למרות מעצרי שווא המוניים וכרסום בדמוקרטיה: "הדיקטטור המגניב בעולם" עומד להיבחר שוב

הוא מכנה את עצמו "הדיקטטור המגניב בעולם", הציג את הביטקוין כמטבע רשמי ומעל לכל עשה לעצמו שם כלוחם חסר פשרות ויעיל מאוד בפשיעה המאורגנת. היום צפוי נאיב בוקלה להיבחר בקלות לכהונה השנייה שלו כנשיא אל סלבדור, אבל במדינה הקטנה באמריקה הלטינית גם גובר החשש מקץ הדמוקרטיה – ומהמשך המעצרים הסיטונאיים של חפים מפשע.

הסיבה? בוקלה בן ה-42, נכד למהגרים פלשתינים נוצרים, נבחר לנשיאות ב-2019 והיה הנשיא הראשון שאינו בא משתי המפלגות המסורתיות. לצד הצגת הביטקוין כמטבע רשמי והבאת תחרות מיס עולם למדינה, בוקלה עשה לעצמו שם כנשיא שאינו מתכוון לעצור בפני מגבלות חוקתיות. כך, בינואר 2020 הוא נכנס לפרלמנט מוקף בחיילים חמושים כדי "לשכנע" את המחוקקים לאשר הוצאה מיוחדת לרכישת אמצעי לחימה. שנה מאוחר יותר, כאשר למפלגתו "רעיונות חדשים" כבר יש רוב בפרלמנט, פיטר את שופטי בית המשפט העליון במדינה ואת פרקליט המדינה שהתנגד לרפורמות המוקדמות שלו.

המבחן הגדול של בוקלה הגיע במארס 2022, כאשר ביום אחד גבתה מלחמת הכנופיות את חייהם של 62 אזרחים. בוקלה הכריז על מצב חירום, נטל סמכויות נרחבות והבטיח לגמור עם הכנופיות אחת ולתמיד. לימים יתברר כי הוא נשא ונתן עם הכנופיות שהבטיח למגר, אבל סמכויות החירום לא בוטלו, ולמעשה הוארכו כבר 22 פעמים. זכויות המובטחות בחוקה הושעו, והמשטרה קיבלה רשות לעצור אדם ל-15 ימים ללא משפט ולצותת לטלפונים ללא אישור בית משפט. הצבא נכנס לפעולה ומספר המעצרים זינק.

התוצאות לא איחרו לבוא – אבל גם הבעיות. אל סלבדור הורידה את שיעור רציחות מ-103 מקרים ל-100 אלף נפש ל-2.4, אף שבארגונים הבינלאומיים מפקפקים בנתון. מנגד, היא גם הפכה למדינה עם שיעור הגבוה בעולם – 2% - של אזרחים מאחורי סורג ובריח. נכון לחודש ינואר, כ-75 אלף סלבדוריאנים ישבו בבתי הכלא. במסגרת מיגור הפשיעה, בנתה הממשלה מתחם כליאה ענק, המיועד ל40 אלף עצורים ואסירים.

הבעיה שלנוכח הסמכויות הנרחבות, אלפי אזרחים נזרקים לכלא על לא עוול בכפם. אחת מהן היא מריה (שם בדוי). בשיחה עם רשת CNN סיפרה כי יום אחד נכנסו לביתה שוטרים ואמרו כי היא חשודה בחברות בכנופיה. איך ידעו זאת? "מישהו זרק טיפ למשטרה". "אמרתי לשוטרים שאני חפה מפשע ודרשתי הסברים, אבל כל מה שהם עשו זה פשוט להכניס אותי לתא", אמרה מריה, שאיבדה את אחיה במלחמות הכנופיות.

