הובילו גורמים במפלגתו של מודי, ה-BJP, לנקוט קו עצמאי למדי, שגרם למתחים פנימיים עם מעוזי המפלגה השונים - ובראשם ה־RSS , ארגון הגג של הימין ההודי שבו צמח מודי.

לקראת הבחירות הקו הזה הפך נוקשה יותר. כך אמר ג'יי.פי נאדה, נשיא ה־BJP, על הקשר בין הגופים: "המפלגה יכולה לבדה. ה-RSS הוא ארגון תרבותי-חברתי - ואילו אנחנו ארגון פוליטי. אנחנו מנהלים את עניינינו בדרכנו".

אמירות לחוד ומציאות לחוד. כוחה של המפלגה נטוע ביכולותיו של ה-RSS להמיר את השפעתו לכוח אלקטורלי. מתחים פנימיים אלו, לצד יחס מנוכר לאנשי המפלגה שסומנו כיריבים פוטנציאליים ונדחקו לשוליים, הם רק כמה מהסדקים שנפערו במהלך עשר שנות שלטונו של מודי.

הפריבילג מול מוכר התה

לאורך השנים היה נדמה כי האופוזיציה קפאה על שמריה, אחרי שכשלה להציג אלטרנטיבה לבוחר. בקמפיין הנוכחי התמקדו המסרים ב"הצלת הדמוקרטיה", מתוך חשש מפני מהלכיו של מודי לשינוי החוקה, אם יצליח להשיג את הרוב הנדרש לכך בפרלמנט.

משבר מנהיגות ומרידות בתוך מפלגת הקונגרס הביאו את המפלגה לבצע שינויים נדרשים. אחת מהבעיות של המפלגה היתה העובדה שמול מודי, מוכר התה האופורטוניסט מגוג'ראט - היא הציבה את ראהול גנדי, האקטיביסט הפריבילג, נכדה של ראשת הממשלה לשעבר אינדירה גנדי ונינו של ראש הממשלה הראשון של הודו ג'ווהרלל נהרו.

בשמאל ההודי הבינו את חולשת המנהיגות היחסית של גנדי, וכדי ליצור משקל נגד מול האהדה למודי - במארס 2023 חברה "מפלגת הקונגרס" למפלגות נוספות ויצרה את החזית המאוחדת נגד הימין. צעד זה הוכיח את יעילותו - ולו כאמצעי להחליש את כוחו האבסולוטי של הימין במדינה.

קריאת השכמה למפלגה

זכייה בבחירות שלישיות ברציפות היא משימה מאתגרת לכל פוליטיקאי, וגם מודי ידע זאת. במהלך שנות כהונתו, הוא ניצח על שורה של רפורמות שהיטיבו עם המעמדות הנמוכים ועם אנשי הכפרים: החל מתוכניות רווחה שמנות וכלה בסובסידיות לשירותים ולמוצרי יסוד. אך בין אזרחי הודו העירוניים והמשכילים התעוררה התחושה כי המפלגה עוסקת בנושאים שלא באמת נוגעים להם, כמו שיעורי האבטלה ומחירי הדלק הגואים.

ואכן, ניתוח של מפת האלקטורים האחרונה מראה כי רפורמת החקלאות שניסתה לקדם ממשלת מודי ב־2020, ושעליה נאלצה לוותר בגלל לחץ ציבורי, הותירה את חותמה. למשל, במדינות שהיו במרכז המחאה - כמו הריאנה, אוטר פרדש, פנג'אב וחלקים מראג'סטאן - מפלגתו של מודי איבדה מאחיזתה ונאבקה להשיג יתרון מספרי.

במפלגת השלטון ידעו כי הניצחון המשולש לא יהיה קל. לכן, למרות האכזבה היחסית, חשוב לזכור שמודי הצליח לנצח ומיצב את עצמו כאחד מהמנהיגים החזקים בעולם. במדינת הכאוס והבלגן, מפלגת ה־BJP הצליחה להשליט סדר שסלל את הדרך לניצחון המיוחל, ואת הדרך לעיצוב פניהן של מאה השנים הבאות באחת מהמעצמות החשובות בעולם.

האכזבה מאי-הגדלת הרוב בבית התחתון עשויה לשמש קריאת השכמה למפלגה השמרנית והמדושנת. אם היא תיטיב לפייס ולהכיל את הקולות המנוגדים בתוכה - עתיד הפוליטיקה בהודו ימשיך להיות כתום מאוד.

הכותבת היא מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו, יועצת לחברות ביטחוניות וחוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS)