יש שופטת באוגנדה: ג'וליה סבוטינדה, שהתייצבה לצד ישראל בבית הדין בהאג - הביקורת של אהרן ברק

למדה בבית ספר באנטבה, סיימה משפטים בהצטיינות בסקוטלנד, שירתה שלוש מדינות שונות ועמדה בראש ועדות חקירה נגד שחיתות במולדתה • סבוטינדה שעשתה היסטוריה כשופטת הראשונה מאפריקה בהאג, עשתה בסופ"ש גם היסטוריה קטנה עבור ישראל, כאשר היתה היחידה שהתנגדה לצווים • אהרן ברק: "לישראל יש את הזכות הבסיסית להגן על אזרחיה"

השופטת סבוטינדה. צילום: אתר בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג

אחת נגד 16: בישראל הביעו בסוף השבוע שביעות רצון מהחלטת בית הדין הבינלאומי בהאג, שבניגוד לתחזיות הקודרות דחה את הדרישה של דרום אפריקה לעצור את המלחמה. אבל הייתה בהחלטה עוד הפתעה נעימה – ושמה ג'וליה סבוטינדה (Sebutinde).

השופטת בת ה-70 מאוגנדה הייתה היחידה שהצביעה נגד ששת הצווים שהוציא בית המשפט לישראל. לשם המחשה, השופט אהרן ברק התנגד לארבעה. "בדעת המיעוט, אני סבורה כי הסכסוך בין מדינת ישראל לבין העם הפלשתיני הוא פוליטי במהותו ובתולדותיו", כתבה השופטת סבוטינדה. "אין זה סכסוך לגלי שצריך להיות מיושב על ידי בית משפט. למרבה הצער, הכישלון, הסירוב או חוסר היכולת של המדינות לפתור מחלוקות פוליטיות כמו הסכסוך האמור מובילים אותן לפנות לעתים להפעלת הסכמים כמו אמנת רצח העם, בניסיון נואש לדחוס את המקרה להקשר של אמנה כזו, כמו לנעל הזגוגית של סינדרלה".

סבוטינדה (שישית משמאל) עם שופטי בית הדין ביום שישי, צילום: רויטרס

השופטת הוסיפה כי "דרום אפריקה כשלה להראות כי מאחורי המעשים שלכאורה ביצעה ישראל הייתה בהכרח כוונה לרצוח עם".

מי היא השופטת סבוטינדה? היא נולדה כג'וליה סממבו בפברואר 1954 לאב עובד מדינה ואם עקרת בית במחוז מרכז של אוגדנה. אחרי שסיימה תואר ראשון במשפטים במולדתה, עבדה במשרד המשפטים בבירה קמפלה. אחר כך סיימה בהצטיינות תואר שני במשפטים באוניברסיטת אדינבורו, סקוטלנד, עבדה במשרד לענייני חבר העמים הבריטי בלונדון, ובמשרד המשפטים של נמיביה, שאך זכתה לעצמאות מדרום אפריקה. ב-1996 מונתה לשופטת בבית המשפט העליון באוגנדה, ובכובע הזה ישבה בראש שלוש ועדות שחקרו את השחיתות במולדתה.

ב-2005 מונתה לשופטת בבית המשפט המיוחד לפשעי מלחמה בסיירה לאון, וישבה בהרכב שדן את נשיא ליבריה צ'רלס טיילור על הפשעים שביצע במדינה השכנה. ב-2009 קיבלה מאוניברסיטת אדינבורו תואר דוקטור לשם כבוד בזכות הישגיה בתחום המשפט. בפברואר 2012 מונתה סבוטינדה לבית הדין הבינלאומי לצדק ועשתה היסטוריה כאישה הראשונה מאפריקה שמכהנת בו כשופטת.

לאחר מתן ההחלטה, שגריר אוגנדה באו"ם, אדוניה אייבארה, מצא לנכון להתנער מעמדת סבוטינדה. "החלטת השופטת סבוטינדה בבית הדין לצדק אינה מייצגת את עמדת ממשלת אוגנדה באשר למצב בפלשתין", צייץ אייבארה ברשת החברתית X. "תמיכת אוגנדה במצוקת העם הפלשתיני באה לידי ביטוי בדפוס ההצבעה שלה באומות המאוחדות".

זכות בסיסית להגנה עצמית

להחלטה שקיבל בית הדין הבינלאומי לצדק אתמול, לפיה ישראל חייבת לעצור באופן מיידי את המבצע ברפיח, התנגדו שני שופטים - השופט מטעם ישראל אהרן ברק והשופטת סבוטינדה. בחוות דעתו, נשיא בית המשפט העליון לשעבר מתח ביקורת חריפה על בית הדין, שלדבריו נכנע ללחצים ולדעת הקהל.

בדעת המיעוט שלו כתב ברק: "החלטת בית הדין מדאיגה מאוד. היא נסמכת על הודעות לעיתונות, פוסטים ברשתות החברתיות וציטוטים של אנשי האו"ם ללא מידע מהימן. ביה"ד אפילו לא ביקש לחקור את טיב הראיות עליהן נסמכות אותן הצהרות - זאת בניגוד מוחלט לפסיקות קודמות של בית הדין וסטייה מוחלטת".

אהרן ברק, צילום: UN PHOTO

"על מנת למנוע ולהדוף את האיום הנשקף מחמאס ולשחרר את בני הערובה, על לישראל לבצע פעולות צבאיות ברפיח ובכל רצועת עזה. יש לישראל גם זכות וגם חובה למנוע ולהדוף את האיומים והתקפות הללו. יש לישראל מטרה אחת בלבד: להביס את חמאס ולהחזיר את בני הערובה לישראל".

"ישראל לא מפנה פלשתינים אל אמצע שום מקום. לא שולחת אותם, כפי שניסחה זאת דרום אפריקה, 'לדיונות החול הריקות של אל-מאוואסי'. להיפך, ישראל שולחת אותם לאזורי פינוי מוגדרים במיוחד, כדי לקבל שם סיוע הומניטרי. בחודשיים האחרונים נכנס הכי הרבה סיוע הומניטארי מאז פתיחת המלחמה. קשה לי להבין מדוע לא הודה בית המשפט, ולו בגזר דין, כי חלה עלייה בסיוע הומניטרי ובסיוע בכניסה לרצועת עזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר