דרום אפריקה הולכת לבחירות - שישפיעו גם על יחסה לישראל

דרום אפריקה מוכרת לקורא הישראלי בימים אלו בעיקר בשל הקמפיין הדיפלומטי הבלתי מתפשר שלה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, והודעות הגינוי שהיא מפרסמת חדשות לבקרים לפעולות צה"ל ברצועת עזה.

אך בזמן שבישראל עסוקים במלחמה, דרום אפריקה עצמה נערכת לבחירות, שיתקיימו מחר ואשר עשויות להכתיב את מסלולה שנים רבות קדימה.

כדי להבין את חשיבות הרגע עבור המדינה צריך לחזור קצת אחורה בזמן. בשנת 1994, לאחר סיום שלטון האפרטהייד, התקיימו בדרום אפריקה הבחירות הדמוקרטיות החופשיות הראשונות שהזניקו לשלטון את נלסון מנדלה ומפלגת הקונגרס האפריקני (ANC). מאז, זכתה ה־ANC בכל מערכת בחירות לרוב עצום מציבור השחורים, המהווים 80% מהאוכלוסייה.

בעשור הראשון לשלטונה היו למפלגה הישגים רבים כמו זינוק כלכלי חסר תקדים, היווצרות מעמד ביניים של שחורים וחלוקה שוויונית קצת יותר של משאבי המדינה, שנמצאו כמעט כולם בידי המיעוט הלבן בתקופת האפרטהייד. אלא שכיום, 30 שנה אחרי המעבר לדמוקרטיה, קשה להתעלם מתחושת ההחמצה שרבים מתושבי דרום אפריקה חשים.

בשכונת סוואטו בפרברי העיר יוהנסבורג, שהפכה סמל להתנגדות לאפרטהייד ולעלייתו של מעמד הביניים השחור, נושבת רוח של ייאוש. "מלוכלך פה, צפוף, אין שום זכר למינהל מקומי או לשלטון", מספר ווסי חוסה, תושב המקום ומובטל בן 45, ל"גרדיאן" הבריטי. "יש פה אנרכיה, אנשים עושים מה שהם רוצים". שיעור האבטלה הגבוה במדינה (32%), התפוררות שלטון החוק ותשתיות החשמל והמים גרמו לחוסה, תומך מילדות של מפלגת השלטון, לשנות את ההצבעה שלו.

חוסה אינו לבד. דרום אפריקנים רבים, ובהם בעיקר צעירים, מפנים את גבם למפלגתו של מנדלה. למעשה, לראשונה מאז סיום האפרטהייד הסקרים מנבאים ל־ANC פחות מ־50% מקולות הבוחרים. אם התחזיות יתממשו, לראשונה מאז סיום האפרטהייד ה־ANC תיאלץ להקים קואליציה עם אחת מהמפלגות האחרות בבית.

וכאן מתחיל סיפור בעל השלכות דרמטיות. האופוזיציה מפולגת אידיאולוגית, ולמרות כישלונותיה של ה־ANC - מעולם לא הצליחה להוות אתגר. המפלגה השנייה בגודלה, האיחוד הדמוקרטי (DA), היא מפלגה ליברלית, שרבים מתומכיה הם בני מיעוטים שונים, אך עבור דרום אפריקנים רבים מדי מדובר במפלגה "לבנה" ואליטיסטית.

"שחיטת הלבנים? לא, בינתיים"

המפלגה השלישית בגודלה, "לוחמי השחרור הכלכליים" (EFF), היא מיליטנטית ומרקסיסטית, ולמנהיגה הכריזמטי ג'וליוס מלמה יש היסטוריה ארוכה של אמירות גזעניות נגד לבנים. כך, למשל, ב־2016 אמר בנאום: "אנחנו לא קוראים לשחיטה של לבנים, לפחות לא כרגע". אחד מהשירים המזוהים עם המפלגה הוא "הרוג את הבור" (מתיישב לבן ממוצא הולנדי; נ"ב). המפלגה תומכת בהפקעה של אדמות בבעלותם של לבנים והלאמה של מכרות ותעשיות שונות.

