איך שלא נסובב את הבחירות שיתקיימו היום במקסיקו, נראה שהן עתידות לעשות היסטוריה בתולדות המדינה.
ראשית, מדובר בהיקף חסר תקדים של תפקידים שעומדים לבחירה: 99 מיליון מקסיקנים יצביעו ל־128 מושבים בסנאט, 500 מושבים בבית הנבחרים, וכ־20 אלף משרות בשלטון המקומי.
שנית, הבחירות האלה יעשו היסטוריה כי לראשונה בתולדות מקסיקו תהיה למדינה נשיאה. המועמד חורחה אלברס מיינס זוכה לכ-11% תמיכה, ובשבוע שעבר אף צמצם את הקמפיין לאחר שתאורת הבמה שעליה נאם בעצרת קרסה עקב רוחות עזות והרגה תשעה אנשים.
כך, למעשה, נותרו במרוץ יזמת ההייטק המצליחה סוצ'יטל גאלבס, ששיעור התמיכה בה נע סביב %36, וד"ר קלאודיה שיינבאום־פרדו, שמובילה על גאלבס בהפרש דו־ספרתי. אם לא יקרו הפתעות עצומות, שיינבאום תחליף בארמון הנשיאות את הפטרון שלה, אנדרס מנואל לופס־אוברדור, שאמנם זוכה לשיעורי תמיכה גבוהים, אבל מוגבל לפי החוקה לכהונה אחת.
שורשים בליטא ובבולגריה
אם אכן תיבחר, ד"ר שיינבאום תעשה היסטוריה לא רק כאישה נשיאה ראשונה, אלא גם כאישה יהודייה ראשונה בתפקיד. הורי אביה הגיעו מליטא, הורי אמה - מבולגריה. אביה קרלוס היה מהנדס כימיה, ואמה אנני היא פרופסור לביולוגיה. שיינבאום הלכה בעקבות הוריה לאקדמיה. המחקר שלה עסק בניצול האנרגיה בבניינים ובמערכת התחבורה הציבורית במקסיקו, ועבודתה תרמה לזכייה של פאנל האו"ם בנושא שינוי האקלים בפרס נובל לשלום ב־2007.
זיקתה למסורת היהודית לא באה מבית הוריה: את החגים ציינה קלאודיה בבית הסבים והסבתות. "שיינבאום באה ממוצא יהודי, אבל הוריה כבר לא היו פעילים בקהילה. הזהות הפוליטית שלהם היתה חזקה יותר מהזהות היהודית", אומר ל"ישראל היום" פרופ' דניאל פיינשטיין, סוציולוג ודקאן ה"אוניברסיטה הבראיקה" במקסיקו סיטי.
"להיות יהודי במקסיקו פירושו להיות מעורב בקהילה, לשלוח את הילדים לבית ספר יהודי, להיות חלק מקהילה דתית או תרבותית. שיינבאום אומרת שהיא יהודייה גאה, אבל לא מעבר לזה. הנושא היהודי אינו מרכזי בזהות הפוליטית שלה".
למרות זאת, היו מי שניסו להפוך את זהותה האתנית של שיינבאום לסוגיה. למשל, הנשיא לשעבר ויסנטה פוקס כינה אותה "יהודייה בולגרייה", והוסיף: "המקסיקנית היחידה במרוץ היא סוצ'יטל". אלא שהמועמדת שפוקס ניסה לחזק גינתה את דבריו, ופוקס נאלץ להתנצל.
