טייוואן: המועמד שתומך בהתרחקות מסין זכה בבחירות דרמטיות לנשיאות

ויליאם לאי, סגן נשיא טייוואן שתומך בהתרחקות מבייג'ינג, זכה בנשיאות האי. הבחירה עלולה לצנן עוד יותר את היחסים בין טאיפיי לבייג'ינג, שכבר הוציאה מצדה איום מרומז: "'עצמאות טיוואן' אינה עולה בקנה אחד עם שלום ונוגדת את האינטרסים של תושבי האי ואת טובתם".   

בנאום הניצחון שלו, אמר לאי: "הראינו לעולם כמה אנחנו מוקירים דמוקרטיה. מדובר במחויבות איתנה. השגנו ניצחון עבור קהילה הדמוקרטיות בעולם". לאי, שעומד בראש המפלגה הדמוקרטית-פרוגרסיבית, התייחס גם לסין והבהיר: "העם הטייוואני דחה בהצלחה ניסיונות של כוחות חיצוניים להשפיע על הבחירות. אני נחוש להגן על טייוואן מאיום מתמשך ומהפחדה מצד סין, אך אשמור על הסטטוס קוו".  

המשרד לענייני טייוואן בבייג'ינג הוציא הודעה, ובה הביע תקווה כי "רוב בני עמנו בטייוואן יכירו ב'נזק הקיצוני' של קו העצמאות שמובילה DPP". 

מול לאי התמודדו הו יו-אי ממפלגת KMT, שתומך בהתקרבות לבייג'ינג, וקו ווז'ה, עומד בראש מפגלת העם הטייוואנית (TPP) ואמר כי ימשיך במדיניות הנוכחית של הנשיאה צאי, אבל גם ישאף לדיאלוג עם סין. שניהם הודו בהפסד. לאי ייכנס רשמית לתפקיד בחודש מאי.

במקביל, נערכות גם הבחירות ליואן - הפרלמנט של האי, ובו 113 מושבים. המפלגה של הנשיא הנבחר לא זכתה במספר הקולות הדרוש לשמירה על הרוב העצמאי. 

התשדירים האחרונים של המפלגות חידדו את המסרים שכל אחת מהן רצתה להעביר. בתשדיר של המפלגה הדמוקרטית-פרוגרסיבית, נראית הנשיאה צאי יינג-וון, שאינה רשאית להתמודד לכהונה שלישית, נוהגת ברכב ומעבירה את ההגה לוויליאם לאי. בתשדיר אחר נראים בני אדם הולכים אחורה. לפי כתבת ה-BBC בטאיפיי, ב-DPP מבקשים להצביע על המשכיות ולהזהיר מפני ביטול ההישגים אם המתחרים יעלו לשלטון.

KMT ניסו לשכנע את המצביעים כי הבחירה היא בין מלחמה לשלום. בתשדיר המפלגה שולבו צילומי מלחמה על רקע נוף של האי, בעוד המועמד הו ניצב מעל כדמות הגיבור שיציל את האי מהתנגשות עם סין. ואילו בתשדיר של מפלגת העם קראו "להסיר את הכחול והירוק" (צבעי KMT ו-DPP) ולבחור בדרך השלישית.

רקע היסטורי קצר: טייוואן נוסדה כישות עצמאית ב-1949, לאחר שהמפלגה הלאומית הסינית (קוומינטנג, KMT) הפסידה במלחמת האזרחים לקומוניסטים של מאו דזה-דונג ונמלטה אל האי. מאז, רק 12 מדינות בעולם הכירו בטייוואן כמדינה עצמאית, אולם לטאיפיי - שמייצרת 90% מהשבבים בעולם - יש קשרים כלכליים ענפים והגנה צבאית אמריקנית. קוומינטנג משלה באי ביד ברזל במשך 40 שנה. לאחר ביטול הממשל הצבאי, נערכו הבחירות הראשונות לנשיאות ב-1996 שבהן זכה מועמד של KMT. מאז, רק נציגים של KMT ושל DPP זכו בתפקיד, ולפי המדגמים לא נראה שהדבר ישתנה גם הפעם.

המרוץ הנוכחי לנשיאות טייוואן התרחש על רקע תביעותיה הגוברות של סין להחזרת השליטה באי בפרט והמתיחות בינה לבין ארה"ב בכלל, ובה בעת – על רקע התחזקות הזהות העצמאית בקרב תושבי טייוואן. סקר, שעורכת אוניברסיטת צ'נגצ'י הלאומית זה שלושה עשורים, מגלה עלייה עקבית בשיעור התושבים המגדירים את זהותם כטייוואנית בלבד: מ-20% ב-1994 ל-63% אשתקד. מנגד, שיעור המגדירים את עצמם כסינים וכטייוואנים כאחד ירד מ-45% ל-31%. ואילו שיעור המגדירים עצמם סינים בלבד ירד מ-26% ל-3% בלבד.

ייתכן שהממצאים משמשים גם כתמרור אזהרה לבייג'ינג, שכאמור רואה באי שטח של סין ושואפת לצירופו, במידת הצורך - גם בכוח. לטענת ארה"ב, נשיא סין שי ג'ינפינג הורה לצבא לפתח אמצעים כדי לפלוש לטייוואן ב-2027. בנאומו ב-31 בדצמבר, אמר הנשיא שי כי "האיחוד עם טייוואן הוא כורח היסטורי". על כן בבייג'ינג גם רואים במועמד של ה-DPP, ויליאם לאי, "מחריב שלום", מה גם שהוא כבר הבהיר כי "לטייוואן אין צורך בהכרזת עצמאות כי האי ריבוני ממילא", ותחת שלטון מפלגתו גדלה ההשקעה הטייוואנית בביטחון ומשך השירות בצבא הוארך.

בתקשורת הטייוואנית בפרט ובתקשורת במזרח הרחוק דווח בהרחבה על דיסאינפורמציה והפצת פייקים מצד סין במהלך המרוץ כדי להטות את הכף לטובת KMT. ההיגיון? אמנם מדובר באויבת ההיסטורית של המפלגה הקומוניסטית ומייסדת טייוואן, אבל KMT מחויבת לחזון "סין האחת" ומוכנה להידברות, בניגוד ל-DPP. עם זאת, גם המועמד של KMT לא לגמרי קולע לציפיות של בייג'ינג: לפי מאמר המערכת של ה"אקונומיסט", "הו אמנם מתנגד לעצמאות האי, אבל גם את ההצעה הסינית ל'מדינה אחת, שתי שיטות'. רוב תושבי טייוואן דוחים את המודל שנכשל בהגנה על חירויות הונג קונג". בסין, מכל מקום, דחו את הטענות להתערבות בבחירות.

ומה לגבי ארה"ב? בוושינגטון לא מעוניינים להסלים את היחסים המתוחים ממילא עם בייג'ינג ולכן לא תומכים באף מועמד. בשיחות סגורות, בממשל חוששים שניצחון של לאי עלול להרגיז את סין. ההערכה היא שסין לא תפתח בפלישה של ממש מחשש להיגררות למלחמה עם ארה"ב, אולם מצור ימי ותרגילים צבאיים נרחבים – כמו לאחר הביקור של יו"ר בית הנבחרים האמריקני, ננסי פלוסי, ב-2022 – בהחלט באים בחשבון.