דניאל שי (35), תושב יוהנסבורג וחבר במועצת העיר מטעם מפלגת DA, היה בן 5 כאשר הסתיים האפרטהייד. הוא גדל בסביבה יהודית, התחנך בבני עקיבא ואף למד שנה בישיבה בישראל. שי, ששייך לדור החדש של חברי המפלגה, ראה את החלום של "אומת הקשת" מקרטע ולבסוף קורס.

"ההתפתחות של דרום אפריקה תחת שלטונה של ה־ANC היא קצת דיכוטומיה", הוא אומר ל"ישראל היום". "במשך 15 השנים הראשונות היו צמיחה מאוד גדולה ושגשוג כלכלי חסר תקדים, אך באותו הזמן נזרעו הזרעים של השחיתות המבנית בממשל. ה־ANC בנתה מדינת מאפיה שמשתמשת בחקיקה כמגן לשחיתותה ומוכרת את התנהלותה כמעבר כוח בין הגזעים".

במהלך השיחה זרם החשמל בביתו של שי נפסק. הוא צוחק ומסביר שזה קורה הרבה, חלק מהתפרקות התשתיות החמורה של דרום אפריקה. "זו הסיבה שנכנסתי לפוליטיקה", אומר שי. "עבדתי כמהנדס בחברה אזרחית ונשלחתי לבדוק מרתפי מגדלים ברובע הפיננסי של יוהנסבורג. הבנתי שמערכת השליטה בהצפות של העיר לא עובדת, ושזו תוצאה של הזנחה שנובעת משחיתות".

על הנשיא וראש ה־ANC, סיריל רמפוסה, יש לשי בטן מלאה. "כשהוא נבחר, הוא הגיע עם המון הבטחות לשנות את מפלגת השלטון. הוא הציג את עצמו כאיש עסקים והבטיח לחזק את הכלכלה ולחסל את נגע השחיתות. מה שהזמן חשף הוא שרמפוסה הצליח בעסקיו דווקא בשל הקשר שלו לשחיתות של ה־ANC. תחת שלטונו הכלכלה נסוגה ומפלגתו ממשיכה בביזת הקופה הציבורית".

"האנטישמיות קנתה אחיזה"

לתוצאות הלא ידועות של מערכת הבחירות הנוכחית צפויה להיות השפעה ניכרת גם על יחסה של דרום אפריקה לישראל. קואליציה עם האיחוד הדמוקרטי יכולה להקהות במידה רבה את הגישה האנטי־ישראלית של ה־ANC. אף שגם באיחוד הדמוקרטי יש גורמים ביקורתיים כלפי ישראל, המפלגה ככלל תומכת בישראל, ואנשיה התבטאו מאז 7 באוקטובר בעד זכות ישראל להגן על עצמה.

מנגד, ה־EFF נוקטת קו אנטי־ישראלי קיצוני אף מזה של מפלגת השלטון. לפני כשלושה חודשים נשא מלמה נאום שבו הבהיר: "תחת הנהגתי לא אאפשר לנתניהו 'להמשיך לבצע רצח עם' בעזה". חברים במפלגה אף קראו לסגירת השגרירות הישראלית במדינה.

האפשרות של קואליציה של ה־ANC וה־EFF היא איום ברור לא רק על מיעוטים במדינה אלא גם על עצם היחסים עם ישראל. "מה שעצוב באפשרות הזו הוא שרוב תושבי דרום אפריקה הם נוצרים עם עמדות פרו־ציוניות", אומר שי. "אליטה קטנה בהנהגת ה־ANC בחרה באנטישמיות, מסיבות היסטוריות ופוליטיות שונות. לרוע המזל, נראה שאנטישמיות מצליחה לקנות אחיזה כבר בתוך הממשלה הנוכחית והחוגים הפוליטיים שלה. זה כתב אישום מזעזע נגד מפלגת השלטון, שהאדם הממוצע ברחוב הרבה יותר סובלני מהפוליטיקאים שהוא בוחר".