שלושה ימים אחרי המעצר, היא הואשמה בחברות בארגון פשע והושלכה לבית מאסר לנשים. לדבריה, היא הוחזקה עם 250 נשים – בתא שהיו בו מקומות רק ל-20. "הליכה למקלחת הייתה כרוכה בהתפשטות בפני כולן, ואילו האוכל היה מאיכות ירודה ומלא בחרקים", סיפרה. התעכבות במקלחת או הימנעות מאכילה היו מסלול בטוח לחטיפת מכות. מרגע מעצרה ועד לשחרורה המפתיע, לא ראתה שופט. מסמכי השחרור שלה קבעו כי מעולם לא הורשעה. למרות העוול שנגרם לה, מריה עדיין מסומנת: היא אינה יכולה לעזוב את אל סלבדור ומחויבת להתייצב מדי שבועיים בתחנת משטרה. היא גם מתקשה למצוא עבודה – בגלל "העבר הפלילי" שלא קיים.

מריה רחוקה מלהיות יחידה. רק במאי האחרון שחררה ממשלת אל סלבדור כ-5,000 איש לאחר שהודתה כי נעצרו לשווא. בסך הכל שוחררו כ-7,000 אזרחים ממעצרי שווא.

אבל אם לשפוט לפי סקרי דעת הקהל, רוב עצום של האזרחים תומך במדיניות הנוקשה של בוקלה. אחת מהם היא ג'קליין סלאיה, שאחייניתה נהרגה בחילופי אש בין הכנופיות ב-2017. "יש לנו ביטחון עכשיו", אמרה ל-CNN. "זה לא מושלם, אבל בואו ניתן למצב להימשך עד שאלה שגרמו לכאב ישלמו את המחיר. אצא לבחירות ואקרא לשכניי ולחבריי להצביע לנשיא. אתם מתארים לעצמכם מה יקרה אם כל האנשים אכולי השנאה בכלא ייצאו החוצה? אני חושבת על הבנים שלי, בני 16 ו-23, וזה שהם יכולים לצאת בלילה, לשחק כדורגל ברחוב עם חבריהם בלי חשש שיירצחו או שיגייסו אותם לפשע – אין לכך מחיר".

מריה סבורה אחרת. "חלק מהאנשים שנעצרו לשווא לעולם לא יוכלו להשתחרר. לעתים אני חושבת על חפים מפשע שהגיעו למקום שבו לא היו אמורים להיות ומתו שם". "יש תיעוד של לפחות 200 מקרים של מוות בכלא", אמרה ל"גרדיאן" אנה מריה מנדס-דרדון מ-WOLA (ארגון אמריקני לא-ממשלתי לקידום זכויות אדם, דמוקרטיה וצדק בדרום אמריקה. "מה שקורה בבתי הכלא עובר בשלב מסוים לרחובות", הוסיף חוסה מיגל קרוז, שחוקר את כנופיות אל סלבדור. "אנחנו יודעים שהפשע המאורגן דווקא נוטה להיערך מחדש ולהתחזק בבתי המאסר".

בינתיים, פעילים למען הדמוקרטיה באל סלבדור חוששים לחירויות במדינה. הם מזכירים שגם כך יש למפלגה של בוקלה רוב בפרלמנט שבו 84 מושבים, וכעת, בגלל רפורמה שהועברה אשתקד, הוא יצטמצם ל-60. אם לא די בכך, עצם הריצה של בוקלה לכהונה נוספת – בניגוד גמור לחוקה – התאפשרה בזכות שופטים שמינה הנשיא לבית המשפט העליון. ובין לבין, צמצמה הממשלה את הגישה לנתוני הפשיעה והגבירה את הלחץ על העיתונאים ועל ארגוני זכויות אדם. "אנחנו בדרך להפוך למדינה עם מפלגה הגמונית, שבה האופוזיציה משמשת קישוט", אמר ל"וושינגטון פוסט" אדוארדו אסקובר מארגון "פעולה אזרחית".

"ההיסטוריה של אמריקה הלטינית מלאה בדוגמאות של מנהיגים אוטוריטריים שהשתמשו בפופולריות ההתחלתית שלהם כדי לכרסם במגבלות על כוחם", אמר ל"גרדיאן" חואן פפייר, סמנכ"ל אמריקות ב-HRW. "ואז כאשר הם כבר לא היו פופולריים, הם הצליחו לשמור על הכסא, להשתיק את הביקורת ולדכא את ההפגנות. ולאזרחים לא נותרה דרך לתקן".