Bájenle a sus especulaciones, ahí les va de nuevo mi acta de nacimiento. Soy 100% mexicana, orgullosamente hija de padres mexicanos. pic.twitter.com/wJJKyj2SPy
— Dra. Claudia Sheinbaum (@Claudiashein) June 28, 2023
בה בעת, היו גורמים שניסו להפיץ תיאוריות קונספירציה על כך ששיינבאום לא נולדה במקסיקו - "כמו שעשו לברק אובמה", מזכיר פרופ' פיינשטיין - מה שגרם למועמדת לפרסם פעמיים את תעודת הלידה שלה ולחדד בקמפיין את זהותה המקסיקנית. "היו גם כאלה שטענו שהיא ציונית, אפילו שזה לא נכון, ופה ושם היו אמירות בסגנון 'איך נבחר יהודייה במדינה שרובה קתולית?' אבל בסך הכל הנושא היהודי אינו משמעותי בבחירות".
לדברי פיינשטיין, הדבר נכון גם לגבי הקהילה היהודית עצמה. "אנשים לא בוחנים אותה משום שהיא יהודייה, אלא בגלל העמדות הפוליטיות שלה. אם כבר, רוב האנשים הם נגד העמדות של שיינבאום, כי היא באה מ־MORENA, שהיא מפלגת שמאל פופוליסטית וקצת אנטי הסקטור הפרטי. אני גם חושב שרוב היהודים יבחרו דווקא במתחרה שלה, כי העמדה שלה יותר במרכז, היא תומכת יותר במבנה הדמוקרטי של החברה ויותר פרו־ביזנס. מנגד, MORENA פופוליסטית מדי ושמאלנית מדי, כך שגם אם היתה מציבה מועמדת יהודייה אחרת - לא היו בוחרים בה.
"בקהילה היהודית מודאגים יותר ממה שקורה בישראל ומהאנטישמיות במקומות אחרים בעולם, אבל בכל הנוגע לבחירות במקסיקו, אין פערים בין הנושאים שמעניינים את הקהילה היהודית לאלה המעניינים את הבוחרים המקסיקנים בכלל".
ומה הנושאים האלה? בראש ובראשונה, הטיפול בפשע המאורגן. לפי ההערכות של פיקוד הצפון האמריקני, כשליש משטח מקסיקו נשלט בידי קרטלי סמים. במקסיקו נמצאות שבע מתוך עשר הערים עם שיעור מקרי הרצח הגבוה בעולם. שיינבאום באה עם רזומה מוצלח בתחום: כשעמדה בראשות מקסיקו סיטי, הצליחה לחתוך משמעותית את שיעור הפשע בעיר. שעה שבמקסיקו כולה עומד השיעור על 25 מקרי רצח ל־100 אלף נפש, במקסיקו סיטי השיעור נמוך פי שלושה.
גם המאבק בשחיתות והדאגה לתשתיות המים הם נושאים שחוצים מגזרים. בה בעת, שיינבאום היא ממשיכה של הנשיא לופס־אוברדור, שאף העביר לה רשמית את שרביט המפלגה, ולעובדה הזו יש גם חסרונות. מחד, הנשיא היוצא הקטין את ממדי העוני, העלה את שכר המינימום והרחיב תוכנית פנסיה פופולרית; מנגד, הוא גם עורר מתח רב כשהציע 20 שינויים חוקתיים מרחיקי לכת, כמו ביטול של רשות עצמאית שאחראית לארגון ולעריכת בחירות, וגופי רגולציה בתחום הטלקום, האנרגיה וחופש המידע.
לדברי לילה עבד, ראש מכון מקסיקו במרכז וילסון, השינוי המטריד ביותר הוא הרפורמה המשפטית, שבמסגרתה האזרחים הם שיבחרו שופטים, לרבות לבית המשפט העליון. "זהו רגע היסטורי עבור מקסיקו" כתבה עבד, "משום שלמבחן חסר תקדים עומדים מוסדות ששמרו על הדמוקרטיה מאז שב־2000 תמו 71 שנות שלטון של מפלגה אחת". שיינבאום הביעה תמיכה ברפורמות, אך לשם מימושן היא תזדקק לשני שלישים מהקולות בשני בתי הקונגרס - תסריט שספק אם יתממש, לפי הסקרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו