לבקשת אמו של הרש החטוף בעזה: ילדי בית הספר עונדים את מדבקות המלחמה

תלמידי בית הספר "מוריה" בעיירה אנגלווד בניו ג'רזי מגיעים מדי בוקר לכיתה ומקבלים מדבקות עם מספר המציין את מספר הימים שעברו מאז ה-7 באוקטובר. 

המדבקה נשארת על חולצות התלמידים לאורך היום ועוזרת להם לזכור את החטופים המוחזקים בעזה וכן להזדהות עם אחיהם במדינת ישראל.

רחל שוורץ, מורה בבית הספר שאחראית על היוזמה, סיפרה כי "ביום ה-100 למלחמה פנתה אמו של הרש גולדברג-פולין לעם ישראל כדי לציין את ימי השבי של החטופים בידי ברברי חמאס. לקחתי על עצמי לכתוב את המספרים על מדבקה שכל התלמידים שלי ואני נוכל לענוד".

"תלמידים רבים, אפילו אלה שאני לא מלמדת, מגיעים לכיתה שלי בכל בוקר, ואומרים 'עם ישראל חי'. לאחר מכן הם מניחים מדבקה ממוספרת בצד שמאל, ליד הלב שלהם, ואנחנו מתפללים שלמחרת לא נזדקק לה כי החטופים יחזרו הביתה''.

התלמידים עונדים את המדבקות גם מחוץ לשעות הלימודים. "הם מעלים למודעות את הדאגה לחטופים. כשהתלמידים יוצאים לטיולי הכיתה השנתיים שלהם, המדבקות הללו מלוות אותם גם שם. ושבו בנים לגבולם'', מאחלת שוורץ, ''שנראה את חזרתם בשלום בקרוב מאוד. עם ישראל חי''.

רס''ן במיל' דוידי בן ציון, סגן ראש מועצה אזורית שומרון וחבר דירקטוריון קק"ל, ביקר בבית הספר "מוריה" לפני ימים אחדים והתרגש לראות את התלמידים עונדים את המדבקות וזוכרים את החטופים.

בן ציון הגיע סיפר לתלמידיו על הקרבות ברצועת עזה שבהן השתתף מאז השבת השחורה. "סיפרנו להם איך הגדוד שלנו התגייס כדי להילחם במחבלים בכפר עזה, עוד לפני שקיבלנו בכלל צווי גיוס כל הגדוד פשוט התייצב מיוזמתו כדי להיאבק במחבלים, לאחר שהמג"ד, סא"ל מאיר כרמי, ביקש מהחיילים לבוא", תיאר בן ציון.

"העברנו את השיחה לתלמידי בית הספר, הם הקשיבו בריכוז רב", אמר. "פתאום ראיתי שלכולם יש מדבקות בכתב יד, עליהן רשום 236. מסתבר שבכל יום, ממש בלי לפספס, הם שמים מדבקה עם מספר הימים מאז תחילת המלחמה. זה מטורף".

הוא הוסיף: "ברגע שקלטתי את משמעות המדבקות שכל תלמידי בית הספר מדביקים על החולצה, ביקשתי שיכינו לי גם מדבקה כזאת והדבקתי על החולצה. נדהמתי לראות את השייכות שלהם לעם היהודי ולעם הישראל".

בן ציון כאמור הוא רב-סרן במילואים, ומשמש כסמג"ד 51 בחטיבה 75 של הצנחנים. הוא הגיע לפגוש את ילדי בית הספר "מוריה" יחד עם מפקד הגדוד, סא"ל (במיל') מאיר כרמי. השניים הובילו יחד את הגדוד תחילה בלחימה בכפר עזה ביום הטבח ב-7 באוקטובר, ולאחר מכן בסמטאות חאן יונס שבעזה.

המטען הרגשי שבן ציון הביא איתו מחודשי הלחימה הקשה, גרם לו להתרגש מהמדבקות הללו שבעתיים. "זה מאוד מיוחד שהילדים האלה, שכל כך רחוקים מישראל, משקיעים וזוכרים כל יום את הטבח הנורא של השבעה באוקטובר, כמה ימים עברו מאז, כמה זמן נמשכת המלחמה וכמה ימים החטופים עוד שם", הוא סיפר.

"הגענו כדי לחבר את הילדים ולתת להם את התמונה המלאה של הניצחון כפי שאנחנו רואים אותו; הניצחון של הרוח, הניצחון של האחדות כפי שאנחנו גילינו ב-7 באוקטובר, חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים, כולם הגיעו ונלחמו יחד בכפר עזה", הוסיף בן ציון. "סיפרנו על היכולת שלנו בכל מפגש עם האויב להשמיד אותו בכל נקודה. היינו מול מחבלים, הרגנו אותם וניצחנו, ובעיקר על הדבקות והמטרה שמאחד בין אחים בכל העולם היהודי. כולם מחוברים ביחד בלב אחד".

לסיום אמר: "להפתעתי ולשמחתי הם היו כל כך שמחים ונלהבים לראות אותנו. נדהמתי לראות את השייכות שלהם לעם היהודי ולעם הישראל".